מדונה בישראל, ואני אומר לכו, צפו ותהנו. יהיה שואו לא נורמלי.
למטה אפשר להאזין לכל השירים שיהיו בהופעה !!!
שנה שעברה מדונה נכנסה ל"היכל התהילה של הרוק". יש מוזיאון כזה, וזה מעין תואר כבוד שהיא קיבלה כמו אלביס פרסלי, מייקל ג'קסון והחיפושיות. בתחילת שנות השמונים פרצו לעולם שתי זמרות: אחת מוזיקאית, מוכשרת, ססגונית וכייפית שקוראים לה סינדי לאופר, ואחרת שקוראים לה מדונה, שהייתה יותר וונאבי, עם שיר מתריס בשם: Like a Virgin. לכל בר-דעת היה ברור שבנות אוהבות לעשות כיף, ושסינדי לאופר תחזיק מעמד יותר. אז מה יש במדונה הזאת, שבינינו לא היתה עוברת את המוקדמות של כוכב נולד, וגם לא את של נולד לרקוד. איך היא עשתה את זה?
קשה להימנע גם מהשוואה למייקל ג'קסון. מדונה היא המקבילה הנשית-גברית למייקל ג'קסון בעולם הפופ. מלך ומלכת הפופ של 25 השנים האחרונות, שבכל מובן אחר שאפשר לחשוב עליו - הם הפכים גמורים. למייקל ג'קסון כישרון עצום, ענק ומזהיר, אחד למיליונים אם לא למליארדים לשירה, החלנה וריקוד. מדונה היא בעיקר אשת יחסי ציבור, מנהלת ומעצבת דעת קהל, בחסד עליון. בעוד שמייקל ג'קסון ניהל את עסקיו, ואת הקריירה שלו בצורה ילדותית, ובלתי אחראית לחלוטין - מדונה תכננה כל צעד, וכל פרוייקט לכל אורך הקריירה שלה. המילים המתאימות הן: משמעת, ריאלזם ועבודה קשה.
הכי אני מעריך את מדונה כמעצבת דעת קהל. היא לא יצאה בסיסמאות ריקות מתוכן לשימור איכות הסביבה, דאגה לילדים ושלום עולמי, אלא במעשיה, ובהתנהגותה הלכה למעשה, קידמה את מעמד הנשים. היא המודל הכי מובהק ביותר לכך שנשים יכולות לעשות את זה לעצמן, ועדין יכולות להישאר סקסיות וקוליות. מדונה קידמה את מעמד ההומואים עם הרקדנים שלה. מדונה קידמה את מעמד ההיספנים בחברה האמריקאית, וגם מקדמת הלכה למעשה סגנון חיים בריא של תזונה וכושר. גם להיות בת 50 וגם נמוכה (רק 162 ס"מ) ובכל זאת להיות סמל סקס?!
בשורה התחתונה חייבים להודות שבלי מוזיקה טובה היא לא היתה שורדת. למדונה הכישרון לייצר שירי פופ מרעננים ופשוטים, שאפשר להידלק אליהם מיד. גם אני אהבתי לא מעט שירים של מדונה. אבל ..ויש אבל - הם לא עומדים בפני עצמם. מדונה טרחה לספר לנו סיפור קטן, סביב כל אלבום, וסביב כל שיר, שלא יהיה לנו משעמם: סיפור הבתולה, סיפור הזונה, הסניוריטה המקסיקנית, סיפור הבוקרת, הגיישה, הטומבוי, ועכשיו סיפור האמא. כן, היא אמא קשה ונהדרת. מילדה מטריאליסטית ועניה, לאשה עשירה ורוחנית, השואבת את כוחה מהיהדות והקבלה, עם מדונה אין אף רגע משעמם.
אם תחפשו בעיתונים היומיים כתבות על מוזיקה תתקשו למצוא. כי מוזיקה כאומנות פחות מעניינת מהדגם האחרון של האייפוד, אבל סיפורים על אנשים מפורסמים, שבמקרה הם מוזיקאים, כולם אוהבים. אז זה מסביר את 70 הפנים של מדונה, אבל יש לפופ עוד פנים (במובן של משמעויות).
כנראה שאי-אפשר להישאר רלוונטים בעולם המוזיקה מבלי לפשוט וללבוש צורה, מבלי לעשות שינויים אפילו קיצוניים. אם תחשבו רגע על להקות ותיקות שעדין פעילות ותשאלו את עצמכם מה עוד עובד עליכם, אזתמצאו שכל דבר שאינו משתנה פשוט מעלה עובש ואבק והופך לחסר רלוונטיות לחלוטין. לדוגמא, אואזיס שרק התפרקו להם השבוע לא מעניינים. U2 ידעו להמציא את עצמם מחדש עם "גושוע טרי" אבל היום הם כבר לא-לא. לעומת זאת קולדפליי שעדין משתנים, ממשיכים לעשות מוזיקה שמצטלצלת בכל המובנים. אפשר לזלזל בזה, אבל האמת היא שזו גדולה שהיתה גם לדיוויד בואי, והראשונים היו כמובן החיפושיות (ותקנו אותי אם אני טועה). דרך-אגב, זה גם לקח לחיים. תמציאו את עצמכם כל הזמן מחדש, כי מי שלא מתקדם קדימה נשאר מאחור.
אני לא הולך להופעה של מדונה, אני הולך להופעה של MGMT שבאותו היום, כי חיי המדף של מוזיקת פופ הם כמו חיי המדף של יין לבן, תמיד עדיף הבציר האחרון.
כל השירים של ההופעה של מדונה להאזנהלמטה אפשר להאזין לכל השירים שיהיו בהופעה !!!
שנה שעברה מדונה נכנסה ל"היכל התהילה של הרוק". יש מוזיאון כזה, וזה מעין תואר כבוד שהיא קיבלה כמו אלביס פרסלי, מייקל ג'קסון והחיפושיות. בתחילת שנות השמונים פרצו לעולם שתי זמרות: אחת מוזיקאית, מוכשרת, ססגונית וכייפית שקוראים לה סינדי לאופר, ואחרת שקוראים לה מדונה, שהייתה יותר וונאבי, עם שיר מתריס בשם: Like a Virgin. לכל בר-דעת היה ברור שבנות אוהבות לעשות כיף, ושסינדי לאופר תחזיק מעמד יותר. אז מה יש במדונה הזאת, שבינינו לא היתה עוברת את המוקדמות של כוכב נולד, וגם לא את של נולד לרקוד. איך היא עשתה את זה?
קשה להימנע גם מהשוואה למייקל ג'קסון. מדונה היא המקבילה הנשית-גברית למייקל ג'קסון בעולם הפופ. מלך ומלכת הפופ של 25 השנים האחרונות, שבכל מובן אחר שאפשר לחשוב עליו - הם הפכים גמורים. למייקל ג'קסון כישרון עצום, ענק ומזהיר, אחד למיליונים אם לא למליארדים לשירה, החלנה וריקוד. מדונה היא בעיקר אשת יחסי ציבור, מנהלת ומעצבת דעת קהל, בחסד עליון. בעוד שמייקל ג'קסון ניהל את עסקיו, ואת הקריירה שלו בצורה ילדותית, ובלתי אחראית לחלוטין - מדונה תכננה כל צעד, וכל פרוייקט לכל אורך הקריירה שלה. המילים המתאימות הן: משמעת, ריאלזם ועבודה קשה.
הכי אני מעריך את מדונה כמעצבת דעת קהל. היא לא יצאה בסיסמאות ריקות מתוכן לשימור איכות הסביבה, דאגה לילדים ושלום עולמי, אלא במעשיה, ובהתנהגותה הלכה למעשה, קידמה את מעמד הנשים. היא המודל הכי מובהק ביותר לכך שנשים יכולות לעשות את זה לעצמן, ועדין יכולות להישאר סקסיות וקוליות. מדונה קידמה את מעמד ההומואים עם הרקדנים שלה. מדונה קידמה את מעמד ההיספנים בחברה האמריקאית, וגם מקדמת הלכה למעשה סגנון חיים בריא של תזונה וכושר. גם להיות בת 50 וגם נמוכה (רק 162 ס"מ) ובכל זאת להיות סמל סקס?!
בשורה התחתונה חייבים להודות שבלי מוזיקה טובה היא לא היתה שורדת. למדונה הכישרון לייצר שירי פופ מרעננים ופשוטים, שאפשר להידלק אליהם מיד. גם אני אהבתי לא מעט שירים של מדונה. אבל ..ויש אבל - הם לא עומדים בפני עצמם. מדונה טרחה לספר לנו סיפור קטן, סביב כל אלבום, וסביב כל שיר, שלא יהיה לנו משעמם: סיפור הבתולה, סיפור הזונה, הסניוריטה המקסיקנית, סיפור הבוקרת, הגיישה, הטומבוי, ועכשיו סיפור האמא. כן, היא אמא קשה ונהדרת. מילדה מטריאליסטית ועניה, לאשה עשירה ורוחנית, השואבת את כוחה מהיהדות והקבלה, עם מדונה אין אף רגע משעמם.
אם תחפשו בעיתונים היומיים כתבות על מוזיקה תתקשו למצוא. כי מוזיקה כאומנות פחות מעניינת מהדגם האחרון של האייפוד, אבל סיפורים על אנשים מפורסמים, שבמקרה הם מוזיקאים, כולם אוהבים. אז זה מסביר את 70 הפנים של מדונה, אבל יש לפופ עוד פנים (במובן של משמעויות).
כנראה שאי-אפשר להישאר רלוונטים בעולם המוזיקה מבלי לפשוט וללבוש צורה, מבלי לעשות שינויים אפילו קיצוניים. אם תחשבו רגע על להקות ותיקות שעדין פעילות ותשאלו את עצמכם מה עוד עובד עליכם, אזתמצאו שכל דבר שאינו משתנה פשוט מעלה עובש ואבק והופך לחסר רלוונטיות לחלוטין. לדוגמא, אואזיס שרק התפרקו להם השבוע לא מעניינים. U2 ידעו להמציא את עצמם מחדש עם "גושוע טרי" אבל היום הם כבר לא-לא. לעומת זאת קולדפליי שעדין משתנים, ממשיכים לעשות מוזיקה שמצטלצלת בכל המובנים. אפשר לזלזל בזה, אבל האמת היא שזו גדולה שהיתה גם לדיוויד בואי, והראשונים היו כמובן החיפושיות (ותקנו אותי אם אני טועה). דרך-אגב, זה גם לקח לחיים. תמציאו את עצמכם כל הזמן מחדש, כי מי שלא מתקדם קדימה נשאר מאחור.
אני לא הולך להופעה של מדונה, אני הולך להופעה של MGMT שבאותו היום, כי חיי המדף של מוזיקת פופ הם כמו חיי המדף של יין לבן, תמיד עדיף הבציר האחרון.
חלקם מההופעה, חלקם קליפים מקוריים, להנהתכם:
Candy Shop
Beat Goes On
Human Nature
Vogue
Die Another Day
Get Into The Groove - מתוך לייב אייד
Holiday
Dress Me Up
She`s Not Me - קצת מאוחר להתנער מכל התדמיות, לא?
Music
Rain
Devil Wouldn`t Recognize You
Spanish Lesson
Miles Away
La Isla Bonita
Doli Doli
You Must Love Me
Get Stupid
Four Minutes
Like A Prayer
Frozen
Ray of Light
Give It 2 Me
2 תגובות:
עם כל הכבוד למדונה... פיית' נו מור?? MGMT??
MGMT במיוחד בשבילך סטפן ידידי
הוסף רשומת תגובה