לעקוב אחר הפרימיום

יום שלישי, 20 באפריל 2010

סוף העצמאות



אתמול והיום פורסם כאן פוסט מלא שירי אירוויזיון משנת 1973 עד שנת 1979. ואם הייתי צריך לתת הסבר לעצמי בעצם למה? ומה זה קשור ליום העצמאות, אז אחרי יממה של יום עצמאות די דיכאוני בכל אמצעי התקשורת, אני חושב שהבנתי. שנות השיבעים, היו השנים האחרונות שעוד אהבו אותנו בעולם. היינו עם חזק, גאה, עם שנמצא בצמיחה מתמדת, ואשר עובר מהצלחה להצלחה, למרות כל המלחמות שבדרך. וכל העולם אהב אותנו. אז מה השתנה בעצם? גם היום אנחנו עם חזק, גאה שנמצא בצמיחה מתמדת ואשר עובר מהצלחה להצלחה, למרות כל המלחמות שבדרך. ההבדל מבחינת העולם, שאם בעבר היינו ילדים קטנים שצריך לגונן עלינו מפני מדינות ערב והגוש הקומוניסטי, היום אנחנו ילדים גדולים שיכולים לדאוג לעצמנו. יש עלינו ביקורת יותר ממה שמגיע לנו, אבל הבעיה העיקרית היא שאנחנו עוד לא החלטנו כמה ביקורת מגיעה לנו. ועל מה בדיוק.
אגף ההסברה של משרד החוץ משכנע אותנו שאנחנו צריכים להסביר לעולם שאנחנו לא מפגרים, ושהמצאנו את הדיסק און קי, אבל הוא לא מנסה להתמודד עם השאלה העיקרית: למה מגיע לנו בעצם ארץ שגרו עליה אנשים אחרים. התשובה כמובן צריכה להיות שאנחנו מתים שלפלשתינאים תהיה מדינה, אם הם רק רוצים, אבל נראה שהם לא.
אתם בטח לא יודעים את זה אבל בשנת 1893 היו בארץ רק 92 אלף לא יהודים ו-60 אלף יהודים. אז איך זה שבשנת 1948 היו כאן 462 אלף ערבים. התשובה היא שבעקבות הפעילות הכלכלית בארץ שהביאו היהודים היגרו לכן ערבים.
"בשנת-‏1968 ערך הגיאוגרף, פרופ' משה בראוור מאוניברסיטת תל אביב, מחקר על מוצאם של התושבים ביש''ע, ועל התושבים הערבים ישראלים. מחקר זה סקר למעלה מ-‏200 ישובים ערבים במדינת ישראל. במחקר נמצא כי רובם המכריע של התושבים הגיעו בשנות ה-‏30 של המאה ה-‏20. כפרים אחדים למשל, מקורם במצרים, בסוריה, בתימן ובארצות נוספות. בנוסף נמצא כי בישובים רבים בירדן, ישנם תושבים אשר להם קרובי משפחה פליטים שעזבו את שפלת החוף של ישראל, עם תחילת מלחמת העצמאות. קרובי משפחה אלה, הפכו ''לפליטים'' ונשארו כך בשל קצבאות הסעד ולא חזרו למקום יישובם. לדברי בראוור מצרים רבים הגיעו ליפו וסביבותיה ואל עיירות נוספות לאורך רצועת החוף ולעזה. נמצא כי שיעור התיישבותם של הערבים הקבילו להתפתחותם של משקי ההדרים, הבנייה ואחרים
הכפרים שמצא בראוור שעיקר יושביהם מצרים: ג'וליס, יבנה, קסטינה, בית דגן, ג'לג'וליה, יאזור, יהודיה, צפוריה ועוד" (יניב וייסמן)
ואם כל זה לא מספיק לכם, ואתם לא מאמינים אז קבלו עדות של זר:
"שנת 1695. ארץ ברובה ריקה, מוזנחת וכמעט לא מיושבת. רוב אוכלוסיה נמצאת בירושלים, עכו, צפת, טבריה ועזה. רוב אוכלוסיה יהודים, כמעט כל השאר הם נוצרים, וקצת מאוד מוסלמים, ברובם בדואים. יש יוצא דופן אחד - נאבלוס (שכם) אשר גרו בו כ-120 מוסלמים ממשפחת נט'שה ועוד כשבעים שומרנים. בנצרת כ-700 תושבים, רובם נוצרים, בירושלים כ-5000 איש, בעיקר יהודים וקצת נוצרים"( Adriaan Reeland )
אסור לשכוח שהפלשתינאים הם לא אינידאנים, ולא מונגולים, וגם לא אבורג'ינים, הם ערבים. ואין סיבה שבעולם שמדינות ערב לא ינסו לעזור להם, במסחר כלכלי, במתן אשרות עבודה, חוץ מהרצון לתקוע לנו טריז עמוק, ותחושה לא נעימה בכל יום עצמאות - אין שום סיבה שזה לא יקרה. ועוד דבר קטן: זה שהבן של ראש הממשלה (שלנו) הגיע למקום שלישי בחידון התנ"ך, זה אומר משהו טוב עלינו, וגם על ראש הממשלה שלנו. תחשבו שזו משפחת אובמה, ותבדקו איך הייתם צריכים להרגיש.

למעלה SIA בקליפ חדש של השיר החדש Clap Your Hands - נראה לי הולם את הפוסט הזה: יש בו דגל, ושיר שמח ליום העצמאות, וגם: אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה.

אין תגובות:

פוסטים אחרונים וממש שווים !