לפני 22 שנה בערך אבא שלי היה בפעם הראשונה בחיים שלו בארצות הברית. הוא היה בגיל שלי. הייתי בטוח שאני אגיע לשם הרבה קודם. יש לנו בסלון תמונה של אמא שלי ושלו בתחפושת של אמריקאים מהמערב הפרוע שהם צילמו אז בדאלאס, טקסס. הבגדים לא שלהם, אבל הפנים של אבא שלי...כל-כך מזכירות את שלי, רק שאמא שלי נתנה לי עוד טיפה יופי. אבל חוץ מזה קופי. כשהם חזרו הייתי בן 18 בערך, והם הביאו איתם סיפורים על אקאפולקו ועל ניו-אורלינס. הטיול שלהם היה שונה לגמריי משלי. הם הביאו איתם המון דיסקים, נשארו לי עד היום אלבומים של אלביס, וקלטות מניו-אורלינס, וגם מיקסטייפ שהכין בן דוד של אבא שלי לאמא שלי עם שירים של ריי צ'ארלס. לכל זה אני הקשבתי הרבה יותר מהם, ואלה היו הרסיסים של הטיול שהתפזרו על חיי כמו אבקת קסמים. ניו-אורלינס נשארה פנטזיה בלתי ממומשת, אני מאד רוצה לסוע לשם, אבל בלי הילדים. לבלות ערב במועדוני ג'אז, לשתות כמה שיותר בירה..או יין.
נזכרתי בכל זה, כיוון שפרנק אושיין הוא מניו-אורלינס. הוא היה כותב סתרים לטיפוסים כמו ג'סטין ביבר, ג'ון לג'נד, והיו לו שיתופי פעולה עם ג'יי זי ועם קניה ווסט באלובמם המשותף האחרון. עכשיו הוא מוציא אלבום בכורה Channel Orange עם 17 רצועות של כישרון מתפרץ. מיד עולים שמות כמו פרינס, OUTKAST, מרווין גיי וסטיבי וונדר. זה אלבום שהוא הרבה יותר R&B, אבל עם נגיעות קלות של היפ-הופ. אהבתי במיוחד את Sweet Life, Bad Religion אנדריי 3000 המלך מופיע הופעת אורח מעולה ב- Pink Matter. אבל כל האלבום מצויין. אלבום עם מסרים חברתים ואווירה סקסית, ושמתאים במיוחד להאזנה בלילה.
