ניקול וויליס

כשהייתי קטן בשנות השיבעים היה לנו רכב וויליס, שהיום הוא רכב אספנים. כל מה שאני זוכר שהוא התקלקל כל הזמן. דרך אגב הוא היה סגור ולא נראה סקסי בכלל כמו בתמונה, למרות שהוא היה צבוע בצבע תכלת יפה וחדש. אז היה נהוג לצבוע מכוניות לא רק כשיש תאונה.
ניקול וויליס נולדה בברולקין אבל חיה בפינלנד. לפני כמה שנים היא הוציאה אלבום שמשום מה כולם נזכרו בו עכשיו. גם אני לא הכרתי אותו עד היום. זה סול ישן, שמזכיר את רפאל סאאדיק. הנה עוד שיר מהאלבום שלה שנקרא:
If This Ain't Love

נבדק ונמצא פרימיום- סוף העונה

אנחנו נמצאים ממש לפני היישורת האחרונה של השנה. בשבוע הבא אני מתכוון לשים עוד כמה אלבומים שאני שומע עכשיו ואשר שווים הקשבה. היו הרבה אלבומים מצויינים השנה, ואני אמנם מרגיש שבע, אבל חבל לי לפספס איזה אלבום רק בגלל שסוף שנה, אז עכשיו אני בודק אם יש משהו כזה שפיספסתי. ואני כבר מתחיל לחשוב על הסיכומים, והם עוד יגיעו. בינתיים הנה נבדק ונמצא פרימיום השבוע:

1. אני מזמין כל מי שמעוניין להשתתף בפרוייקט "לא על הסמיתס לבדה". מי שרוצה לכתוב פוסט על להקת אינדי משנות השמונים שהוא אוהב מוזמן לפנות בדואל premiumblog@gmail.com. אני מבטיח לפרסם ואף להבליט את הפרסום בעמודת הצד.

2. נבדק ונמצא פרימיום בסימן שירי סוף עונה כמו בוידאו למעלה של Influenza-golden Bloom. אם חסר לכם פרנויות על הגרעין של איראן אז הוידאו למעלה יסדר לכם, אבל בצורה מבדרת ושמחה.

3. Camille - Money Note אנחנו לא מחוברים מספיק לצד הצרפתי שלנו. אז הנה קמיל בשיר באנגלית דווקא. אבל מה שמעניין יותר מהפוזות שלה, שאיכשהוא עוברות בצרפתית הרבה יותר טוב, זה הוידאו המגניב. שהוא דיסקו שיק בשילוב עם הופעת מולטימדיה ומועדוני פריס. ואתם יודעים למה נשים צרפתיות אומרות פארי ולא פריס.

4. The Hold Steady הוציאו את אחד האלבומים הטובים של השנה. למרות שהוא נשמע קצת רוק של פעם, הוא פשוט מצויין. בדיוק השבוע הקשבתי לו שוב וממש נהנתי. הנה וידאו חדש מתוך האלבום:
STAY POSITIVE - The Hold Steady


5. זהו להיום. אבל אם לא שמעתם את שיר הקריסטמס של סינדי לאופר שהיה כאן השבוע, כאילו לא עשיתם כלום!!!!

Amazing Baby

וידאו חדש לחביבת הבלוג, להקת Amazing Baby. נראה שהם ממש לפני הפריצה. מה שמכנים אצל ידידנו "דור העתיד". בינתיים יש להם סגנון שמזכיר את MGMT, ו-EP נחמד שאפשר להוריד את כולו: כאן.

לא על הסמיתס לבדה- פרק שלישי: Prefab Sprout

תקציר הפרקים הקודמים: פעם בשנה כטוב ליבי בסתיו אני חוזר לשלושה אלבומים אלמותיים משנות השמונים של להקות אינדי שלא השאירו רושם כמו הסמיתס אבל קולם מהדהד עד היום, ולא רק אצלי בראש. הלהקה הראשונה היא Aztec Camera עם האלבום Knife שעד היום היא תו תקן לרוק אינדי אקוסטי בריטי, ויש עדין להקות שמנגנות כמוה. השניה The Coulorfield להקתו הטובה ביותר של טרי הול, אשר מציגה גם כן רוק אקוסטי בריטי אבל עם מקצבים יותר אקזוטיים, ועכשיו Prefab Sprout שרק כדי לסבר את האוזן (ביטוי שסוכן ביטוח שרלטן אמר לי פעם ומאז אני לא סובל אותו) לפני כשנה יצא האלבום המופתי שלהם Steve McQueen בהוצאה מחודשת.

באורח פלא אני חושב שמכל האלבומים בטרילוגיה "לא על הסמיתס לבדה" Steve McQueen נשמע היום הכי עדכני, וזאת למרות שדווקא ההפקה שלו היא הכי שנות השמונים שיש. כלומר עודף אקו, תופים שנשמעים בומצה דיגיטלי באורגנית. גיטרות חשמליות שפתאום באות בסולו כזה עם צלילים מאורכים. מאידך, יש אוירה ג'אזית כייפית באלבום. משהו שמזכיר את Stepping Out של ג'ו ג'קסון אבל אני חושב שמה שהכי עובד הם השירים המצויינים שהם באמת מונומנטליים. לדוגמא שני השירים שהבאתי כאן, מהיותר מינוריים באלבום, אבל כאלה שבלעדיהם חיי אינם חיים.

Horsin' Around היפהפה שאחריו תראו סוסים בצורה אחרת לגמריי. המקצב הוא ממש של רכיבת סוס באחו. אחריי שתי דקות השיר משתנה לגמריי ונשמע כאילו סטינג הגיע לבקר (הוא לא)..והחצוצרות אחרי עוד חצי דקה..ואז בדקה השלישית יש גיטרה אקוסטית כזאת ... בדקה הרביעית אנחנו מתעלפים במקצב אחר לגמריי וסיומת חגיגית ..ממש כמו לרכב על סוס

When Love Breaks Down הוא הבחירה השניה לי למרות שיש סיכוי שאני מאבד פה הרבה חברים. בנות זה הזמן שלכן. יש כאן בכלל בנות שמבקרות? בכל מקרה שיר גם יפה וגם שמאלצי. נו כבר הרסתי. שיר נהדר. קצת קריר בשביל פרידה, אבל כמה אפשר לשמוע את גלוריה גיינור.

וממש לפני שכל הטוב הזה יגמר אני מזמין את כל מי שרוצה לכתוב פוסט אורח ל"לא על הסמיתס לבדה". צרו קשר בדואל premiumblog@gmail.com. שתפו את כל העולם במה שאתם אוהבים. מגיע לכם, ומגיע לנו.

אואזיס 2008

חיפשתי דרך פשוטה לומר את זה אבל אין. אז כך אני רואה את זה... לגבי החצי הראשון של האלבום החדש של אואזיס: אילו זה היה אלבום של להקה חדשה, שאני לא מכיר - אז הייתי מתלהב. החצי השני של האלבום סתמי (בעצם זה היה די פשוט).
מעניין לציין שהתגובות לגבי Dig Out Your Soul נטולות אמוציות לחלוטין. אם אני אשווה אותן לרגע לתגובות שקיבלו אלבומים של אומנים ותיקים אחרים השנה: אז להגיד שהאלבום החדש של קולדפליי הוא שנוי במחלוקת יהיה אנדרסטייסטמנט. קטלו אותו כאילו שהוא אולמרט. האלבום של הקיור התקבל בסלחנות בלתי נסבלת כמו שמריעים לאורח מבוגר שמצליח לעלות במדרגות אל מארחיו אשר גרים בקומה השניה בבנין.
אבל אם נחזור לאואזיס. אז שאפו. בכל זאת חמישה שירים טובים זה בכלל לא רע. הם בטח לא השירים הכי טובים שלהם. אבל כיף לשמוע אותם. אם אפשר להוסיף משהו אישי אז את האלבום (What's the Story) Morning Glory? אישתי קנתה לי באחת התקופות הדכאוניות של חיי. כן גם לי יש דארקסייד אבל זה דיי ברור לא? בכל מקרה הוא בכלל לא ניחם אותי וכל פעם שאני שומע אותו יש לי קונטציות שליליות. מזל שהוא כזה מאוס וטחון כך שאין לי צורך להאזין לשירים המצויינים שבו שוב. אבל השבת שמתי את "מורנינג גלורי" בקולי קולות בסלון והילדים שלי רקדו לצליליו, כולל העורך הראשי, והיה קטרזיס נפלא.

אואזיס "מאושמים" כל הזמן מהשפעה כמעט טוטאלית של הביטלס. שלא לומר גניבות מהם. ובכן, אני חושב שזה נכון, ובתכלס זה בעיקר מגמד את הביטלס. גם פוליפוניק ספרי מושפעים מהביטלס וגם הסמיתס, וזה רק מראה את גדולתם של הביטלס שבכל עשור היתה להקה מובילה וחשובה שהמשיכה את דרכם. שימו לב לשיר הבא, שהוא השני מתוך האלבום החדש של אואזיס, כלומר מהחלק הטוב של האלבום. ממש בסוף השיר ישנה גיטרה כזאת מוכרת..Dear Prudence. זו לא סתם גניבה. זו גניבת דעת.

שורה תחתונה: אין סיכוי שלא תשמעו את האלבום הזה אם תרצו ואם לא, אז לפחות תנסו להנות כי דווקא אפשר. אני לא סובל לראות אותם מבצעים את השירים שלהם עם הפרצוף תחת שלהם, אבל המוסיקה דווקא יכולה להיות טובה.

Oasis -The Turning

המערב שבור

כל פעם אותו הטריק. מספיק שאני מתרגם את שם הלהקה וכבר צפות ועולות תובנות ומשמעויות מעניינות, ואפשר לקשקש על ירידת המערב וכמה שהוא שבור והבורסות... ואחמניג'אד. כיוון שאתם אינטליגנטיים (ושוב למי אני בדיוק מחמיא) תבינו לבד.

ובאשר ללהקת The Broken West, הם מקליפורניה, מה שלא מפריע להם לעשות רוק פשוט ונחמד. יש להם אלבום יחסית חדש מספטמבר- Now or Heaven שגם על שמו אני יכול לומר שהוא בעל משמעויות פילוסופיות כבדות. אבל כאמור אתם אינטליגנטיים, והנושא הזה הוא כמעט מוטו של הבלוג וכבר היינו בשיעור (החשוב) הזה, אז נעבור ישר למוסיקה שבאלבום. ניגשתי לשמוע את האלבום עם מעט ציפיות, וכך צריך. יש בו כמה שירים יותר מבריקים אבל שאר השירים די בינוניים, אם כי איך אומרים על מרק דלוח בחורף..מנחמים. בקיצור בשמיעה ראשונה חשבתי לעצמי "שאני אאזין לזה?!", ואח"כ זה השתנה ל:"אף אחד בלאו הכי לא בבית, וגם אם כן אני שומע את זה באוזניות, וגם אם הם היו מקשיבים אז מה הם מבינים". זה כמובן הכל בצחוק, אני לא באמת כזה סנוב, אני סתם רוצה שיהיה לי מעניין (ראבק- אפילו פינק הייתה פה, שלא לדבר על שכתבתי דברים חיוביים ביותר על נינט) .

אז הנה שני שירים טובים מהאלבום החדש של המערב הפרוע (התבלבלתי לא פרוע סתם שבור) אחד מהם אפילו ממש מדבק ויהיה שיר השבוע:

The Broken West - Auctioneer

The Broken West - Perfect Games

והנה עוד כמה במייספייס.

בנות עושות כיף בחגים !

קריסטמס נראה באופק. אפשר ממש להרגיש את זה באינטרנט. יש כבר פרסומות למתנות ו...סינדי לאופר הקליטה שיר נפלא עם ה- Hives שנקרא A Christmas Duel, לא מתקתק ולא סכריני בכלל. שיר בועט וחי, כמו שרק נערה שיודעת לעשות כיף כמו סינדי לאופר יודעת לתת. למעשה לא שמעתי שיר קריסטמס כזה מעולם. אין קדושים בשיר הזה . זה שיר של חטאים ויחסים אסורים. כמעט בא לקנות עץ אשוח, ולזרוק אותו מהחלון !

נבדק ונמצא פרימיום - חי !

הפעם בנבדק ונמצא פרימיום הופעות שוות מלייט נייטס. ואני שוב מזכיר לכם העיקר נמצא בפוסטים השוטפים, להנהתכם:

1. רג'ינה ספקטור ובן פולדס You Don't Know Me. מכירים..מכירים אותך, וגם אותך. ומישהו פעם אמר לי "אתה לא מכיר אותי" אחריי חצי שנה שעבדתי איתו. רציתי לענות לו "אני דווקא מכיר אותך יותר מידי טוב, ולאו דווקא מבחירה".

2. Cold War Kids, המלחמה הקרה נגמרה, ואולי חדשה עוד לא התחילה. אבל בינתיים יש להקה עם שם כזה ועם אלבום מצויין שיצא השנה. מתוכו שיר הזעם "משהו לא בסדר אצלי". הבנו. לא צריך לצעוק.

3. The Sounds בשיר Hurts You-שווה.

4. Low vs. Diamonds בשיר Heartbreaker

Hooverphonic

הוברפוניק בישראל ! היום בהופעה בברבי. למעלה אחד השירים הכי יפים שלהם The Last Thing I Need Is You. בא לי לבכות מהשיר... מהוידאו... מהתרגשות.

לא על הסמיתס לבדה- פרק שני: The Colourfield

מוסיקת אינדי בשנות שמונים, וואוו ! כל עשור יש רטרו לשני עשורים אחורה. בשנות השיבעים היה רטרו לשנות החמישים, בשנות השמונים היה רטרו לשנות השישים. אופנת שנות השיבעים המכוערת המציאה את עצמה מחדש עם הוינטאג', ועכשיו זמן הרטרו לשנות השמונים. לפחות מוסיקלית, כי תספורות מנופחות אני לא כל-כך רואה ברחוב, וטוב שכך.
בשנות השמונים הרגשנו שאנחנו בפוסט-פוסט של האמא של הפוסט. הכל כבר נאמר ונשאר רק לחגוג על כך. בכל הווה יש הרגשה כזאת: בסוף המאה ה-19 הרגישו באירופה שהעולם החדש כבר פה, בשנת 1912 רצו לסגור את משרד הפטנטים באמריקה כי לא נשאר עוד מה להמציא. ובכל זאת בכל עשור ובכל פעם נולד משהו חדש. ואכן עד שנות השמונים לא היתה מוסיקת אינדי. לדעתי בתחילת העשור השני של המילניום הנוכחי, יפסיקו להשתמש במושג הזה. כיוון שאין יותר קשר בין סגנון המוסיקה שנקרא אינדי להוצאת מוסיקה עצמאית. וגם בגלל שעם הזמן השוליים נעשים יותר ויותר רחבים והמיינסטרים המוסיקלי נעשה יותר ויותר צר, עד כדי כמה שירים שמשמיעים בגלגל"צ. ומי שמבקר כאן צריך לדעת יותר מכולם כמה מוסיקה זמינה ומזמינה, קליטה ומגניבה יש בעולם שלא מגיעה בכלל לאוזניים של הקהל הרחב, אפילו לא לקהל חובבי המוסיקה.
אבל אם נחזור רגע לשורשים, אז חוץ מהסמיתס, שכולנו אוהבים ואשר הגיעו לכדי דרגת מלכות גם בגלל המשך הקריירה של מוריסי ואישיותו המיוחדת, וגם בגלל מאות הלהקות שחיקו את הצליל שלהם- היו עוד כמה להקות אינדי שוות בשנות השמונים.
כאמור אני מאזין בכל סתיו כבר למעלה מעשרים שנה לשלושה אלבומים של שלוש להקות שמוצגות בטרילוגיה: לא על הסמיתס לבדה. בפרק הקודם היו אלה Aztec Camera, והפעם The Colourfield.
The Colourfield היא גם כן להקה אנגלית שחבריה מקובנטרי אך הם פעלו במנצ'סטר (מוכר לכם מאיפשהו?). הרוח החיה מבין שלושת חברי הלהקה (כן זה הכל) הוא Terry Hall, שהיה בספיישלס וב- Fan Boy Three. עד כמה שאני מכיר את פעילותו של Terry Hall, אני חושב שזו פיסגת היצירה שלו. אבל שווה לדפדף אותו ביוטיוב בשביל להבין מי ומה.
אלבום הבכורה של The Colourfield נקרא Virgins & Philistines, וגם הוא מכיל שירים בהפקה אקוסטית , שמזכירים את Aztec Camera, וזאת בניגוד לרוח התקופה. האלבום יצא בכמה גירסאות. בבריטניה הוא יצא עם 10 שירים ובארה"ב עם 12 שירים וביפן הוא יצא עם 20 שירים כולל B-Side (כנראה שהיפנים אוהבים אותם מאד). יש באלבום הזה שלמות בלתי מוסברת, משהו מזוקק שטרי הול מפיק אחרי שהוא שכלל במקצביי הטם-טם והסקה של Fun Boy Tree. יש באלבום Virgins & Philistines ניחוח ספרדי ומקצבים דרום אמריקאים ואקזוטיים אחרים , ובכל זאת יש בו משהו שלדעתי מגדיר עד היום מה הוא רוק אנגלי. דרך אגב פאן-בוי-טרי שרו יחד עם בננה רמה את It Aint What You Do…
ומתוך Virgins & Philistines בוידאו למעלה Thinking Of You , הוא עוד שיר שבלעדיו העולם לא יכול להסתובב.

בוידאו למטה Windmills of Your Mind הוא חידוש שגם רונה קינן מבצעת, מהסרט The Thomas Crown Affair משנת 1968, ואשר מופיע רק בגירסה היפנית של האלבום, ובגירסה שהיתה לי בבית. כנראה שהייתה גם גירסה ישראלית.
וגם Castels In The Air הוא שיר להתמוגג ולהתמוסס. ונסיים בברכת: חסר לכם שלא תאהבו!

לב שבור

רק לפני כשבוע היה כאן רפאל הצדיק באלבום אה-לה-מוטאון חם, ועכשיו Mayer Hawthorne & The County בשיר חדש שנשמע כמו סמוקי רובינסון. איך ששיר אכזבה יכול להיות כל-כך מתוק. או כמו שנאמר: "אין דבר שלם מלב שבור". אבל החדשות האמיתיות באמת הן שמאייר בכלל לבן, לא מדטרוייט ולא מהארלם אלא מקליפורניה, ובמקור ממישיגן. בתמונה למעלה, אפשר לראות איך יצא השיר בתקליט. אינסטנט וינטאג'.

Mayer Hawthorne & The County- Just Ain't Gonna Work Out

ועוד כמה שירים במייספייס

אוסטרליה בוערת!

בשנה האחרונה אנחנו חוגגים על אוסטרליה. עוד לא זמן לסיכומים. אבל בינתיים הנה Bag Raiders בקטע דאנס אופייני לשנת 2008, לפני שתיגמר, מתוך ה-EP Turbo Love. יותר חמים מ-Cut Copy, יותר טובים מ-Van She בקטע סוחף שיהיה גם שיר השבוע. בריקודים ובמחולות..

Bag Raiders -Shooting Stars

מקומיים

ללהקת Local Natives יש שיר חדש ויפה. הם על הכוונת של כולם. בקרוב יצא להם אלבום חדש ונקווה לטוב. בינתיים הנה שיר שמזכיר את Cold War Kids עם פסנתר והרמוניות קוליות

אני אומר לכם עוד הולכים לעשות הרבה פרודיות על התמונות האלה של להקות צעירות. רק לא ברור איך? זה נראה כבר הקריקטורה של עצמו.

Local Natives - Airplanes

נבדק ונמצא פרימיום - בפרסומות

למי שלא יודע נבדק ונמצא פרימיום הוא מדור ההדרן של הבלוג. העיקר נמצא בפוסטים השוטפים להנהתכם. בעיקר אני ממליץ על.... כל מה שהיה השבוע.

והפעם בנבדק ונמצא פרימיום:

1. נתחיל עם הפרסומות המונומנטלית למעלה ל...נחשו מה? בלי ספק הפרסומת הכי טובה לשנת 2008. ויש גם סרטון שמראה איך עשו את הפרסומת.

2. לאואזיס יש אלבום חדש ווידאו חדש. עדין בבדיקה. השבוע עיצבנו אותי בעבודה, והייתי על הסף של האזנה לאלבום החדש. לשמוע רוק גיטרות תמיד מסתדר לי עם העצבים על האנשים הקטנים והקטנוניים.

3. וידאו חדש לסיגור רוס, השיר הכי טוב באלבום החדש. כמה שחגגתי כשהוא יצא. בחיי שאני לא שומע אותו מספיק. בעיקר כי לקראת סופו הוא קצת מרדים אותי. אבל הוא לא רע, אולי לא הכי טוב שלהם, אבל לא רע. השיר הבא יפה!

לא על הסמיתס לבדה - פרק ראשון: Aztec Camera

אתם אוהבים את הסמיתס, יכול להיות שאפילו חרשתם על כל התקליטים שלהם, האזנתם גם קצת לקיור. שמעתם את הפיקסס (חובה) ואולי סטון רוזס. וזהו. אח"כ כבר קפצתם לאואזיס וקולדפליי והשד יודע מה. חוץ מזה שנות השמונים בשבילכם זה בננהרמה ודוראן דוראן מקסימום U2. כבר כתבתי כאן על לורי אנדרסון, על הקיור על הווטרבויז, ועוד. אפילו ללו ריד היה אלבמום מעניין בשנות השמונים. אבל אם אתם אוהבים את הסמיתס, אז חוץ מהם היו עוד כמה להקות אינדי מצויינות באמצע שנות השמונים. יש שלושה אלבומים שאני באופן קבוע מאזין להם מידי שנה כמו מחזור תפילה. זה קורה באזור הסתיו והחורף. ממש עכשיו.

אני גאה בזאת לפתוח טרילוגיה שנקראת "לא על הסמיתס לבדה". והיום נתחיל עם הפרק הראשון והוא על האלבום Knife של Aztec Camera. להקה סקוטית מגלסקוו. הרוח החיה שלה היא Ruddy Frame שהיה הכותב המלחין וגם הסולן. בעצם כל חבריי הלהקה התחלפו עד לאלבום השלישי ורק הוא נשאר. האלבום Knife יצא בשנת 1984 והוא השני של Aztec Camera מתוך שישה. אבל רק השלושה הראשונים היו בשנות השמונים. הסגנון הוא בעיקרו אקוסטי, וזאת בניגוד לרוח התקופה. וכמובן הרבה לפני אנפלאגד וכו'...

בהמשך הטרילוגיה יוצגו שני אלבומים של להקות אחרות לגמריי. מה שמעניין הוא שלמרות שמדובר בשלוש להקות שונות, כבר בזמן אמת היה ברור שהאלבומים שלהם קלאסיים, ושהם מעבר לאופנות התקופה.

אני לא יכול לתאר את יופיים של השירים כי אני כל-כך אוהב אותם. זה פשוט כבר חלק בלתי נפרד מהתאים שלי בדם אז אני אתן לכם דוגמאות, וחסר לכם שאתם לא תאהבו את זה. אני חושב שהשנה יותר מאי-פעם זה רלוונטי, אפשר לשמוע ממה ה-Mystery Jets יכלו לקבל השראה. יכול להיות שיש לזה קצת טעם של פעם. אז מה? זה רק מוסיף לחוויה. בניגוד לרוב המוסיקה שאני שומע כיום, השירים האלה גדלו עליי, ונראה לי שבכל זאת צריך קצת סבלנות ושמיעות חוזרות בשבילם. יכול להיות שבשמיעה ראשונה זה ישמע רק נחמד. אבל זה לא. זה גדול!!!

השיר הראשון Still On Fire מתחיל עם ריף הגיטרות הכי אהוב עלי בעולם, אני חושב. ממשיך בטמפו לא הכי גבוה אבל מבסוט. קצת כמו קטע חימום לאלבום כולו.



השיר All I Need is Everything, הוא גם רוק בריטי, וגם קאנטרי וגם קצת ג'אז פייוז'ן. אני לא יכול לתאר את העולם בלי השיר הזה. זה אחד משירי האהבה הכי יפים וגם הכי אופטימיים בעולם, בכל זאת לא מוריסי. ואיזה שם יש לו? בסך הכל מה אני צריך? את ה-כ-ל !!!

Knife הוא שיר הנושא של האלבום וגם חותם אותו. כמו לשוט באוניה על הגלים לאן שהם יקחו אותנו. שיר שהוא חוויה. שיר שהוא חלום. אני ממליץ מאד לשמוע אותו לפני השינה.

אח"כ יצא להם גם אלבום הופעה של קטעים נדירים ו"חדשים", איזה יופי:

אני רוצה אוסטרליה

הבחירות לארה"ב הם אולי עוד לא גשם דאשתקד, אבל אני רוצה אוסטרליה. הפוסטים כאן מתוכננים בקפידה כל שבוע, עד שבא משהו... איזה "פרימיום חם" שאני חייב, אבל חייב לבשר לעולם. אז הנה הם The Temper Trap מאוסטרליה עם שיר שיש בו הכל, אינדי גיטרות חינני: Sweet Disposition. שורף אש.

ועוד שיר אחד יפה

אני חי, חי חי!

שיר חדש של להקת Metric לקראת אלבום חדש שלהם. השיר נקרא :Help I'm Alive. כמעט מעליב אותי התגובה הפבלאודית שיש לי למוזיקה לפעמים. ברור שאני אוהב את זה, וזה גם מרגיז אותי. כי בכל זאת זה קצת בנאלי. אינדי ניו-וייב. ואחריי כל-כך הרבה מאמץ לשמור על אנינות טעם, אני נופל ככה. טוב זה לפחות לא קינגס אוף לאון (אאוץ'). אני גם אוהב את איך שאמילי היינס נראיית, וזה שהם קנדים רק מוסיף עניין. אתם יודעים מה? בגלל שהם קנדיים אז אני כבר מרגיש קצת יותר טוב.

לחיות עם החולשות שלך.. לפחות אני חי! הצילו! (זה היה משחק מילים על שם השיר) אתם יודעים מה? זה יהיה שיר השבוע. זה גם כן "פרימיום חם". מחר יהיה עוד אחד. מייבשת אחרת לגמריי.

בחורות במשבצות

The BPA - Seattle Feat. Emmy The Great
שיר נחמד להתחיל את השבוע - מה שוידאו יכול לעשות לבחורה יפה. חוץ מזה לא בא לי להגיד על זה כלום. דווקא היה לי ושכחתי :-)

אם יש לכם רעיונות מופרעים על הוידאו הזה- תנו תגובה! (רק בלי גסויות בבקשה)

נבדק ונמצא פרימיום - אמריקה 2008

אז אובמה ניצח בבחירות בארה"ב. ולכבוד זאת מוקדש נבדק ונמצא פרימיום היום. כבר במרץ כתבתי כאן פוסט שנקרא שחור או אישה על הבחיורת המקדימות שבין הילרי לאובמה. אבל מה שהיה מעניין יותר מוסיקלית הוא הפוסט על 25 הלהקות המסעירות ביותר של ארה"ב שנקרא אמריקה של אובמה, וזה היה קצת לפני שכל להקות הרוק התחילו לתמוך בו, עד לברוס ספרינגסטין ולג'ף טווידי, מוילקו.
1. לפני הכל רמיקס נפלא של Aeroplane לשיר הנפלא Paris של Friendly Fires. תענוג!

2. אני אוהב את וילקו. לא תכננתי להוציא כל-כך הרבה פוסטים עליהם. אבל זה מתגלגל, כל פעם שיר חדש, כנראה לקראת אלבום חדש. אין תלונות. כיף ! למעלה וידאו לשיר Wilco The Song.
Wilco - Wilco the Song (on Colbert).mp3

ועוד שנים חדשים

Wilco 20-New Song

Wilco -New Song 2

והראיון שלפני ביצוע השיר Wilco The Song, בו ג'ף טווידי מספר על תמיכתו באובמה. ועל-כך שניתן להוריד שירים באתר האינטרנט שלהם.

3. "במקרה" (אין דבר כזה מקרה) בשבוע שלורי אנדרסון הופיעה בארץ וברק אובמה נבחר לנשיא גיליתי את קומיקאי הרוקנרול (אין דבר כזה קומיקאי רוקנרול הוא סתם בהיי, אבל אני לא המצאתי את זה ) Mitch Hedberg שנפטר לפני כמה שני מאוברדואזזזס, אבל הוא כל-כך מצחיק שעד היום הוא מאד מפורסם. קומיקאי ששייך בלי ספק לאמריקה של לורי אנדרסון ואובמה ושמייצג עם הומור שאי אפשר להפסיק לצחוק, מה בדיוק קורה שם בחיים. דרך-אגב אי-אפשר שלא להתרגש מכך שברק אובמה נבחר לנשיא. גם כשחומת ברלין נפלה התרגשתי. לא הכל צריך לראות דרך הפריזמה הצרה שלנו. קצת קינאתי בדרך של האמריקאים לנצח ובדרך שלהם להפסיד. אהבתי את נאום הניצחון של אובמה, דווקא בגלל שהוא לא היה עליז. יכול להיות שבגלל הנטל שהבין שנפל בחלקו, ואולי בגלל סבתו שנפטרה. אבל ממש ירדו לי דמעות בנאום של מקיין שמזכיר לי את רבין. מסוג האנשים ששרים אליהם "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא". איזו אצילות נפש. או שבעצם זו השיטה: אין קואליציות. הפסדת= אתה לא בממשלה.

ואחרי כל ההתרגשות צריך קצת צחוקים, תעשו לכם טובה ותקשיבו:

ויש גם אנימציה שלו.

עובד עצות

אני אלוף העצות. אבל אני נותן עצות רק למה שיש לי בו ניסיון או שאני חושב שיש לי מושג בו. כי אני מכיר אנשים שאם תבקש מהם להחליף את המנתח הראשי באמצע ניתוח לב פתוח, או להחליף אסטרונאט לפני שיגור מעבורת לחלל, הם יסכימו מייד בלי לחשוב שאולי חסר להם איזה רקע או מעט הכשרה לנושא. אני עובד עצות (זו לא טעות דפוס זו פראפרזה) בגלל שלא קיבלתי מספיק עצות בחיים שלי, ובד"כ פשוט נזרקתי למים והייתי צריך להסתדר. בד"כ אנשים נראים מרוצים מהעצות שלי. אבל יש לפעמים שאני מרגיש את הכתף הקרה, שאומרת לי, בלי לומר, שאין צורך, כבר נסתדר.

הנה שיר חדש על עשר או שנים-עשר דברים שיש ללמד, אח"כ תסתדרו, אבל אל תבואו בטענות כי אז מגיע שלב ה-"אמרתי לכם".

Newman -There Are Maybe Ten Or Twelve.

עולם אחר

Antony and the Johnsons הוציא EP חדש. לא מסוג הדברים שאני שם אליהם לב. אני אולי לבד בסירה שלי בים המוסיקה שבעולם, אבל בכל זאת יש לי קשר לחוף, וכמובן לסירות אחרות. אז כך יצא שגל אוחובסקי כתב ביקורת כל-כך חמה עליו ב-TimeOut, שהייתי חייב לשמוע. אני קצת חושד באובייקטיביות שלו כשזה מגיע לחבר'ה מהקהיליה שלו, אבל אני בודק. רופוס ויינרייט לדוגמא יצא מעולה. דרך אגב, אנטוני הגרטי הוא טראנסג'אנדר, מה שנראה לי לא קל ודי עצוב. כי כמו שאני מבין את זה אלה אנשים שרוצים לשנות את המין שלהם. זה גם לא נראה לי כל-כך טרוויאלי שהם באותה חבילה יחד עם ההומואים. כי חוץ משותפות הגורל הם דבר אחר לגמריי, אלה גברים שרוצים להיות נשים ואלה גברים שאוהבים גברים. יפה שהם עושים מכל זה שמח. לפחות לכאורה. לא ברור לי איך מוגדרים אלה שאוהבים טראנסג'נדרים - ניוהומו, סטרייטג'אנדר, טראנססטרייטים.
ודרך אגב אחד אחרון ודי מדהים: בתור אחד ש-20 שנה גר במרכז, שירת בדרום, חי חצי חיים בצפון, ואשר עבר המון מסגרות ופגש בחייו האישיים והמקצועיים אלפיי, אם לא רבבות אנשים- לא פגשתי אף-פעם בחיי הומו. זאת-אומרת שכנראה פגשתי אבל אפילו לא ידעתי. מה שמוביל אותי למסקנה שאין הומואים בחיים האמיתייים אלא רק בטלויזיה. זה כנראה איזה ראילטי מבופרק או קנוניה של התקשורת וערוץ 2 (הפוסט הזה נמחק פעמיים, מה שמחזק אצלי את התיאוריה, שהאח הגדול לא רוצה שאכתוב את האמת).
אתמול ושלשום הופיעה בארץ לורי אנדרסון עם בן זוגה לו ריד. לו ריד גילה את אנטוני הגרטי, והלא מלווה אותו בשיר "קרוליין אמרה- חלק 2" בוידאו למעלה.
אבל לא לשם כך התכנסנו כאן, אלא לכבוד ה-EP החדש שנקרא Another World. חמישה שירים נוגים, יפים, רגישים ומרגשים. כשאנשים שרים בצורה כנה כל-כך ומתוך-הלב זה נוגע ומרגש, ואנטוני הגרטי עושה את זה. זה לא דאנס ולא רוקנרול, זה לא שמייח. מצד שני זה גם לא מדכא. פשוט יפה. הנה דוגמא, ויש שיר אחד אפילו יותר יפה ב-EP.

וגם אובמה ניצח. אז כנראה שכולנו התעוררנו היום לעולם אחר.

Antony and The Johnsons - Another World

אואזיס

אואזיס הוציאו אלבום חדש, שטרם הספיקותי לשמוע אותו. זה יכול לחכות יחד עם האלבום של הקיור. לעומת זאת אמנדה פלמר הוציאה קליפ חדש לשיר בשם אואזיס. שיר כזה נגד הפלות, הומוריסטי, סטירי, חתרני כמו תמיד גם תיאטרלי. כל שיר שלה הוא מיני מחזמר. הפעם גפ מצחיק, ומתאים מאד לכבוד הבחירות בארה"ב. ואיזה פה גדול יש לה. שלא תבלע אותנו.

מישהו הזמין יפני איטלקי ?

אני צריך להקדיש יותר זמן למוזיקת דאנס. מצד שני זה כזה כיף שבא לך קטע כזה טוב כמו הקטע הזה של Shinichi Osawa שנקרא Star Guitar, שהוא מאד 2008 ומלא גיטרות. כמו משב רוח רענן. כמו מיץ גזר באמצע השוק ביום קיץ חם. זה גם שיר השבוע, וסבלנות שתי הדקות הראשונות הם רק הפתיחה.

והנה רמיקס קצת פחות דופק במוח, שמי ששורד אותו עד סופו, מגיע לו מדליה.

Shinichi Osawa-Star Guitar//The Japanese Popstar Remix


אהבתם? יש עוד במייספייס

אני לא אגיד דבר

שיר חמוד, חמוד של "שלום סוס-ים" Hello Seahorse שנקרא I Want Say Anything. נשמע ונראה כמו שהוא נקרא: אינפנטילי וכייפי. אתם יודעים...שיר של יום ראשון כאילו עוד סופשבוע :-)