גיבורים על גיטרות

 נבדק ונמצא פרימיום



ג'ונתן ווילסון - כוסון גיטרות

 פתיחה

בזמן האחרון אני מקשיב יותר למוזיקת גיטרות (ככה אני קורא לזה). השפעה חזקה של חברי אורי דביר שיש לו בלוג פרימיום  ושל ברי ברקו שיש לו להקה פרימיום . מוצא את עצמי מקשיב ל- Band of Susans בחיפוש אחר האושר. וגם למוזיקה חדשה, ויש הרבה, לא חסר בכלל גיטרות, אם אתם רק מכוונים את המיתר שלכם לכיוון הנכון. אז לכבוד כך מהדורה מיוחדת של נבדק נמצא פרימיום מלאת רוק גיטרות, ולא כמו שחשבתם, באמת, תאזינו בלי דעות קדומות. דבר אחד אני מבטיח לכם, יהיה יותר מגוון ממה שנדמה לכם שיכול להיות. הפוסט הזה גם מוקדש ל- JJ Cale שהלך לעולמו השבוע:

  

Melvins - חדש !
כשנירוונה פרצו לתודעה הם נשמעו לי בהתחלה כמו שילוב בלתי אפשרי של הארד-רוק, פופ ורוק כבד. אחר-כך הסתבר שהם ניסו לעשות פיקסיז ויצא להם משהו אחר לגמריי. מלווינז נשמעים גראנג' מלוכלך כמו שהוא רק יכול להיות למרות שהם נוסדו בכלל באייטיז

Melvins - City Dump

 

 

Medicine - חדש !
טוב, הפוסט הזה הולך אמריקאי יותר משחשבתי, ולמה לא בעצם. מדיסין, מלוס אנג'לס. קיימת מאז 1993. פרצו לתודעה בסרט העורב, עם השיר Time Baby III שבו התארחה גם אליזבט פרייזר מקוקטו טווינז. וזה הסינגל החדש שלהם, מתוך אלבום שבדרך. רוק פסיכדלי עם שעשועי מעברים נעימים
 

Medicine - Long As The Sun


Steve Gunn - Lurker
עשה לי את השבוע. האלבום החדש של Steve Gunn שנקרא Time Off. פלאים שהוא עושה עם גיטרה אוקסטית. כאן הוא מנגן בחי את השירים היפים, אם לא הכי יפה באלבום:

Steve Gunn - Lurker



 Jonathan Wilson - חדש !
הרעיון לקרוא לפוסט הזה "גיבורים על גיטרות". בא בגלל הקטע הזה של ג'ונתן וילסון. גם מלוס אנג'לס, לא האחרון בפוסט הזה. החצי השני של הקטע מלא ביותר וירטואוזיות (מילה שכבר חשבתי שאף פעם לא אוכל להשתמש בה כמו שצריך). וגם לו יוצא אלבום חדש




John FruscianteJohn - חדש !\
השם של הבלוג של אורי דביר ten to butter blood voodoo הוא על שם אחד השירים של ג'ון פרושיינטה. הוא היה הגיסטריסט של רד הוט צ'ילי פפר. אבל מאז שהוא בדרך עצמאית הוא נשמע אחרת לגמריי. יוצר בכמויות. אני חייב להודות שאני לא מתחבר לכל דבר. אבל כשזה טוב זה טוב. למשל האי.פי החדש והמצויין שלו בהזרמה מלאה



Frusciante - Outsides EP - Full Album

לו ריד בקאבר לפיטר גבריאל
מתוך פרוייקט המחוווה העצמית שפיטר גבריאל אירגן לעצמו. חופן קאברים מאלבו, רנדי ניומן, דיוויד בואי ועד פול סיימון, ולו ריד. זהו פרוייקט המשך לפרוייקט קאברים קודם שלו. הרעיון היה שפיטר גבריאל עושה למוזיקאים שהוא אוהב קאברים, האלבום ההוא נקרא Scratch My Back ובחדש הוא הזמין את אותם מוזיקאים לגרד לו בגב. הביצוע הכי מעניין הוא של לו ריד שמטנף את סלסברי היל בדיטרות אבל משאיר אותו בכל זאת מתוק

Solsbury Hill (Cerro de San Pedro por Lou Reed) subtitulada

Wilco and My Morning Jacket - בקאבר לניל יאנג
ולסיום - האושר הוא להקשיב לוילקו ולמיי מורנינג ג'קט בקאבר לנילי יאנג שהם עשו לפני כמה ימים בהופעה בלונג איילנד

Wilco and My Morning Jacket covers Cinnamon girl


ולמבט מקרוב

פיקסיז - חדש !
אמרתי לסיום, אבל יש עוד סיום. כי יצא קליפ החדש לשיר החדש של הפיקסיז, וכי בגלל שבגלל הפיקסיז בכלל התחלתי לאהוב גיטרות מחדש. כמו שלאחרים היו הסטרוקס...אז לי הפיקסיז.  בקליפ החדש אפשר לראות ילד שנראה כמו פרנק בלאק הצעיר...מה שמעלה בי את המחשבה שבעצם רוב גיבורי הגיטרות לא כאלה יפים. גברים-גברים אבל לא כוסונים בכלל. מג'יי ג'יי קייל ועד פראנק בלאק. נכון שיש גם את ג'ימי פייג' ואת קורט קוביין. אבל יש יותר ג'ון פרושיינטה ודומיו

PIXIES - BAGBOY