לעקוב אחר הפרימיום

יום רביעי, 19 בינואר 2011

הפשע משתלם למי שמשלם

Bear Hands – Crime Pays


פריחת השקדיה תמיד עושה טוב
כל החיים שלי חיכיתי שתגיע ההתפכחות של החיים האלה.. התבונה הזו. ובאמת היא הגיעה אחרי גיל ארבעים, באופן די מפתיע, הייתי אומר. עכשיו כשהיא פה, אני לא מרגיש שום דבר כמו שהרגשתי פעם. בשביל מה הייתי צריך אותה? חשבתי שאני אוכל להבין איתה איך לעשות הכל, אבל ההיפך הוא הנכון: אי-אפשר לעשות איתה שום-דבר.
אני שואל את עצמי למה? אני עדין צעיר ובריא, יכול אפילו לרוץ, אולי אפילו לרקוד, אז למה שום דבר לא מרגיש כמו פעם? מה בעצם השתנה? בנג'י, סמים ו/או לבגוד באשה לא באים בחשבון. למישהו יש רעיון?
יש את הברכה הזו שמברכים על פירות שאוכלים בפעם הראשונה בעונה, וגם בט"ו בשבט יש את עניין ההתחדשות והלגלות מחדש, אבל לגלות דברים בפעם השניה זה הרבה פחות.
לפני כמה שבועות כתבתי בסטאטוס שלי בפייסבוק ש "אני מרגיש שיש לי כל מה שאני צריך בחיים, וזה הרגע שבו מתחילים באמת לרצות דברים", אבל אז הבנתי שכל מה שאני רוצה זה מכונית יותר גדולה, ואיזו חופשת סקי. לא ממש דברים שיעשו לי טוב יותר משבוע. אולי זריקות הורמונים, או גת יועילו.

אין תגובות:


פוסטים אחרונים וממש שווים !