ביום שישי ישנתי אצל ההורים שלי באזור המרכז, מה שאיפשר לי לאכול ארוחת צהרים של אמא. זה ממש בנאלי, אבל שניצל ופסטה של אמא - השילוב הזה של איטליה ווינה הוא כנראה הכי ישראלי בעולם- אכלתי שתי מנות ! לכן, כשחזרתי ב-2:00 לפנות בוקר, מההופעה של קאקי קינג ותמר אייזנמן, ויתרתי על הסלט מיונז (גם של אמא) והלכתי לישון רעב. זה גם מסכם את ההרגשה שלי לגבי ההופעה, וצריך להודות שזו היתה יותר הופעה של אייזנמן מאשר של קינג. קאקי קינג היא גיטריסטית מעולה, וסגנון הנגינה הג'אזי שלה הזכיר לי את Pat Metheny , וכל המשחקים שלה עם הגיטרה החשמלית האופקית (שהיא ניגנה עליה על כיסא) , והאפקטים וההידהודים, הזכירו לי את הגיטרה של ג'ימי פייג' מלד זפלין. לפני שאני עובר לסכין ולמזלג, אז צריך לומר שהיתה הופעה כייפית וגרובית, ונראה שהקהל שבא מאד נהנה. הבעיה היחידה עם קאקי קינג, הוא לא עם השם שלה, זו רק הסחת דעת (היא התחילה את ההופעה בהומור עצמי ואמרה: Welcome the shit king !), אלא ברפרטואר הדל שלה. היא יודעת לנגן ממש מצויין, כמו שמחמיא לה דייב גרוהל, אבל אין לה כל-כך מה לנגן. זו גם ההרגשה כשמקשיבים לאלבומים שלה - חסר שם קצת יותר תוכן. כל ההופעה שלה, נטו עם גיטרה, ארכה 45 דקות. בשני השירים המצויינים (עם מילים) שהיא ביצעה, ליוו אותה להקתה של תמר אייזנמן.
כדי לפצות על העובדה שהיא הגיעה רק עם גיטרה, היה גם ג'ם סשן ארוך לתוך הלילה, שוב עם תמר אייזנמן ולהקתה. בסה"כ היה מוצלח, נראה שקאקי קינג באה להנות ולא לעבוד, היא היתה מאד חמודה, אייזנמן הופיעה עם שירים חדשים מתוך אלבום שבדרך, היתה אוירה בייתית, ואפילו התפתח הווי. לפחות שניים משיתופי הפעולה עם אייזנמן היו נפלאים (ולאו דווקא זה המתואר להלן): לקראת הסוף קאקי קינג עלתה על התופים כדי להשוויץ שהיא יודעת לתופף, ואייזנמן נתנה בגיטרה ( בלי אף אחד נוסף מהלהקה) מה שהלהיב את הקהל - לא בגלל שהן ניגנו כל-כך טוב, אלא בגלל הסבבה, והאחווה הנשית. בכלל זו היתה הופעת רוק מאד נשית. אבל כל-כך רציתי שהיא תשיר עוד שיר עם מילים, או שתנגן עוד משהו מקורי שלה עם הגיטרה, ואז שוב עלתה הלהקה, ושוב היא לקחה את הגיטרה החשמלית, והם התחילו לנגן, אלא שתמר אייזנמן במחווה שובבה דיגדגה לה ופרטה לה על המיתרים (מה שמיד הזכיר לי את כמות הלסביות שהיו בקהל) ושוב היא לא ממש ניגנה- ושוב יצאנו רעבים.
באמצע ההופעה היא סיפרה שהיא בילתה בחוף בת"א, ושהיא שחתה מאד רחוק בים, ושהדרך חזרה, בשחיה, היתה מאד מעייפת, ושהידיים שלה מאד כואבות - אולי בגלל זה, היא לא ניגנה הרבה? היא היתה כל-כך חמודה שסחלנו לה. היא גם אמרה שהיא לא מבינה איך אנשים בני 40 משחקים כל-כך ברצינות מטקות על החוף? ושהיא לא מבינה בכלל מה המטרה של המשחק הזה? האם השחקנים משחקים יחד, או שמא אחד נגד השני? רציתי לומר לה שזה מסמל את הקונפליקט במזרח התיכון, אבל הייתי רחוק מידי.
יום שבת, 24 ביולי 2010
הופעה: קאקי קינג ותמר אייזנמן - יצאנו רעבים
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה