 |
| יש רק נסיך אחד ! |
פתיחה
אחותי אמרה לי השבוע שאני אדם טוטאלי. זו בהחלט התקדמות מלהיות טוטאל לוסט. אבל היא התכוונה בעיקר לכך שאני טואטלי באהבה. גם באהבה שלי למשפחה שלי לאישתי לילדיי, וגם בכל דבר שאני עושה. אם אני אוהב את מה שאני עושה אני נהנה. אם לא אז אני סובל. זה קשור לכך שאני לא מסוגל לשקר, וגם לא מסוגל להסתיר... ויש לזה מחיר, אבל יש לזה גם שקט פנימי מאד גדול. כשזה מגיע למוזיקה באינטרנט, גם אז אני הולך עם האמת הפנימית שלי ויש מספר מקומות מועט שאני מסתובב בהם. אחד מהם הוא עונג שבת של גיא חג'ג'. כל שבת באופן קבוע. מחודש לחודש ומשנה לשנה אני מרגיש שהטעם המוזיקלי שלנו הולך ומתרחק, אבל הוא עדין מקור מסודר וטוב מאד לכל מה שמתרחש באינטרנט. לכבוד יומהולדת 9 שנים לבלוג הוא עורך מסיבת ניינטיז וגם יצר את דף 404 שהוא בדרך כלל תקלה, הפעם זהו לקט של שירי פתיחה נבחרים ובעיקר אימרות כנף על מוזיקה.
פה, כאמור, יש עולם אחר ונפרד שמסכפ את מה שקורה באינטרנט בשבוע שחלף. והפעם בנבדק ונמצא פרימיום, בעיקר הופעות וגם קצת הפתעות
הופעות
Tomahawk - בישראל !
מייק פאטון ולהקתו טומהוק הופיעו בהיכל נוקיה השבוע. כולם התלהבו מהאנרגיות מהכריזמה.
דיוויד פרידמן ב-NRG כותב : פאטון אוהב את ישראל וישראל אוהבת אותו. "נעים להיות במקום כל כך גדול ולראות כל כך הרבה פרצופים חברותיים", הוא אומר והקהל מסכים. "הקהל משיגנע", אומר דווין דניסון הגיטריסט ופאטון צוחק. "זו הפעם הראשונה שלך בישראל, נכון?" הוא אומר. יש לו קילומטראז' אצלנו, עם כל הפרוייקטים הרבים שהוא מביא לארצנו, הוא מרגיש בבית ורואים זאת: הוא קופץ, משתולל, נרגע, צוחק וזועף."
הנה קטע מהופעה
Tomahawk live @Tel Aviv July 24, 2013
Tomahawk live @Tel Aviv July 24, 2013
דאב טריו בישראל !
כן נכון זו היתה הופעת החימום של טומהוק, אבל יש הרבה אנשים הגיעו גם בשבילם להופעה. והם גם הופיעו בלבונטין 7. ובאופן אישי נראה לי שההופעה שלהם היתה מעניינת אותי יותר. הנה קטע שלהם מההופעה בנוקיה. לי זה נשמע מצויין, לפחות באוזן ימין (תקשיבו, תבינו)
Dub Trio, Nokia , Tel-Aviv, 24.7.2013
Cloud Nothing - בישראל !
הכרטיסים שלהם בלבונטין אזלו, וביום שלישי הקרוב יש להם גם הופעה בסירופ חיפה. אני לא התלהבתי מהם עד ששמעתי את הקטע הבא. והוא מתחיל להיות מעניין רק לאחר שלוש דקות. אז סבלנות
Cloud Nothings - Wasted Days
Sun Ra - בהופעה !
הארקסטרה של סאן רא הופיעה לפני כשנה בהופעה היסטורית בישראל. מזל שהלכתי. אבל בדיעבד אני מבין מה היה חסר לי שם כל-כך. סאן רא בעצמו. מכל קטעי ההופעה שראיתי עד כה של התופעה הזו, זה הכי טוב !
Sun Ra on Saturday Night Live - May, 1978
Sun Ra on Saturday Night Live - May, 1978 from Bret Primack on Vimeo.
לד זפלין בהופעה משנת 1969 !
אני גדלתי על אלבום ההופעה הכפול והמפורסם של לד זפלין שבו הם מבצעים את סטרווי טו הבן בגירסה הגרנדיוזית שלו. זו היתה תקופה שנות השבעים שהרוק עף על עצמו. איצטדיונים פרוג רוק, וקטעים שנמשכים מאה שנה. אחר-כך בא הפאנק ופוצץ את הכל. לכן היה נעים לי מאד לגלות השבוע קטע הופעה של לד זפלין מתחילת דרכם, משנת 1969. נראה כזה טרי ורענן והרבה יותר קרוב לרוק גאראז'
Led Zeppelin - Communication Breakdown- LIVE TV-BYEN 1969
ג'וןנתן ריצ'מן - בהופעה !
הוא כל-כך יהודי הג'ונתן ריצ'מן, וכל-כך לא ישראלי. לא יודע מה הקסם בשירי הפאבים השטותיים האלה שהוא שר, אני מניח גם שמרחק הזמן עושה עימו חסד. בשנת 1984 אני חושב שהייתי מתנשא על זה. אבל היום זה פשוט נהדר. מה שאהבתי בוידאו למטה חוץ מזה שהוא מאד אותנטי וחוץ מהשירים והאווירה וריצ'מן זה את הדברים שהוא אומר בין השירים. הוא מספר שהדבר העיקרי ששונה בין עבודתיו בציור (כן, אני לא זכרתי שהוא היה צייר) לבין עבודותיו כיוצר שירים הוא ש...טוב תקשיבו לבד:
Jonathan Richman live 84 Part 1
Jonathan Richman live 84 Part 2
הפתעות
אומנות הפאנק
רוב האנשים (כמוני) מכירים את הפאנק בעיקר מהזווית באנגלית. קצת ניו-וייב ניו-יורקי, אבל היה פאנק גם באמריקה. שבוע שעבר הבאתי כאן סרט על להקת The X. השבוע סרט על Black Flag בעיקר על הלוגו המפורסם שלהם, שהוא כל-כך טוב שאפילו ג'ורג' בוש לובש טי שרט ועוד מלא סלבריטאים אמריקאים
היי ג'וד בסולם מינורי
אחד השירים שעודדו אותי הכי הרבה פעמים בחיים הוא היי ג'וד של החיפושיות שחיבר פול מקרטני לבן של ג'ון לנון. שמעתי כבר פעם שבמקור השיר הזה לא היה על ג'וליאן לנון, עכשיו מסתבר שהוא גם הוקלט בסולם מינורי ועגמומי במקור. הסיפור של הלהקה הזו אף פעם לא יגמר
Hey Jude- original in MINOR scale
רוב האנשים (כמוני) מכירים את הפאנק בעיקר מהזווית באנגלית. קצת ניו-וייב ניו-יורקי, אבל היה פאנק גם באמריקה. שבוע שעבר הבאתי כאן סרט על להקת The X. השבוע סרט על Black Flag בעיקר על הלוגו המפורסם שלהם, שהוא כל-כך טוב שאפילו ג'ורג' בוש לובש טי שרט ועוד מלא סלבריטאים אמריקאים
היי ג'וד בסולם מינורי
אחד השירים שעודדו אותי הכי הרבה פעמים בחיים הוא היי ג'וד של החיפושיות שחיבר פול מקרטני לבן של ג'ון לנון. שמעתי כבר פעם שבמקור השיר הזה לא היה על ג'וליאן לנון, עכשיו מסתבר שהוא גם הוקלט בסולם מינורי ועגמומי במקור. הסיפור של הלהקה הזו אף פעם לא יגמר
זקן לכל יום
השבו התקיימו הבחירות המעופשות לרבנות הראשית. בעיתון פורסמו הזקנים והרבנים המעומדים. אין לי מושג מי נבחר. רק שחשבתי שזה כל-כך שונה מזקני ההיפסטרים הפופולארים בשנים האחרונות של גברים צעירים נאים יותר או פחות. במקרה נתקלתי בטמבלר הזה שבו יש 100 גברים צעירים עם מאה זקנים שונים [קישור].
למות על תקליטים
כשנוסעים בכביש מספר 5 ממחלף גלילות לכיוון מחלף ירקון אפשר לראות מצד ימין בניינים משונים שכאלה. בהתחלה לא הבנתי מה זה, אבל אז הסתבר לי שמדובר בקברים על קומות. כל מי שנאלץ לקבור את קרוביו בארץ הזאת מגלה שלקבור כמו פעם מתחת לאדמה ולא על קיר נעשה מאד יקר, עניין של עשרות אלפי שקלים. הגיע הזמן למצוא לכל זה פתרון. בית עלמין ירקון, דרך-אגב, נקנה על-ידי עיריית תל-אביב מעיריית פתח-תקווה, רק בגלל שלא נשאר מקום עוד לקבור בתל-אביב. בקרוב לא ישאר גם מקום לקבור בשום מקום בארץ ואז נאלץ כולנו להיקבר בים. או לחזור למנהג היהודי הקדום של סרקופגים - קופסאות אבן קטנות בגודל כשישים סנטימנטרים שלתוכו מקפלים את המת לאחר שנה מיום פטירתו. פתרון פשוט זול ואלגנטי. אם יש רבנים אמיצים בישראל, כדאי שיחשבו על הכיוון הזה. בינתיים מישהו חשב על רעיון של להנציח נפטרים על תקליטי ויניל במקום לקבור אותם. המתכון פשוט: לוקחים את אפר, הנפטר מפזרים בפלסטיק שקוף ומוסיפים שירים ומנגינות לקישוט. לאנשים גדולים יוכן אלבום כפול. לי זה נשמע מצויין. כמובן במידה וישימו רק שירים שאני מת עליהם [ותודה למי שמצא את הקישור הזה]
השבו התקיימו הבחירות המעופשות לרבנות הראשית. בעיתון פורסמו הזקנים והרבנים המעומדים. אין לי מושג מי נבחר. רק שחשבתי שזה כל-כך שונה מזקני ההיפסטרים הפופולארים בשנים האחרונות של גברים צעירים נאים יותר או פחות. במקרה נתקלתי בטמבלר הזה שבו יש 100 גברים צעירים עם מאה זקנים שונים [קישור].
למות על תקליטים
כשנוסעים בכביש מספר 5 ממחלף גלילות לכיוון מחלף ירקון אפשר לראות מצד ימין בניינים משונים שכאלה. בהתחלה לא הבנתי מה זה, אבל אז הסתבר לי שמדובר בקברים על קומות. כל מי שנאלץ לקבור את קרוביו בארץ הזאת מגלה שלקבור כמו פעם מתחת לאדמה ולא על קיר נעשה מאד יקר, עניין של עשרות אלפי שקלים. הגיע הזמן למצוא לכל זה פתרון. בית עלמין ירקון, דרך-אגב, נקנה על-ידי עיריית תל-אביב מעיריית פתח-תקווה, רק בגלל שלא נשאר מקום עוד לקבור בתל-אביב. בקרוב לא ישאר גם מקום לקבור בשום מקום בארץ ואז נאלץ כולנו להיקבר בים. או לחזור למנהג היהודי הקדום של סרקופגים - קופסאות אבן קטנות בגודל כשישים סנטימנטרים שלתוכו מקפלים את המת לאחר שנה מיום פטירתו. פתרון פשוט זול ואלגנטי. אם יש רבנים אמיצים בישראל, כדאי שיחשבו על הכיוון הזה. בינתיים מישהו חשב על רעיון של להנציח נפטרים על תקליטי ויניל במקום לקבור אותם. המתכון פשוט: לוקחים את אפר, הנפטר מפזרים בפלסטיק שקוף ומוסיפים שירים ומנגינות לקישוט. לאנשים גדולים יוכן אלבום כפול. לי זה נשמע מצויין. כמובן במידה וישימו רק שירים שאני מת עליהם [ותודה למי שמצא את הקישור הזה]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה