ג'ורג'יו מורדור, בראיין אינו ודיויד בואי

גורג'יו מורדור, בראיין אינו ודיויד בואי - נשמע כמו התחלה של בדיחה..

להזכירכם, אנחנו בשבוע מעדונים. אחד המחוללים העיקריים של מוסיקת הדאנס של שנות ה-90 ושל ימנו הוא ג'ורג'יו מורדור, עוד בשנת 75 הוא הפיק לדונה סאמר את Love to love you Baby, ולאחר מכן ב-1977 את I Feel Love. לא עוד כינורות ומקצבים אפריקאים, אלא טכנו אלקטרוני, מסונטז .הוא בעצם טמן פתיל השהייה בשיר I Feel Love, אשר התפוצץ בסוף שנות ה90.
אולי אתם לא מכירים אותו אבל הוא השפיע על חייכם יותר מאשר אתם יודעים. הוא כתב את הנעימה לאקספרס של חצות, וגם את השיר בטופ-גאן. הוא גם זכה באוסקר על המוזיקה שלו. אבל הכי חושב, מלבד הדאנס, הוא גם עבד עם פיליפ אוקאי, המייסד והמוביל של The Human League. הלהקה שהנחילה את הגל החדש של שנות השמונים (לא לבד), דבר ששינה את המוזיקה לגמריי. והוא בכלל איטלקי.

הנה ציטוט מפיו של דיויד בואי, דברים שאמר לו ברייאן אינו, כשיצא I Feel Love:
“
One day in Berlin ...Eno came running in and said, 'I have heard the sound of the future.' … he puts on 'I Feel Love', by Donna Summer … He said, 'This is it, look no further. This single is going to change the sound of club music for the next fifteen years.' Which was more or less right.

כל-כך הרבה פעמים הזכרתי את בראיין אינו בשבוע האחרון כאן בבלוג (עשו חיפוש ותוודאו), וכמו עם לאונרד כהן היקום הפעיל את כוחותיו הקוסמים, והביא ראיון עימו במוסף 7 לילות האחרון של ידיעות. היה תענוג לקרוא. אהבתי את האבחנות שלו. חוץ מהנושא הפלשתינאי שבו אני שוב שואל: אז מה היתה האלטרנטיבה למחלמה בעזה? (יש וכבר כתבתי על כך לא פעם, אבל בראיין אינו לא חושב עליה, חבל..)

השיר הזה מ- 1977
Giorgio Moroder- From Here to Enternity

חביתה משולשת

Yuksek feat. Amanda Blank - Extraball
by TinY-Prod



וידאו חדש לשיר Extraball של Yuksek. אז יש לו ביצה שלישית, מה הוא כבר יכול לעשות עם זה?

זה דאנס הכי טראשי שיכול להיות, אבל מתגמל. לאוהבי הז'אנר יצא ל-Yuksek בתחילת פברואר אלבום בכורה פרימיום שבפרימיום שנקרא Away from the Sea . אפשר לשמוע טיזר לאלבום ועוד כמה שירים במייספייס.

תל-אביב של מעלה

פוסט על עיר סקסית- תרתיי משמע


מדינת תל-אביב חוגגת מאה. לאמירה הזאת יש צד אחד גלוי אבל נעלם, שאנחנו לא שמים לב אליו כל-כך. זו לא רק "ביצה" של סמאלנים מנותקים, חסרי אג'נדה פוליטית (שיגידו לי כבר מה האלטרנטיבה?!), שרוצים רק לצאת לבלות בשקט/ברעש במועדון בערב. מדינת תל-אביב היא מדינת "אלטנויילנד" מספרו של חוזה המדינה, ויכול להיות מאד שהחוסן של המטרופולין הזה חזק יותר מחוסנה של מדינת ישראל כולה. שלא משנה כמה קסאמים יזרקו עלינו, כמו שאי-אפשר להזיז את עזה, אף אחד כבר לא יצליח להזיז את מדינת תל-אביב על יושביה. שימו לב לנושא הזמן, תל-אביב קיימת מאה שנה - יותר מגיל המדינה, ויש בכך רמיזה נוספת לכך שהיא עומדת בפני עצמה. נכון שגם ראש-פינה קיימת הרבה יותר ממאה שנה, אבל בכל זאת אי-אפשר לקרוא לוילה תהילה ולשכונה שמסביבה מדינה.
במסגרת עבודתי יוצא לי לעבוד יום בשבוע בת"א, יום בשבוע בירושלים וגם יום בשבוע בחיפה, ובעוד מקומות (לא פעם אני טוען שהחיים שלי יותר מעניינים ממני). ת"א של היום, כמו ירושלים של היום וכמו חיפה הן ערים של חולין: ארצישראליות, אפורות, פקוקות, עובדות. הבורסות של תל-אביב לא יותר חשובות מהמפעלים בלב המפרץ או ממפעל אינטל בכניסה לחיפה, ובטח שלא יותר מיד ושם, הכנסת, הכותל וקריית הממשלה. נכון שת"א היא מרכז פיננסי ואף תרבותי, אבל לא בגלל זה ת"א נחשבת לסקסית כל-כך.
זה גם לא בגלל נופיה הסתמיים של ת"א, שממנה מתרגשים תושביה (לא יכול להיות שאף-אחד מהם לא היה בפריז). באוהאוס יש גם בחיפה, וחוף הים של חוף הבונים מוצלח הרבה יותר. על שדרות העצים אני אומר: צעדה קטנה בעמק השלום ואתם מבינים ששדרות רוטשילד היא שמורת טבע לעניים, שלא לדבר על רחובותיה היותר מכוערים של תל-אביב (ירקון, אלנבי, נוה שאנן) שאליהם יש לי סימפטיה כמו שיש לאסיר משוחרר סימפטיה למיטת הכלא שעזב.

תל-אביב סקסית יותר בגלל שהיא מוכרת את עצמה כעיר של ריגושים. תל-אביב סקסית יותר מפני שיש בה יותר אנשים שחושבים על סקס (כמה פשוט). העיר מלאה בפנויים, פנויות, גרושים, גרושות, צעירים אחרי צבא, הומואים, לסביות, אמהות חד הוריות, וגם אנשי עסקים שבאים לכמה לילות, תיירים ותיירות. כולם במצב בדידות זמנית או קבועה. תוסיפו לכך שתל-אביב היא מרכז של בילויים ותקבלו יותר בלונדיניות ברחובות מנשים יפות, ויותר אנשים עם ג'קטים של חליפות, ממספר ראשי הערים בכל בארץ.
לא צריך לדבר על הססגוניות של שוק הכרמל ולא על התחכום השיקי של עשירי בינייני הזכוכית, וגם לא על מה שמתרחש בבינייני עזריאלי ובניין בורסת היהלומים (שברמת-גן). כולם הולכים לעבודה בבוקר כמו בחיפה, עומדים בפקקים כמו בירושלים, אוכלים כמו אנשים בחדרה, שותים קפה בארומה כמו בבאר שבע, אבל בערב יש להם מי יודע כמה ריגושים.
תל-אביב של מעלה נמצאת בתמונות הפאפרצי של הסלבס ובראש המלוכלך שלכם. היא נמצאת כנראה גם באף של כמה אנשים, אבל כמו שאמרה פעם סופרת תל-אביבית מפורסמת (על תל-אביב): היא לא פותחת לכל אחד רגלים.

והשבוע גם אני אמכור לכם קצת ריגושים. תחשבו שאתם בשבוע מועדונים. דמיינו לכם ערבי דיסקו נוצצים. צפו לקוליות עתידנית וסקסית ולא למוזיקת ג'ונגלים סטייל אדמה רוח ואש. למעלה La Roux ברמיקס אדיר לשיר אדיר שנקרא :In for the Kill. ריגושים, הוא שאמרתי.
בגלל שזה רמיקס השפתיים לא תמיד תואמות את המוזיקה - נא לא להתרגש. למי שרוצה את גירסת המקור החביבה הנה היא : כאן.

נבדק ונמצא פרימיום - מסיבת אלבומים חדשים

נבדק ונמצא פרימיום הוא מדור ההדרן של רדיו פרימיום להמונים. להזכירכם שהעיקר נמצא בפוסטים השוטפים.

אני ממליץ לכם מאד על BELL X1 שהיו כאן השבוע- להקה אירית מצויינת שכמו U2 נקראיית גם על שם מטוס, וכן על דיסק כפול חדש מהופעה של לאונרד כהן מ-2008 שניתן להקשיב לו במלואו כאן, וגם על וידאו מרקיד מקפיץ מלהקה ברזילאית שעושה מוזיקת דיסקו ושנקראיית מועדון קופקבנה. ועוד על וידאו חדש של להקת DOVES... ונעבור להדרן השבועי:

הפעם בנבדק ונמצא פרימיום שני סרטוני פרוסומות חמודים, אבל לפני כן מלאן מוזיקה משובחת בחינם !!! (הכל חוקי וכשר לפסח).

1. Royskopp - הצמד האלקטרוני מנורבגיה באלבום חדש וכייפי. זה דאנס-רך, אינטליגנטי ושימושי. להאזה חינמית לאלבום: כאן.

2. ואם כבר חינם, אז למה שלא נקשיב לאלבום החדש של הדצמברים. למען האמת אני טרם הקשבתי להם. אני גם פחות בנוי לסיפורים, חוץ מלסיפורים של הילדים שלי לפני השינה כמו "רוני ונומי והדב יעקב" של מאיר שלו. אז הנה האלבום החדש להאזנה חינמית: כאן.

3. מורפליקסיס המוזיקאי הישראלי מהלייבל Hiss Records חוגג יומהולדת ומאפשר לכם להוריד את כל האלבומים שלו בחינם : כאן.

4. אלבום קאנטרי-פולק-רוק אקוסטי מצויין וחדש של DAN ISRAEL, שהוא דווקא לא ישראלי. לא הכרתי אותו קודם אבל אני ממליץ. יש לו באמת שירים יפים. אם אגיד את מילות הלחש: נברסקה ובוב דילן זה יעזור לו קצת יותר? אז הנה אמרתי.. וגם קונור אוברסט (זה לא באותה ליגה ובכל זאת שווה בדיקה, אני נהנה). אפשר להוריד את כל האלבום בחינם ובצורה חוקית, כאן.

5. למעלה Neko Case בוידאו אנימציה לישר הכי טוב שלה מהאלבום האחרון שלה שגם לו אפשר להאזין בחינם: כאן.

ונעבור לפרסומות:

6. אתם זוכרים שהייתם בני 7 והצלחתם ללחוץ ENTER וכולם התפעלו מכך, אז אתם סתם טכנופובים זקנים שלא מבינים מהחיים שלהם, הנה תראו מה ילדה בת 4 יכולה לעשות:

<a href="http://video.msn.com/?mkt=en-US&playlist=videoByUuids:uuids:533e05d2-9f12-4a86-bdda-efd0455fcd36&showPlaylist=true&from=msnvideo" target="_new" title="Kylie uses Windows Live Photo Gallery">Video: Kylie uses Windows Live Photo Gallery</a>

7. ואם נראה לכם שנגמרה התמימות ועדיף שהילדה הקטנה הזאת היתה עושה איזו יצירה, נניח ציור, בצבעים אמיתיים, אז תדעו לכם שזה גם-כן לא מה שהיה פעם. בשבת שעברה טיילתי עם ילדיי בחיק הטבע עם מדריך, והם ציירו עם פרחים (כמובן שלא מוגנים) במקום עם צבעים. ייצאו ציורים יפהפיים עם צבעי פסטל חלומיים. עכשיו תראו את ההבדל:

שבת שלום !

מי אמר שנות השמונים ולא קיבל

WxAxRxP from Francesco Calabrese on Vimeo.

שני סרטוני וידאו חדשים: למעלה וידאו שהפיק וביים Francesco Calabrese האיטלקי , והשני למטה שהכין Tee-Nuc שהוא כולו הצדעה לשנות שמונים, בפן היותר קיטשי קאמפי שלהם. אני לא מתגעגע אבל זה נחמד ומשעשע.


Futurecop - Karate Kids (video by TNUC) from TNUC on Vimeo.

לאונרד הכהן

כשמדברים על משהו הרבה פעמים אז הוא קורה. וגם להיפך: כשמשהו קורה, משהו ממשי, אמיתי, מהותי, אז מדברים עליו הרבה. ואחרי שהייתי כל-כך ממלכתי: כולם נסעו להופעה של לאונרד כהן בלונדון, חוץ מאיתנו. כל מי שנסע כתב כמה שהיה מרגש. אז עד עתה יכולנו רק לקנא, אבל עכשיו אפשר להקשיב להופעה המדוברת כל-כך ואפילו לקנא קצת יותר. אז הנה כל ההופעה להאזנה חופשית, להנהתכם:

Leonard Cohen - Live in London 2008

לתמונות ותיאורים מרגשים של מרציאנו מההופעה

התמונה מהבלוג קפה דל מרצאינו

Doves

Doves, עוד להקת אינדי ותיקה ממנצ'סטר אינגלנד, בוידאו חדש לשיר חדש ויפה Kingdom of Rust

Bell X1

בעוונותי אני מוצא את עצמי יותר מידי פעמים חסר סבלנות בהאזנה למוזיקה. הפאנץ' צריך להגיע אחרי 30 שניות לכל היותר. Bell X1, לעומת זאת, עושים אלבום בטעם של פעם: הצליל רגוע, יש אורך לשירים, וגם קצב אחר. כמו שפעם שיחקו כדורגל וכדורסל (דוגמא לא הכי טובה, אבל אפשר להבין את הכוונה). מצד שני האלבום הזה מכיל ביחד איזה שלושה עשורים של מוזיקה לפחות. הוא מתחיל בניו-וייב אלקטרוני בסגנון OMD, עובר לכמה שירים בשילוב של REM ושל טוקינג הדס, שמוזכרים לאחרונה די הרבה בכל מיני הקשרים. ממשיך בשירים בסגנון רוק שנות השבעים-תחילת שמונים, שמזכירים את פליטווד-מק וסופר טרמפ, חוטא בבלדה בסגנון פורינר ומסיים בשיר יפהפה שממתחיל כמו קרוליין סייד של לו ריד אבל מתפתח עם קקפוניה של כלי נשיפה בסופו. בסה"כ תענוג, ויש כמה וכמה שירים טובים עד מעולים. וזה גם אלבום שמחזיר את נושא הסאונד קצת לפרופורציות. ממש אלבום עם הפקה טרום בראיין אינו. אפשר להוריד בפני בראיין אינו את הכובע על שהביאנו עד הלום, אבל קצת להירגע מצליל "העתיד" שלו - מגיע גם לנו.
ודרך אגב, Bell X1 הם אירים, ממש כמו U2, וגם שמם נקרא על שם מטוס, אבל לא מטוס ריגול, אלא המטוס הראשון שעבר את מהירות הקול. אז אולי הם רומזים לבראיין אינו משהו שאנחנו לא מבינים?
מה שמזכיר לי את הטור האחרון של יאיר לפיד בידיעות (ולמי שזה יותר מידי מוזמן כבר להקשיב לשירים), שבו הוא כתב "המוזיקה של הדור שלי טובה יותר" ואף הזכיר את לאונרד כהן. בצירוף מקרים מוזר נמרוד מטאפס טאפס כתב כמה שנות התשיעים היו שנים מדהימות של מוזיקה. ואני מצטט: "יש רבים שעוד מתגעגעים לעשור הזה – מתייחסים אליו כמשהו חד פעמי שלא ישוב עוד. ..ואולי יש משהו מנוון בלגדול בתקופה מוזיקלית כל כך עשירה כמו שנות התשעים".
אז אני לא מחזיק מיאיר לפיד מבין גדול במוזיקה, ואת לאונרד כהן אוהבים גם אנשים בחצי גיל מיאיר לפיד, אבל כל זה מתקשר לכך שאין מיינסטרים טוב היום. הכי קרוב לזה הוא האלבום של Bell X1. לצערי, אי-אפשר להאשים את גלגל"צ בכך, פשוט כי אין מיינסטרים טוב בכל העולם, ולא רק בישראל ! (איך עושים סמיילי זדוני אבל שובב- תחשבו לבד :-))
בכל זאת עם או בלי בראיין אינו הם הגיעו כבר לאמריקה, לתוכנית של לטרמן.
קרוליין סייד:
Bell X1-The Curtains are Twitching

OMD:
Bell X1-The Ribs of a Broken Umbrella

והלהיט בסגנון REM+ טוקינג האדס, אצל לטרמן:

מועדון קופקבנה

Just Do It from copacabana club on Vimeo.

וידאו חדש ללהקת מועדון קופקבנה. זה פרוייקט ממומן של ליוויס (ודווקא לא של נייקי), יש כאן ריח חזק של כסף, אבל זה בכל זאת כייפי ומדליק. קחו את זה כאילו אתם עוד בסופשבוע.

נבדק ונמצא פרימיום- סטוץ מוזיקלי

Franz Ferdinand - No You Girls


השבוע בנבדק ונמצא פרימיום - סטוץ מוזיקלי. אין הכוונה למפגש של שתי נשמות
שמתייחדות לצורך הקשבה למוזיקה, ובוודאי שאין הכוונה לסקס פרוע שברקע מוזיקה משגעת, למרות שכל זה נשמע נחמד מאד (תרתי משמע). אני כמעט קורס תחת ערימות האלבומים אשר נופלות על אוזני הקשובות. אני משתדל למיין עבורכם את הבסט שבבסט. אבל לאחרונה התגלגלו אלי כמה אלבומים ממש חביבים: אני לא בד"כ לא נותן כוכבים אלא סתם מתלהב ומתרגש, אבל במקרה הזה הייתי נותן לכל אחד מהם 3 כוכבים, שזה לא מעט. בכל אחד מהאלבומים האלה לפחות כמה שירים טובים עד מעולים, מצד שני אני די בטוח שבטווח הארוך אני לא אאזין להם עוד, אז נקרא לזה סטוץ מוזיקלי, להנהתכם:

1. נתחיל עם האלבום החדש של פרנץ פרדיננד ששהקשבתי לו מספר פעמים. למעלה יש קליפ חדש של שיר טוב ממנו.

2. Telefon to Tel Aviv - הופה! מה זה? ET PHONE HOME . אנחנו חייזרים, נהיינו. אז הצמד הזו מביא אותה במוזיקה אלקטרונית דליקטס. אחד מהם נפטר מסיבות מסתוריות השנה. מזכיר את Burial. אני ממליץ בחום או יותר נכון בקור לימים חמים. גם למי שלא מת על מוזיקה אלקטרונית זה ממש טוב ונעים ומלודי ומומלץ מאד. זה אפילו אלבום של 4 כוכבים, ויכול להיות שנמסד את יחסנו בהמשך.

3. Phoenix- Wolfgang Amadeus- בשילוב מדוייק של רוק-פופ ודאנס. על הנייר זה פיצוץ, בפועל יש בו שני שירים מטריפים וזהו. קבלו אחד היום, השני יהיה שיר השבוע הבא:

Phoenix - Lisztomania

4. Akron Family- זו לא משפחה מעקרון, אלא להקת אלטרנטיב קאנרטי משוגע. איך? האלבום מתחיל בקטע פאנק-דיסקו עם רוק גיטרות, ממשיך עם קטעים סטייל ג'טרו-טול עם חליל או בלי חליל, קצת שירי קאנרטי רגועים, משהו שהוא ארט-רוק, בקיצור למטיבי לכת. יש לזה גם טעם של פעם. שירי הפתיחה והסיום מאד מעניינים:

Akron Family - Everyone Is Guilty


Akron Family -Last Year


5. ולסיום, אחרי שהוצאתי את כל הארס על U2 השבוע, חזרתי להקשיב לאלבום החדש שלהם. לאחר עוד האזנות, יוצא שאת השירים הכי טובים ממנו לא הבאתי בכלל, והם: Moment Of Surnder שהוא מיני יצירה איטית של 7 דקות. מצד אחד שיר לא משעמם, בשמיעה ראשונה אפילו מפתיע, והוא אפילו די מדבק, אבל אחרי כמה שמיעות הוא נשמע כמו שיר משומש של U2 מאלבום אחר- קצת כמו לאכול משהו מטוגן מוכר וטעים שבסוף משאיר צרבת. זה לא אלבום גרוע, שווה שלושה כוכבים. השירים משתתלבים ברפרטואר הכללי של הלהקה, אבל הם כולם בינוניים קצת למעלה או קצת למטה אבל בינוניים. השיר הכי טוב הוא כנראה שיר הנושא. אז הנה הוא להנהתכם.

בחיי שזה לא הכל..אבל יש מחר. אני ממליץ לכם לעבור על קורסיב, Voxtrot וקותימן שהיו כאן השבוע. שבת שלום !

Cursive- הו מאמא !

מאז יצירת המופת The Ugly Organ אני מכור לצליל הגרנג'י (במקרה הזה קוראים לזה פוסט-הארדקור,שיהיה..) של להקת Cursive האמריקאית ולקול של Tim Kasher שנשמע לוחש וצועק בעת ובעונה אחת, ומזכיר את רוברט סמית' מהקיור. ועכשיו יצא להם אלבום חדש Mama I'm Swollen אלבום מגובש , שנשמע טוב גם בהאזנה מלאה לכל שיריו, גם אם אין בו קליימקסים מטריפים כמו באורגן המכוער. עם משפטים כמו "I'm in My Best when I'm at My Worst" , ועם שירים כמו We're Going to Hell, אני חושב שמוריסי היה יכול לקחת קצת דוגמא מאיך עושים הפקה רוקית אבל לא מעצבנת. מעניין מה היה קורה אילו דניאל לנוואה ובראיין אינו, המפיקים של ,U2 היו מפיקים את האלבום של קורסיב. טוב לא היה יוצא מזה. כבודו של אינו במקומו מונח, אבל ראבק הבנאדם הלחין את מנגינת הפתיחה של Windows (וקיבל על זה גם מיליון ליש"ט)- זמנו עבר. ובקשר לקורסיב, אם אתם אוהבים שילוב של הפיקסיז והקיור- לכו על זה. הנה שלושה שירים יפים שאתם בטוח תאהבו:

Cursive -I Couldn't Love You Anymore


Cursive- We're Going to Hell

מיינסטרים שמיינסטרים

U2 הוציאו אלבום חדש. שנה שעברה אואזיס וקולדפליי עשו זאת. קראתי גם 5 ביקורות על האלבום, כולם נהדרות יותר מהאלבום עצמו. הביקורת של גל אוחובסקי ב- Timeout ממש פואטיקה, ושל גון בן-ארי מרעננת כמו תמיד. אם אפשר רגע להתייחס למוזיקה בלבד ולא למפלצת שנקראת U2, אז צריך לומר שהשירים ככה-ככה. הצליל שלהם נשאר כפי שהוא, שזה גם-כן ככה-ככה. מצד אחד בכלל לא מיהרתי להקשיב לאלבום, מצד שני הייתי חייב להקשיב, ואפילו להתעמק. בקיצור: זה שיעמום צפוי מראש, פשוט כי הכל צפוי מראש. אבל לפחות אי-אפשר לומר שהם מלאים בעצמם, כי גם זה כבר נאמר לפני 10 שנים, כמה אפשר עוד להתמלאות. כל-כך רציתי להנות, ממש חיפשתי נקודות חיוביות. מספיק לי אפילו כמה שירים יפים, אז יש כמה נחמדים, לא יותר מכך. שזה פחות ממה שאפשר לומר על האלבום האחרון של קולדפליי.

כשהתקליט ג'ושוע טרי יצא אפשר היה ממש להרגיש את זה באויר, שזה מסוג האלבומים שיישנו את העולם, לפחות את עולם המוזיקה, ולפחות את עולם הרוק. בגלל האלבום ההוא כל להקות הרוק המצליחות כיום נשמעות כמו U2 (בניגוד ללהקות הטובות שנשמעות כמו הפיקסס והסמיתס) וכל הגיטרות מצלצלות כמו הניגון של דה אדג' . וגם U2 נשמעת כמו U2. זה נחמד, אבל מה זה מעניין?
למי שמתעניין איך להקות רוק נשמעו פעם, אז אני חושב שרולינג סטונס, לד זפלין והנשרים היו האב טיפוס. וקית' ריצ'רד ואריק קלפטון היו צליל הגיטרה המעודף. כמה רחוק זה נשמע פתאום.

עוד נקודה למחשבה: איזה אלבום מיינסטרים מצויין, או אפילו סתם טוב, שמעתם לאחרונה? אפילו ברוס ספרינגסטין שבגללו הסתובבתי חצי מנעוריי עם ג'ינס וחולצה לבנה קצרה, ובלויה במיוחד, איכזב.

בכל זאת קצת נקודות אור: שני שירים חדשים מתוך לטרמן. וגם Beautiful Day שאינו מהאלבום החדש ומדגים בעצם את כל ההבדל. במחשבה שניה, U2 הם להקה של להיטי רוק תכליתיים, אילו היו שני להיטים כמו Beautiful Day באלבום החדש היה נחשב אפילו מצויין. אבל אין!

Voxtrot -חדש !

צריך הפתעות כאלה כל שבוע. Voxtrot בשיר חדש פרימיום חם אש! איזה כיף שלהקה שאתה אוהב עושה משהו טוב. כי החבר'ה האלה כבר הספיקו להיות הסמיתס החדשים וגם לאכזב בתקופה של שנה וחצי..משהו כזה, אבל השיר הזה ממש שווה!
וגם אפשר להוריד אותו באופן חוקי: כאן

Voxtrot-Trepanation Party

לא לבד

Calvin Harris הוציא לפני שנתיים אלבום שנקרא "אני המצאתי את הדיסקו". לא אהבתי. לא בגלל היומרה, שהיא די בצחוק, אלא בגלל שלא היה טוב. שנה שעברה היו אלה הרקולס ולאב אפייר שהביאו אותה ברטרו דיסקו מעולה עם אנטוני הגארטי המלאכי. כנראה שיש כאן איזו עקומת למידה, כי עכשיו קלווין האריס חוזר עם וידאו ושיר חדש דווקא סבבה לגמריי, לקראת אלבום חדש. אני נהנה.

אנחנו העולם - הדבר הכי חם עכשיו !

המוח היהודי ממציא לנו פטנטים. קותימן מוזיקאי הFאנק הישראלי עשה מוזיקה מעולה מקליפים ב- YOU-TUBE. כן, פשוט ככה, הוא דגם וערך, וחתך וחיבר ויצאה לו אחלה מוזיקה שחורה שבעולם. שכל העולם כולו עכשיו שומע. וכשאני אומר כל העולם אני מתכוון לא רק אלינו הישראלים, אלא לכל מי שמאזין למוזיקה בעולם כולל אישתו. מה שאינטרנט עושה!
למעלה יש דוגמא קטנה.
וכאן אלבום מלא הכל כולל הכל מעולה וצלול, שנקרא Thru-you

נבדק ונמצא פרימיום- כמה את יפה?

בהמשך לפוסט לא כל יום פורים, וגם כהד נוסף ליום האישה שהיה השבוע. קבלו בונוס. שני קליפים חדשים של מוזיקה כייפית, שנשמעת מאד אייטיז, שיר אחד ליום האישה, ושיר אחד לפורים:

1. למעלה Rogues עם השיר: לא כל-כך יפה

2 French Horn Rebellion בשיר Up All Night מתחפשים לזונות ממין זכר. קצת מצחיק וקצת מעניין.

נבדק ונמצא פרימיום - לא כל יום פורים!

Telekinesis “Tokyo”

לא כל יום פורים. אבל נגיד שכן. הפוסט הזה הוכן לכבוד פורים אבל היו שני פוסטים חשובים השבוע (ליום האישה, לילי אלן לפורים) וגם אחלה שיריםשלא היה כדאי להעמיס. אבל הנה הגיע הרגע, לא פיפסתם בכלל. והפעם בנבדק ונמצא פרימיום:
היה פורים שמחייח! פעם אחת צריך לבקר בבני-ברק בפורים. בשבילם זו באמת הוללות שמותרת פעם בשנה. לא כמו שאנחנו לוקחים את זה בכלל, כעוד סיבה למסיבה, אלא יותר כסיבה לפריקת כל עול. עדאלאידע בין ארור המן לברוך מרדכי, וזה לא רק בעניין השתיה. לנו שאר עם ישראל יש את העדלאידע של חולון. מלבד ההנאה של הילדים זו הזדמנות נפלאה לחגוג עם כל עמך ישראל, ולא במנגל. המצעד עצמו הוא כיפיי, למרות צניעותו, שמזכירה את מצעדי הביכורים והטרקטורים בקיבוצים, יותר מאשר קרנבלים אמיתיים. אבל צניעות זה גם אינטימיות, ותתפלאו זה דווקא הולך טוב בארץ, אפילו הייתי אומר מתאים לנו. זה גם נחמד לראות כמה רחובות ללא מכוניות. צריך ליצור עוד איים ללא תנועת מכוניות בערים. זה פשוט עולם אחר.
מכל דגמי העדלאידע זכורה לי במיוחד דמותן של פסל נמר בגודל של משאית שעליו ביצעו בחורות צעירות וחינניות (שלא לומר כוסיות) תרגילי אקרובטיקה. על העגלה של הנמר היה כתוב " גם נמר צריך להילחם בזבובים". אני לא יודע מה היה בדיוק המשל: ישראל והקסאמים, האדם הפשוט בחיי היום-יום שנאבק בשטויות כמו בירוקרטיה, המנהל הגדול שצריך לזכור את כל אלה שחוטרים תחתיו, בכל מקרה זה מעורר מחשבות. לשתות לא שתיתי בפורים, אבל נהנתי.
בכל מקרה שיהיה שמח! אז הפעם בנבדק ונמצא פרימיום מבחר קליפים הומוריסטים:

1. למעלה Telekinesis עם השיר טוקיו.
2. Dan Black הוא תגלית חדשה בקליפ לשיר Alone הוא מתחפש בכל מיני איפורים

Dan Black Alone from chic & artistic on Vimeo.

3. בוידאו הומוריסטי של Bishop Allen לשיר Dimmer. זו מוזיקה טובה וקליפים טובים. אם תשתו מספיק זה גם יצחיק אתכם :-) חג שמח!

המכבים !

כבר לא פורים ובטח שלא חנוכה, ומכבי תל-אביב של הכדורסל לא עלתה לשלב הבא (אני אפילו לא יודע איזה) בליגת האלופות. מכבי ת"א לא כל-כך מעניינת אותי כבר הרבה זמן. אני לא רואה בה קבוצה ישראלית שמייצגת אותי. אין שם אף מוטי ואף מיקי, ולא פלא שאפילו הקהל שלה לא בא לעודד אותה כשהיא לא מנצחת. אבל ללהקה The Maccabees יש וידאו חדש לשיר: "No Kind Words".
בתוך כך (כמו שאוהבים להגיד בחדשות) נעים לספר כי נבחרת ישראל בטניס עלתה לרבע הגמר בגביע דיוויס. אבל גם שם אי-אפשר בלי פוליטיקה ,שכן המשחק התקיים ללא קהל בשבדיה. מבאס אחרי שהקשבנו להם כל-כך הרבה בזמן האחרון. מבאס שהם לא מבינים, שאנחנו את הבעיה הפלשתינאית, כבר לא נפתור לבד. נקודת האור היא שנראה שארצות ערב דווקא כן מתחילות לקחת אחריות ולתרום כספים לעזה. מלך סעודיה אפילו רוצה להקים עיר חדשה בת 250,00 תושבים בעזה. לא יותר פשוט וזול אם הוא היה נותן 250,000 ויזות לסעודיה ?

רובים וסוסים

לא יודע למה Ellie Goulding החליטה לקרוא לשיר הבכורה שלה רובים וסוסים אבל זה שיר פופ-פיצוץ! היא אולי לילי אלן הבאה, ואולי לא. ימים יגידו. בינתייים להנהתכם:

Ellie Goulding - Guns + Horses

ועוד כמה שירים במייספייס

חג פורים שמח עם לילי אלן !

שנה שעברה חגגנו את פורים עם אמן התחפושות דיויד בואי, וכתבתי שבעצם האפשרות לצחוק על עצמנו, ולהתחפש למשהו אחר, היא גם האפשרות להתקדם, להשתנות, להשתפר ולהגיע לעתיד טוב יותר. וזאת בניגוד לתרבויות שלוקחות את הדברים ברצינות תהומית ולכן גם נתקעות.

השנה חשבתי שהכי מתאים ושמח לחגוג עם לילי אלן ה"פושעת" שמתחפשת באופן קבוע לילדה טובה עם שמלת נשף ורודה. זה גם מתאים בתפר שבין יום האישה לחג פורים. לא מזמן יצא לה אלבום חדש וכתבתי גם ביקרות עליו שמתפרסמת כאן:

הלכה התמימות נשארה המתיקות. איכשהו לילי אלן הצליחה לעשות את זה: אלבום פופ שמדבר על נושאים שמעניינים בנות 20 ולא רק בנות 12, ובכל זאת למרות שהיא מתפשטת מהתמימות היא נשארת מתוקה. על עטיפת האלבום אפשר לראות אותה מתרווחת על אותיות שמה שהולך לפניה, עם שמלה נשף ורודה טיפוסית להופעותיה , כאשר רגליה פשוטות כלפי מעלה, יחפות, כאילו היתה שיפרה באחת ההתמתחויות שלה באח הגדול, רוצה לומר: "עד עכשיו הקשבתם לבחורה, עכשיו הקשיבו לאשה.." . כבר בשיר השני של האלבום היא עושה איתנו חשבון נפש שבו היא פורסת בפנינו את כל קורותיה מאז אלבומה הקודם: התפשטתי, התקרחנתי, השמנתי, אני כבר לא יודעת את נפשי מה טוב ומה רע, וברקע מנגינה שנשמעת בעת ובעונה אחת פופית אבל בכל זאת עם נימה של רצינות מתאימה. בשיר הרביעי "22" היא מדברת על נשים שהתקרבו כבר לגיל שלושים, וחייהם המפוספסים מאחוריהם.

לילי אלן היא זמרת יוצרת, או במילים אחרות סינגר-סונגרייטר, תואר שבדרך כלל לא כורכים עם זמרת פופ. היא ממשיכה כל הזמן לשמור על תדמית הנערה מהדלת ממול. באנגליה זה נקרא Mockney שזה שילוב של שתי מילים Mock Cockney כלומר כמו-קוקנים, כמו מעמד הפועלים האנגלי אבל בפועל בורגנים ממעמד הבייניים העליון, במקרה שלה נערת פופ (יש דבר כזה?) מפורסמת .

האלבום נפתח בשיר Everyone's At It שיר שכל בוגרי עלה ירוק יכלו לאמץ. לילי אלן מתחילה את הגמילה בשיטת השלבים. קודם כל היא מודה בבעיה ומציעה לנו גם כן להודות בכך. מוטיב השמש שמשזפת את האמת העירומה חוזר שוב ושוב. נראה שלילי אלן מעדיפה לחזור הביתה אל המיטה החמה ומוכנה לוותר על בילויי הלילה הסוערים. אבל גם זה לא קל: בשיר I'ts Not Fair לילי אלן מספרת על כך שנסיך חלומותיה ממש גרוע במיטה. זה יכל להיות משעשע אבל זה נשמע שזה אמת מתסכל.. פופ מתוק אבל לא שמח כלל. מוטיב האביר הלבן שמאכזב חוזר שוב גם בשיר I Could Say בו היא מציעה אפשרות אחרת להתקדמות מגיל 22, התפכחות מפוקחת מאהבה נכזבת. למרות המקצב המלבב והקלידים הכינורתייים זהו עוד דאונר רציני. לילי אלן בגמילה, בהתפכחות והיא מביאה לנו את כל פניה המורכבות של המציאות הנוכחית שלה. ראיתם את הקדימון בפאפרצי חשבתם שהסלבריטאים עושים חיים, אבל יש תפנית בעלילה אני ממש כמותכם מוקנית, סליחה קוקנית רוצה אהבה.

את כל המילים לאלבום כתבה לילי אלן, ואת המנגינות הלחין גרג גרסטין מלהקת The Bird & The Bee שהפיק את האלבום האחרון של בריטני ספירס, את קיילי מינו אבל גם את Beck, Flaming Lips ואת Ladyhawk והוא כנראה אוחז בנוסחא שמצליחה לעשות מוזיקה קליטה אבל בכל זאת שאינה שחוקה. פופ אבל עם זרמי אינדי תת קרקעיים מתחתיו. והוא מצליח בכך למרות שהפזמון של Who'd Have Known מכיל בדיוק אותם 4 אקורדים של השיר Shine של לא אחרים מאשר Take That, מה שדרש אישור מיוחד של הלהקה , שהתקבל, כדי לצרף אותו לאלבום.

באמצע האלבום בדיוק לפני שאנחנו כמעט מתעייפים מאותה המנגינה ואותם מילים יש שינוי כיוון לשיר Never Gonna Happen שהוא כולו קריצה סטייל ביירות עם אקורדיון ומקצב בהשפעות בלקניות. השיר Fuck You הוא פוליטי לחלוטין ומיוחס בעיקר לג'ורג' בוש, ולסגולותיו השונות, הוא גם נשמע עולץ במיוחד בניגוד לרצינות של שאר האלבום. וכך היא מצליחה בשיר אחד לאחד את כל מה שהיא כעת: בוגרת ושובבה, לא דופקת חשבון אבל בחן ומתעסקת בנושאים רציניים אך מזווית של אישה צעירה.

כבוד ועוד כבוד צריך לתת ללילי אלן התקווה הלבנה של הפופ העולמי שגם הגשימה. זה לא קרה אף פעם למדונה, שהכל עובר מולה, וכנראה שבריטני ספירס כבר אף-פעם לא תודה שיש לה בעיה ותצליח להתרומם לעוד אלבום ראוי באמת שלה. לילי אלן עושה אלבום נשי שגם בנים יכולים להנות ממנו וכמובן בנות יותר צעירות. הוא פופי ורציני, הוא כייפי אבל גם מריר. הלכה התמימות נשארה המתיקות.

וכדי שבכל זאת יהיה לכם פורים שמח , הנה לילי אלן שרה לג'ורג' בוש Fuck You, בזכות שירים כאלה אובמה הפך לנשיא ארה"ב:

Fuck You - Live @ Bowery Ballroom, NYC

1:1.618 - פוסט ליום האישה

יש כל- כך הרבה נושאים שאפשר להעלות ביום האישה הבינלאומי: ביטול השרות הצבאי לנשים, ואפשרות להמרה שלו לשירות לאומי היא דוגמא אחת. גאולת כל הרווקות באמצעות פוליגמיה דוגמאת גואל רצון ו-36 נשותיו (צדיק הבנאדם הזה, איך הוא בכלל מצליח לעשות את זה?), או לחילופין מאסר בפועל של כל גבר רווק מעל גיל 30. הכרה לצרכי מס בהוצאות טיפול בילדים, מעונות ופעוטונים, ועוד..
שנה שעברה הקדשתי פוסט לנושא שעות העבודה של נשים, או יותר נכון לשעות האיכלוס של גברים בבית. לדעתי רק כאשר יום העבודה של כל המשק יהיה יותר קצר ויגמר בשעה נורמלית (וזה ריאלי), אז נשים יוכלו להשתלב בתפקידים בכירים, ובאמת להפוך לשוות זכויות והזדמנויות בפועל. חוץ מזה אני חייב להתעמק שוב בעניין היופי הנשי. שנה שעברה השוואתי את יוקו אונו והטירוף של ג'ון לנון אחריה, למודל המעוות של האישה היפה שאנחנו מכירים (למעלה דוגמא מדהימה בנושא).
לפני הכל אני רוצה להתדוות ולומר שבר רפאלי בכלל לא עושה לי את זה. וזה לא שציצי גדול ושיער בלונדני לא עובד אלי (אני בכל זאת לא הומו), אבל דוגמניות מעולם לא עשו לי את זה. ואני חושב שאני לא היחיד שאוהב נשים אמיתיות, ואני לא מתכוון דווקא לשמנות, או לא חתיכות או לא יפות. אני מתכוון לנשים שנראות כמו בני אדם ולא כמו בובות (מצטער, אין לי מילה אחרת. קולבים לא יותר טוב, נכון?).
באמת בלי לפגוע באף אחד, איכשהוא יוצא שכל אלה שעוסקים בטיפוח היופי אינם מתמתיקאים. מגוצ'י ועד הספר השכונתי והקוסמטיקאית שלכם, קרוב לוודאי שהם לא נמשכים לתחום המדע. להיפך: יופי נחשב לצורת ביטוי רוחנית, אינטואיטיבית. משהו שבא מהנפש, ומי שעוסק בכך יש לו כישרון מולד.
ובכן, היום באתי לנפץ לכם את כל מה שחשבתם עד עכשיו: יופי זה עניין של מתמתיקה !!!!!!!!!!!!
מה????????
מה ששמעתם!!!!!

יש יחס בדוק בין חלקי הגוף השונים אשר מתקבל כאסטטי ומושך והוא: 1:1.618- זהו יחס הזהב !!! שבשמו נעשים כל הריטושים בפוטושופ. למעלה יש וידאו מדהים בנושא, ודרך אגב יחס הזהב לא התגלה אתמול, אלא עוד בימיו של פיתגורס, ולאונרדו דוינצ'י (ולא ג'ורג'יו ארמני) גילה שהוא מתאים גם לפנים שלנו. היחס הזה נכון לגבי כל כל חלקי הגוף שלנו, וגם נכון לארכיטקטורה, וגם ליופי הגברי. אפילו הספירלות בסרטון החדש של פלאפון לעולם האלטנטיבי מבוססת על היחס הזה. בתמונה של הדוגמנית למעלה אפשר לראות מסיכה גיאומטרית שהכינו ע"פ היחס 1:1.1618. המסיכה הזאת שבנויה על יחס הזהב, מתאימה לכל המפורסמים היפים שאתם מכירים, למטה וידאו שמדגים את הנושא. אז איך זה שנשים מרוטשות וגברים לא?
התשובה ממשיכה להיות נעוצה בתפקיד האישה. תהיי יפה ותשתקי. תהיי עוצמתית, וגם אילנה דיין נראיית פתאום מושכת. ובאותו הקשר לידיעתכן: האביר על הסוס הלבן רק בא לדפוק ולזרוק, בטח לא להתחתן. האציל החנון שמסתתר בבית הוא הגבר האמיתי. מה שמזכיר לי את הבדיחה הזאת: אני ואישתי הכרנו בטכניון, שמוגדר כמקום הגיאומרטי שבו כל המרובעים נפגשים עם כל העקומות (זו היתה הבדיחה). אבל אנחנו ממש לא כאלה, אלא יפים וחטובים, וגם חכמים, ואפילו הורים לתפארת ומתפרנסים בכבוד. שום דבר לא מושלם בחיים, אבל מה איכפת לי שתקנאו.


ויש גם המון מוזיקה בהשראת יחס הזהב 1.618- למטה, קטע אחד ג'אזי ואחד אלקטרוני.

נבדק ונמצא פרימיום - הו לא! לא הייפ !

Waivin' Flag on Jimmy Kimmel Show LIVE - K'NAAN


1. עוד לא הסתייים כאן פסטיבל כנען. הו לא! כל הדגלים מורמים ל-K'naan. אנחנו כאן בעניין של הייפ השבוע! לא הצלחתי להקשיב ברצינות לשום דבר אחר חוץ מאלבום הפלא החדש של קיינן Troubadour שכתבתי עליו כאן . גם שיר השבוע Bang Bang של קיינן יעיף אתכם לעננים. בנוסף לשירים בפוסט המקורי (דפדפו למטה), תוכלו להקשיב למעלה לקיינן בהופעה חיה בשיר Waving Flags שהוא שיר הימנון וגם השיר הכי מדבק באלבום.
ועכשיו גם אתם יכולים להקשיב לכל האלבום בחינם: באתר מייספייס שלו.



קיינן הוא ראפר קנדי ממוצא סומלי. האלבום שלו חגיגה לאוזניים, המוזיקה שלו היא שילוב של Out Kast ושל Youssou N'dour והוא מבקש מאיתנו לחגוג גם בשירים הכי כואבים שלו באלבום Troubadour: על פטימה אהובת ילדות שלו שנחטפה בסומליה, על בן-דודו שנשאר במלחמה בסומלייה ולא עלה עם המשפחה של קיינן לקנדה, בגלל שלא היה מספיק כסף לכרטיס טיסה גם עבורו (בשיר People Like Me), על הכסף שנדבו לו ידידים כשהוא עוד היה עני בקנדה, על נדבנות, על הרעב שהיה תוקף אותו בארוחות עם חברים שבו הוא היה משקר ואומר שהוא בצום (בשיר 15 Minutes Away), על החלומות שלו שלא יהיה קראק (בשיר Dreamer), שגן העדן יפתח את שעריו לאנשים 'כמוהו' אך כאלה שלא שפר גורלם, על אם חד-הורית שמוטרדת מינית ומפוטרת מעבודתה ומוצאת נחמה בתפילה, ואפילו על לוחם אמריקאי במלחמה בעירק.

למי שראה את הסרט עטור פרסי האוסקר "נער החידות ממומבאי" זה ישלים לו את החוויה. רק במהופך. אם בסרט אנחנו מתחילים במסע תיעודי של העולם השלישי ומסיימים בטלנובלה (ואם אפשר רגע להחמיא לסרט: אז לדעתי הוא שילוב מצויין של רגשנות אמריקאית עם רגשנות הודית בסוגה עילית), באלבום של קיינן זה בדיוק להיפך. בהתחלה רק רציתי לרקוד על הגג אבל ככל שהקשבתי למילים הלב שלי התחיל לדמם. קיינן מתחיל את האלבום בהצהרה T.I.A.- This Is Africa, אני דמיינתי לי מוזיקה אקזוטית ותופים והוא הביא לי את כל הכאבים של אפריקה ישר לפנים. כולל הכאבים של המהגרים. אני אוהב את כנען (ככה אני אוהב לקרוא לו, למרות שהשם שלו הוא קיינן ומשמעותו בסומלית=נווד) בגלל שהוא ענו ושר לאימו ומודה לה על כל המאמצים שעשתה עבורו, וגם בגלל שהוא שר לסבתא שלו ששלחה לו כסף והוא מצידו מקיים את ההבטחה שלו אליה: Your Grandson Has Growen Decent. אני אוהב אותו בגלל שהוא מבין כמה מזל יש לו בחיים, וגם בגלל שהוא מתעסק בנושאים אמיתיים, של החיים האמיתיים, של אנשים אמיתיים, ובעיקר מפני שהוא שואב כוח ושימחה מסיפור חייו. בניגוד לראפרים כמו אמינם או הראפרים השחורים האמריקאים, הוא עוסק בנושאים קצת יותר חשובים מריפוד עור התנין של ההאמר שלי. המוזיקה שלו מעיפה אותך לעננים, וגם מורידה אותך למעמקים בעת ובעונה אחת: כיף, משמח, מרגש, דואב, כואב, מרתק ומעורר מחשבות רבות. באיזה עולם אנחנו חיים ובאיזה עולם חי העולם (למי שלא יודע העולם השלישי כולל 5 מיליארד אנשים! ולכן הוא העולם הראשון).

קיינן גם מאד מגוון מוזיקלית: הוא מארח באלבום שלו בין השאר את Maroon 5 וגם את Kirk Hammett הגיטריסט של מטאליקה בשיר If Rap Gets Jealous. בשיר Bang Bang הוא מזכיר שילוב של ריקי מרטין ו-Earth Wind & Fire. ב-Waving Flags הוא עושה רגאיי שמזכיר את מתיסיהו (החרדי), ובשיר TIA הוא מזכיר לי את Grampall Jookabox, ויש לפחות שני שירים שנשמעים כמו תפילות מודרניות.

עוד לא הלכתם להקשיב לאלבום בחינם: באתר מייספייס שלו? לא חשוב למה אתם מקשיבים, עזבו את הכל ורוצו להקשיב לקיינן!

2. יש עוד אלבומים שכדאי להקשיב להם השבוע. למשל האלבום החדש של Neko Case. בכיוון אחר לגמריי, אבל כמובן ממולץ. להאזנה חינמית: כאן


3. וזה עוד לא נגמר: אם עוד לא הבנתם עד עכשיו אז אני די נכנע להייפ. אני פשוט מסנן ומרכז לכאן את הדברים שאני חושב שהם הכי מעולים. יש בלוגרים שמתעלים מעל ההייפ, יש כאלה שמנסים להקדים אותו ובמידה מסויימת לחולל אותו, ויש כאלה כמו נמרוד מטאפס טאפס שיש להם טעם יחודי שההייפ לא רלוונטי בכלל לגביהם. נמרוד התחיל את הבלוג שלו בערך באותו זמן שרדיו פרימיום להמונים התחיל, והדגש שלו הוא על מציאות מוזיקליות שאחרים לא שמים לב אליהם. כל פעם הוא מפתיע אותי מחדש, ובכל פעם אני מוצא משהו חדש להנות ממנו. אז קודם כל אני ממליץ על טאפס טאפס, לכל מי שעדין לא מכיר. ואח"כ אני ממליץ על האלבום Oh No Forest Fire . לפרטים אצל נמרוד. הנה כמה דוגמאות להנהתכם: כאן


4. עוד אלבום שאני אוהב ולא כל-כך מספיק להקשיב לו של The Joy Formidable , ובבלוג האייפוד רעב אביעד המלך כתב עליו כל-כך יפה, וגם הביא כמה דוגמאות: כאן.

מנצ'סטר אינגלנד אינגלנד

DELPHIC הם טריו אלקטרוני ממנצ'סטר אינגלנד שרוצים לתת למוזיקה האלקטרונית שלהם תחושה של הופעה חיה. מצליח להם במידה. הם מופיעים עם Bloc Party, ובשיר הבכורה הדי כייפי שלהם יש השפעות מניו-רייב ועד ל לניו-אורדר. המפיק הוא Ewan Pearson הברילנאי. אלבום הבכורה בדרך.

המצלול

HumanHighway -The Sound

זה פשוט וידאו מגניב שהשיר משרת אותו, ובו ניתן לשמוע את הרמקולים עובדים בסטריאו - חדש !

מוכרחים להיות שמח

החיים הם איך שאתה חווה אותם, ומוכרחים להיות שמח. כמה שאני אופטימי בחיים וכמה שאני מאושר ממש קשה לי להיות שמח. ואתם יודעים מה אפילו אחרי שעברתי איזה משבר אישי לא קטן שאחריו חשבתי שכבר הכל קטן עליי, עדין קשה לי להיות שמח. אבל מוכרחים :-) אז שיהיה שמייח!!
דרך אגב הצמד האלקטרוני שמנגן את השיר הזה הוא נורבגי. התרחקנו רק קצת משבדיה.

ויהי סקרצ'ינג - כנען הטרובדור

יש ! יאיי ! ייי- פה- ייה! מאז האלבום The Love Below של ה-Out Kast והאלבום The Guide של Youssou N'dour לא הייתי כל-כך מבסוט. מי שלא מכיר הסידרה, אז "ויהי סקרצ'ינג" החלה מהפרק האחרון בו נדלקתי שנה שעברה על Herbalister הבטחתי גם פרקים נוספים על ראשית ההיפ-הופ. וזה עוד יבוא, לא שכחתי.
אבל בינתיים יש אלבום חדש ומעולה-לה-לה ל-K'naan שזה אני מניח כנען בעברית. כנען הוא ראפר קנדי ממוצא סומאלי. שנה שעברה קנדה כיכבה אבל מכיוונים אחרים לגמריי. כנען עושב עירוב של סול-רוק-מוזיקה אפריקאית, זה היפ-הופ מתובל כמו שצריך, רק משום מה בלי סקראצ'ינג.
יותר מכל הוא מזכיר לי שילוב של Out Kast ושל Youssou N'dour הסנגלי, אבל כנען מארח באלבום שלו בין השאר את Maroon 5 וגם את Kirk Hammett הגיטריסט של מטאליקה, מה שמבטיח ומקיים אלבום מעניין, וכייפי. בשיר Bang Bang הוא מזכיר שילוב של ריקי מרטין ו-Earth Wind & Fire. יש באלבום 14 שירים שזה לדעתי תמיד יותר מידי ולא מוצדק, אבל חוץ מזה בתענוגות. עם שירים כמו פטימה ושם כמו כנען אפשר להגיד שזה ממש מזרח תיכון חדש.

בניגוד לראפרים כמו אמינם או הראפרים השחורים האמריקאים, הוא עוסק בנושאים קצת יותר חשובים מריפוד עור התנין של ההאמר שלי. בשיר Like Me, לדוגמא, הוא מסכם את צרות של אנשים 'כמוהו'. הוא עובר גם על המלחמה בעירק וגם על סיפור עלייתו מסומליה לקנדה, ועל בן-דודו שהיה חבר ילדותו, סומאלי ממש כמוהו אבל גורל לא שפר כמו גורלו של כנען. כשהם היו קטנים הם הקשיבו יחד לחרוזים של הראפרים האמריקאים, ואהבו אותם למרות שהם לא הבינו מילה אחת מהשירים שלהם (ואני אומר בזכות זה שהם לא הבינו אף מילה). אלא שבן-דודו, למרות תוכנית הבריחה המפורטת של אימו של כנען, נשאר מאחור בסומליה, בגלל שלא היה מספיק כסף לכרטיס טיסה גם עבורו. מצמרר. לראפ כזה אני מוכן להקשיב.

K'naan-Fatima


K'naan-If Rap Gets Jealous-feat Kirk Hammett


K'naan-People Like Me


מה שמזכיר לי שביום שישי האחרון ראיתי את הסרט "נער החידות ממובאי" שמאד מתקשר לכל הפוסט הזה, סרט מטלטל ריגשית על ילדים עניים בהודו. הצליח לסחוט אותי לגמריי. היה קשה, מרתק, מהנה. שילוב מצויין של רגשנות אמריקאית עם רגשנות הודית בסוגה עילית. הצליחו להיות קיטשיים בלי להיות רדודים, בדיוק במידה הנכונה. וגם אחינו גיאחה דיווח לנו בעונג על מאמר התמיכה של רג'ינה ספקטור בישראל. באמת מחמם את הלב, להלן תגובה שכתבתי שגם שקשורה לכל זה, ולכן מצאתי לנכון לפרסם אותה גם כאן:

"כל הכבוד לרג'ינה ספקטור. אמש צפיתי במקרה בסרט "נער החידות ממובאיי", ומה אני אגיד לכם נכמר הלב. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שיש בעיות יותר גדולות מהפלשתינאים, אפשר היה לפתור את זה, וזה שהתקשורת העולמית ודעת הקהל העולמית רואים בישראל אשמה, ולכן גם בעלת הפתרון, לא עוזרת לפלשתינאים וגם לא לעולם.

הפתרון לדעתי לפלשתינאים אפילו יותר קל מהפתרון עבור ההודים והוא השכלה טכנולוגית ומערבית בחסות האו"ם ובמימון אירופאי. זה יותר זול מכל סיוע הומניטרי אחר. בנוסף לכך צריך לתת מענקי סיוע למדינות ערב אשר מוכנות לקלוט ערבים פלשתינאים לתוכם. צר לי להיות פטאליסט וכל-כך בטוח בעצמי, אבל אם זה לא יקרה אנחנו נמשיך לחיות על חרבנו, והשאלה היא רק לכמה זמן נהיה חזקים. פשוט אי-אפשר לקיים מדינת עולם שלישי לצד מדינה מתקדמת בשטח דמוגרפי כל-כך זעום, גם אם הסכסוך הטריטוריאלי יפתר. בינתיים אפשר להמשיך להתשעשע במפת דרכים, כיבוד הסכמים, החזרת שטחים ושאר חירטוטים.

הגיע הזמן שתנועות השלום העולמיות יתבגרו, יעברו לשלב הבא ויחשבו על פתרונות מעשים עבור בני אדם לכל העולם השלישי כולל הודו, יבשת אפריקה ומדינות ערב, ויפסיקו לחשוב על ססמאות תינוקיות כמו "שלום עכשיו". הסכסוך הישראלי פלשתינאי הוא רק זעיר אנפין של הסכסוך הגדול בין צליווזציות שאנחנו עדים רק לראשיתו כעת. ויותר משהוא מלחמת דת ותרבות הוא לדעתי מלחמה של עניים בעשירים. מישהו רוצה לכתוב על זה שיר? אולי בונו? האידיוט !!!"
בהקשר לכך, אני חייב לציין שמאז שבונו התחיל בשירי המחאה שלו ובפעילות ציבורית למען הנזקקים, המציאות העולמית באמת השתפרה לאין שיעור. זה היה בציניות למי שלא הבין. אז תחשבו על זה.

מונוטיזר

מונוקרייב מתחילים בקרוב בסדרה של מופעים אינטימיים וסדנאות אמן שנקראים
"סיפורים באוזן" - השירים והסיפורים שמאחוריהם, שלא נפרגן להם?

שלושת מופעי הפתיחה – מרץ-אפריל-מאי:
14.03.09 - גלעד כהנא (סדנת אמן)
25.04.09 - ערן צור (שירים וסיפורים)
30.05.09 - יהלי סובול (שירים וסיפורים)

המופעים ייערכו באוזןבר, בית האוזן השלישית, ת"א.
ובינתיים שלא יהיה לכם משעמם:

Monocrave Night Live - מסיבת פורים ומרתון הופעות משוגע
יום שלישי, ערב פורים, 10.03.09, אוזןבר, בית האוזן השלישית, קינג ג'ורג' 48, קומה ראשונה, כניסה משד' בן ציון, תל אביב. דלתות ב-20:00, הופעות מ-21:00 אל תוך הלילה. ***עשרה שקלים בכניסה, בואו בתחפושות!***

השתגעו לגמריי ! מאיפה שיהיו לי 10 שקלים? אני צריך לשלם דמי פורים לדודנים שלי!