לעקוב אחר הפרימיום

יום רביעי, 27 ביוני 2012

נבדק ונמצא פרימיום - גן העדן האבוד


פתיחה  -
אחד מסיפורי התנ"ך האהובים עלי ביותר הוא סיפור גן-העדן. יכול להיות שזה כמו באלבומים... שתמיד אוהבים יותר את השירים הראשונים, בגלל שהם בהתחלה. יכול להיות שבגלל המיתולוגיה שבו, או בגלל שאני אוהב סיפור אהבה. אבל במודע אני הכי אוהב אותו, כיוון שהוא מסביר לי הכי טוב את המצב של האדם מול העולם הממשי. שיש קשר ישיר בין עובדת היותנו אורחים זמניים בעולם הזה, לבין זה שאנחנו צריכים לעבוד קשה בשביל לחיות בו. ושלכל דבר שאנחנו עושים יש פרס או קנס. בגיל 26 אתה חושב שיש לך נצח עד גיל 50, בגיל 30 אתה מבין שכבר לא. בגיל 40 אתה כבר מבין שהסוף לא רחוק בכלל - שאתה בן מוות, שהחיים האלה נגמרים, ולא עוד הרבה זמן, ושהכל יעבור כל-כך מהר ובעבודה קשה, ומה שלא תשיג בעצמך, אף אחד לא יתן לך, גם לא דפני ליף. אבל תמיד ישנה כמיהה, של כל אחד מאיתנו, לגן-העדן האבוד, לתחושה שהחיים האלה הם נפלאים יותר, מכל הקטטוניות של השיגרה היומיומית, והחשבונות שכולנו עורכים כל הזמן. אני זוכר שכשהייתי ילד החופש הגדול היה גן-העדן הזה. היום אלה חופשות בחו"ל. מעבר לים, שם נמצא גן-העדן האבוד, ואפשר לבקר בו לזמן קצוב, וזה עולה המון כסף, ובסוף צריך גם לחזור.
אז אם עדין לא הבנתם... אני יוצא לחופשה. היו לי הרבה לבטים אם להמשיך לכתוב בבלוג בתקופה הזו, ובסופו של דבר החלטתי שלא יהיה נורא אם תהיה הפסקה. אבל נראה לי שבכל זאת יהיה לי קשה להתאפק, כי אצלי כל חוויה קשורה תמיד גם למוסיקה, וסביר להניח  שארצה לשתף גם אתכם.
M. Ward
התפניתי סוף-סוף להקשיב לאלבום החדש של M. Ward. יש משהו בהגשה שלו שמאד אישי, וקצת הפריע לי כל ההייפ (המוצדק) מסביבו. לפעמים צריך להמתין קצת ולבוא עם ראש נקי למוסיקה, ולהנות באופן בלתי אמצעי. אז עכשיו משהקשבתי לכולו כמה פעמים, אני יכול לומר שזה נשמע כמו אלבום שהיה איתנו פה מתמיד, וזה סימן טוב בשבילי. כי שירים שהם טבעים הם כמו מתגלים מהיוניברס (לא שיש לי בעיה גם עם שירים מומצאים). כל פעם אני נדלק על שיר אחר באלבום הזה. השבוע נדלקתי על זה:

M. Ward - I Get Ideas

DEAD CAN DANCE - Amnesia
"מתים יכולים לרקוד" נשמע לי מאד מתאים לסיפור גן העדן האבוד. הלהקה המיתולוגית משנות השמונים. מביאה אלבום "דארק אייטיז" חדש. אני די חשדן לגבי פרוייקטים כאלה,  בדרך-כלל ההבטחות גבוהות והתוצאות בינוניות, אבל הסינגל הראשון פצצות !

DEAD CAN DANCE - Amnesia


The Walkmen בישראל !
להקת The Walkmen הוציאה אלבום חדש השנה, והם גם יופיעו הקיץ בבארבי ב- 14.8. מי שראה אותם בפרימוורה אומר שהיה אפהאפה. בקיצור אני מזמין כרטיסים. וזה אחד השירים הכי טובים שלהם אי-פעם !

The Walkmen - The Rat



Earth Amplified – Earth Amplified
אני מתחזק בהיפ-הופ בזמן האחרון. בינתיים ,אני נמשך לגוון היותר פופי. הכרתי רביעיה היפ-הופ שרוצה שכדור הארץ יהיה גן-עדן. מי אנחנו שנתנגד [קישור]

Tom Petty & Eddie Vedder
הופעות אורח הם לעולם דובדבן ובונוס חינם. וחינם, זה כנראה הגן עדן היחיד שבאמת נשאר לנו בעולם הזה. לא ..באמת תחשבו על זה.. בגן-עדן הכל היה בלי מאמץ, ובעצם.. בחינם. אז הנה אדי וודר מתארח בהופעה של תום פטי ואיזו שימחה ואיזו צהלה. (דרך-אגב הדיסק הראשון שקניתי בחיים שלי היה של תום פטי. לפני זה קניתי המון תקליטים)

Tom Petty & Eddie Vedder - The Waiting


ועוד אחד

Creedence Clearwater Revival
אני לוקח הרבה אלבומים לטיול שלי. בעיקר קלאסיקות. אלבומים של סטילי דן, ביץ' בוייז, ג'ו ג'קסון וגם של המאמאס והפאפאס. מכולם אני חושב שעד היום לא הזכרתי את CCR שאני מגלה אותם בעצם לאט לאט רק בשנה האחרונה. האלבום שלהם Pendulum נחשב הכי טוב, והוא כולו ניתן להזרמה ממש כאן: 




החיים שלי יותר מעניינים ממני.
יש לי הרבה נסיעות ארוכות בכל יום, והרבה פעמים יוצא שהדרך ארוכה, ויש פקקים, ואני ממהר, ואחרי שעה של נסיעה הלחץ הולך וגובר.  ואז שמתי לב, שהלחץ גובר רק בגלל ששלפוחית השתן לחוצה מהקפה והמים של הבוקר. אז למדתי לעצור, ולהוריד את הלחץ, ואז כשממשיכים.. הדרך עדין ארוכה, והזמן עדין קצר, אבל אין יותר לחץ. כי כשמורידים את הלחץ מהגוף יורד הלחץ מהנפש. השבוע באמצע כל הלחץ של הסידורים לנסיעה. מצאתי זמן לארוחת צהרים קצרה בחומוס סעיד שבעכו. זה היה ביקור קצר ותכליתי של 20 דקות. החומוס הכי טוב בעולם הוא בסך הכל תפאורה למפגש אנושי לא שיגרתי. גברים ערבים מבוגרים עם שפמים. נערים עם צדעיים מגולחים. נערות בלונדינות עם שורטס, וילדה קטנה שמזמינה מנת ילדים - חצי מנת חומוס חלק בלי כלום. ואת הכל מצלם צלם אנגלי עם כובע לבן משפקיים של היפסטר וזקן צרפתי.  אחרי שאכלתי כבר לא היה יותר לחץ בגוף. כשחזרתי לרכב שלי, פתחתי את החלונות שתיכנס בריזה מהים, והקשבתי לדיסק של צ'ארלס מינגוס שאיוורר לי את הראש מהחום. כמעט אפילו האמנתי לו שאביב..

It Might As Well Be Spring - Charles Mingus

וזהו..
החיים יפים והמוסיקה פרימיום
וזה גן העדן האמיתי

פוסטים אחרונים וממש שווים !