לעקוב אחר הפרימיום

יום שבת, 10 באוגוסט 2013

נבדק ונמצא פרימיום - החיים הם תעלומה

  
לא נכנע  
פתיחה
אני תמיד אומר: החיים הם משחק, אבל אמיתי...
(מתי תמיד ? אנחנו קוראים פה קבוע, ולא זוכרים שאמרת את זה פעם ?)
MGMT - חדש !
למרות ששם השיר די מבאס ולמרות שזה מזכיר את השעשועים של להקה אחרת בקליפים. אני מוצא את זה מעורר תקווה לגביי MGMT. שיר חדש וקליפ חדש ללהקה שכבר הספדתי. כיף פסיכדלי
 MGMT - Your Life Is A Lie

 
מידלייק - חדש !
אם בשנת 2008 הכל נשמע כמו MGMT השנה הכל נשמע פופ-רוק פסיכדלי כמו טיים אימפאלה. גם מידלייק הותיקה שמוציאה בקרוב אלבום לראשונה בלי טים סמית' הזמר המוביל של הלהקה. שיר הנושא יצא והוא מעורר תקווה
 דרך-אגב, הפוסט הזה מתקדם מהיותר דחוף וחדש, שאתם חייבים להקשיב לו למה שפחות. סתם שתדעו מה ההיגיון בעריכה.
Yo La Tengo - חדש !
אז מה זה יו לה טנגו? סרטון הסברה שמסביר. וכל הכבוד למשרד המדע האמריקאי שפתר את הנוסחא.
רעיון נחמד לקליפ. גם זול גם מתוחכם. גם מדעי וגם גיקי. קצת טרחני בשבילי. אבל האלבום שלהם שיצא השנה עדין מומלץ בכל פה. אני ממתין לחורף כדי לחוות אותו מחדש.
Yo La Tengo - Is That Enough


White Denim - חדש !
אני בדרך-כלל לא אוהב סרטי פרומו לאלבומים. הם משמממים טיכו. אבל זה של ווייאט דמין לקראת האלבום החדש שלהם נראה כייפי לאללה: נקניקיות, גיטרות, סירת מירוץ, סקי מים ו..גיטרות...וכ הלאה

White Denim - Corsicana Lemonade

King Krule - חדש !
חדי האוזן שבינכם בוודאי ישימו לב לכך שגם הפוסט הזה מלא בגיטרות מצורות שונות כמו בפוסט הקודם. ואם לא שמתם לב, אז לא נורא. בעצם בשביל מה. קינג קרול הנכבד עושה את זה סטייל בילי בראג אך מעודכן. קליפ חדש . שיר טוב

King Krule - Easy Easy  



Kings Of Leon - חדש !
אח"כ או שאתם תצטערו שלא הקשבתם ללהקה הזו בזמן אמת וזילזלתם בה כל-כך. או שלהפך, אני זה שאתחרט על הזמן שביזבזתי על הדבר הזה. אני חייב להודות שזה מושך אותי וגם קצת מאוס בעיניי בעת ובעונה אחת. בעיה.  הקליפ שנראה כאילו צולם באינסטגרם סבבה מתכתב עם הפיפטיז וסבבה לגמריי.

Kings Of Leon - Supersoaker


החיים שלי יותר מעניינים ממני
לפני כשבוע ביקרתי בבית ספר התיכון שלמדתי בו בשנות השמונים. זה היה ביקור ראשון מאז שסיימתי את חוק לימודיי לפני יותר מ-25 שנה. בגלל החופשה השער היב פתוח ונכנסתי לשוטט.. הכל נשאר אותו הדבר אבל גם לגמרי השתנה. בכיתה שלמדנו יש מחסן. התווסף בנין שלם. כנראה כבר בשנות התישעים. בסדנא לאוטומציה יש סיפריה. וכל הזכרונות צפו. המחשבה שחלק המורים שלימדו אותנו כבר נפטרו צימררה אותי..עליתי לגג דרך המדרגות שהיתה בו פעם המחששה וצילמתי מלמעלה את הרחבה הפנימית . קצת התרגשתי ובעיקר התעצבתי על כך שכל הזכרונות הללו, וכל החיים האלה קיימים רק בראש לי. הם אינם יותר. כאילו לא היו כלל. ואז חשבתי על כל הזכרונות של חיי. כמוץ אשר תדפנו רוח. ואז איילה הקימה קבוצה בפייסבוק של בוגרי המחזור שלי. ממש במקרה. לגמריי במקרה. אני עד עכשיו המום מזה. וכזה כיף לשוחח עם אנשים אחרי שנים. מה שהכי מוזר שכולנו התבגרנו ובכל זאת ההרגשה שמכירים וגם שמבינים הרבה יותר. השיחה יותר חכמה. פעם אחרונה שנפגשנו היינו כמו עוברים ממש לעומת מה שאנחנו עכשיו, וזה
אחת הלהקות שאני לא מכיר משנות השמונים (ואין הרבה כאלה) היא The Gun Club כנראה בגלל שהיא זרחה יותר בשנות התישעים. בכל מקרה השיר הזה (שהמליץ עליו חבר יקר (שאני לא יודע אם הוא רוצה שיפרסמו את שמו)) הרס אותי השבוע. הקשבתי לו איזה עשרים פעמים. כי כל-כך כיף להיות עצוב פתאום.

The Gun Club - In Exile (1992) - Sorrow Knows

אין תגובות:

פוסטים אחרונים וממש שווים !