ביום חמישי 2.12.10 נסעתי מהמרכז לצפון, בשש בערב ראיתי את הדליקה שבכרמל כבר ממחלף קיסריה, והיא נראתה קרובה מאד. אח"כ הסתבר שהלהבות היו בגובה 40 מטר. בדיוק שבוע קודם לכן הייתי בפקק וכתבתי את השיר הזה מתוך שיעמום, הדפסתי אותו ושכחתי ממנו בכלל. קצת מבהיל לקרוא את זה עכשיו - אחרי כל המדורות, זה מקבל פתאום משמעות שונה. עכשיו גיליתי אותו שוב ונראה לי שיש בו יותר מידי אש, וגם רפורט...משאית תקועה
משאית תקועה
לא עושה לי שום הרפתקאה
מי יזיז אותה?
מי יזיז את האגן שלה?
נפש חלולה בגוף אדיר
זה לא קומזיץ כל האורות האלה
ומה איכפת מהמחר
כשאנחנו תקועים כאן בפקק הזה
עוד שובר רחיצה
לא יעשה אותי נקי
תפסיק לתדלק אותי חבר
נגמר לי המים והאויר
נגמרה לי גם הסבלנות
אין בעולם ייאוש כלל
חוץ מאשר בפקק הפקוק
לסוע בשוליים איפה זה שם אותי ?
רפורט הוא יקבל
רק מי יתפוס אותו בכל הבלאגן הזה שמשתולל
איך אני מת להתנשק לך בפגוש
כשאת מפתה אותי ככה שעה
ולמה המכוניות האלה חותכות אותי ?
למה?
אנשים מעבירים ביניהם אש,
כאילו הם בדרך לקרחנה
אבל אף-אחד לא משתין בצד הדרך
כולם שומרים נוזלים בפנים
עד שיגיעו הביתה
נכתב בפקק בתאריך 25.11.10
כל הזכויות שמורות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה