אין חצי נחמה

אמר מי שאמר (לא זוכר מי) שלא משנה כמה שתנסה לעשות בארץ הזאת בלוג אסקפיסטי ,אף פעם לא תוכל להתעלם מהמציאות. מלחמות, ביטול הפיקסס ושריפות ענק - יש מספיק נושאים שהופכים אותך לבעל עניין בנעשה בחוץ. בכל זאת לא בא לי לתפוס את עמדת המחנך של יאיר לפיד, וגם לא את עמדת הצדקת של יונית לוי. להיפך, אני רוצה לומר שבימי האבל האלה זה לא הזמן לעשות חשבונות. כל פעם שקורה לנו אסון שלא ציפינו לו, התקשורת מיד מחפשת את מי לתלות, כאילו שהיא עיתונות חוקרת. עיתונות חוקרת צריכה לחקור לפני שאירועים קורים, לחפש בדיעבד אשמים זה ציד מכשפות. איפה היתה התקשורת כל השנים האלה שלא היו תקציבים לכיבוי אש? איפה היא היתה כשביטלו את השימוש במסוקי היסעור לכיבוי שריפות? איפה היא היתה לפני כמה חודשים כשנשרפו עשרות אלפי דונמים בגולן?

מצד שני זה יפה מאד שאנחנו לא מוכנים שיקרו אצלנו אסונות, ושחיי אדם כל-כך חשובים לנו. זה יפה מאד שאנחנו מבינים שאחרי אסונות צריך לשנות דפוסי התנהגות, ולעשות שינויים מערכתים. אני חושב שעם כל הצער והכאב, אפשר היה לראות את עם ישראל בשריפה הזו במלוא תפארתו. גם לבקש עזרה ביום כזה, זו לא בושה, זו הבגרות הכי גדולה שלנו. היה נוח לנו עם המשפט : "עם לבדד ישכון..", ובכן נו מור. ואני אומר שצריך גם קצת פרופורציות: ברעידת האדמה בהאיטי שהיתה בתחילת השנה נהרגו 111,499 אנשים ושלושה מיליון אנשים איבדו את בתיהם- מדובר במדינה של עשרה מיליון תושבים, כלומר כל תושב שלישי היה ללא קורת גג ! אסון טבע מעליב אותנו, מיד אנחנו מרגישים אשמים ולא מוכנים, אבל אי-אפשר להיות מוכן להכל. פשוט אי-אפשר. לפעמים צריך פשוט להתמודד. להתמודד תוך כדי, ולהסיק מסקנות ולהתכונן להתמודדות הבאה - זה יותר חשוב מלהרגיש אשם. קחו למשל נתון שלא מדברים עליו: בעוספייא המועצה המקומית לא מתפקדת והתושבים לא משלמים ארנונה. התושבים לא משלמים בגלל שהמועצה לא מתפקדת, והמועצה לא מתפקדת בגלל שלא משלמים. ברור שאי-אפשר להכניס לשם ועדה קרואה, כי בתוך הכפרים הדרוזים והערבים מדינת ישראל לא באמת נמצאת, וזה גם נוח לכולם עד שקורה אסון. כתוצאה מכך לא היה ברז כיבוי שאפשר היה להתחבר אליו בעת שהתחילה משם השריפה. אתם קולטים? לא מטוס ג'מבו ולא אוירון - ברז כיבוי רגיל ונורמלי. ולא רק בעוספייא המועצה לא מתפקדת, אלא בכל הכפרים הדרוזים והערבים. בכל אחד מהם יש מזבלה בלתי חוקית, ומידי פעם מעלים אותה באש. כל מי שגר בגליל כבר רגיל לזה, למדורות האלה.
ואם בכל זאת חשקה נפשכם במעט אסקפיזם אז באייפוד רעב, אביעד כבר מסכם את השירים האהובים עליו בשנת 2010, ומשתף אותנו בשיר גנוז וקסום. יש בו יער, ויש בו אובך מעושן:


LATELY (DEUXIEME) Short Film from Melanie O'Dwyer on Vimeo