נבדק ונמצא פרימיום - פוסט אביב 2015

Death Grips

פתיחה

אפשר לקרוא לזה גם פוסט-חורף, כלומר post-חורף. ולמעשה בדרך-כלל בתקופה זו של השנה אנחנו כבר מרגישים את קיץ. אבל השנה באפריל עדין יורד גשם. שזה נחמד מאד מבחינת טמפרטורות, ומבחינת היופי של טיפות הגשם, אבל קצת פחות נחמד מבחינת הרטוב והבוץ. כך או כך, אני מרגיש עכשיו שהשנה סוף-סוף התחילה ! מבחינה מוזיקלית אני מתכוון... יש כל-כך הרבה אלבומים חדשים שעומדים בתור. כל-כך הרבה דברים טובים . קצת נטעם פה, ממה שאפשר.. חלק בקליפים, חלק באלבומים מלאים להזרמה, עדין לא גיבשתי את דעתי המלאה על כולם. אבל אלה אלבומים שאני מתכוון לשמוע, או שאני כבר שומע ונהנה מהם כמה ימים. כרגיל, צפו למגוון שלם של סגנונות: אלקטרוני, היפ-הופ, אקוסטי, נויז, אינדסטריאל, דאנס, מטאל, אמריקאי, אנגלי, וכמובן גם תימני.

לאורה מרלינג - חדש !

בוידאו אפשר לראות שלאורה מרלינג מתבגרת יפה. מי שהתחילה בגיל מאד צעיר, ועדין בעצם צעירה, מתקדמת מאלבום לאלבום מבחינה מוזיקלית. השיר הזה הוא על גיאורג איבאנוביץ' גורדייף. אשר כתב את הספר "פגישות עם אנשים מיוחדים" "בהם מציג גורדייף את העולם שבו הוא גדל ואת הדמויות שהשפיעו על חייו. ספר זה אף היה לסרט בשנת 1979 בבימויו של פיטר ברוק, הנחשב כיום לאחד ממנהיגי התנועה בפריז. גורדייף הירבה במסעות ברחבי אסיה והמזרח התיכון, בחיפוש אחר "הידע העתיק", אותו ידע שנשתמר, כביכול, בתרבויות נסתרות ועתיקות. הוא ביקר ושהה במנזרים בלתי ידועים ובבתי מקדש ממסורות שונות." [ויקיפדיה] הקליפ פה מושפע מכך:

ג'וק חם - חדש !
טרם פיניתי זמן להאזין האזנה הגונה לאלבום החדש של הוט צ'יפ Why Make Sense. מתוך שני סינגלים שיצאו עד כה, אחד פחות אהבתי, את Need You Now יותר. נשמע כמו שיר נייטיז האוס נחמד מאד. הערך המוסף הוא כמובן הקול של אלכסיס טיילור הסולן שגם מככב יפה בקליפ. הרעיון של הקלים הזה מדהים, אדם אשר בורח מעצמו ...שווה אולי לציין שהקליפים נבחרו כאן בקפידה. לגבי המוזיקה, אני חושב שזה מובן מאליו. וכל האלבום להזרמה



Kendrick Lamar - חדש !
אלבום ההיפ-הופ החם של העונה To Pimp A Butterfly. קליט. Fאנקי ג'אזי משהו. כאן בקליפ (המצויין) לשיר King Kunta הוא מזכיר לי את פאר טסי. או בעצם ברונו מרס (אני מתבלבל בינהם) כיף של דברים. וכל האלבום להזרמה.





טיים אימפאלה - חדשש !
השיר החדש של טיים אימפאלה Let It Happen, מזכיר לי את המקסי-סינגלים (אני חושב שעוד יש דבר כזה בויניל). כמעט שמונה דקות של שיר, למעשה ארבע דקות ואחרי זה עוד ארבע דקות של שיגועים. אני כבר לא יודע איזה מוזיקה הם עושים. אמור להיות פולק-פסיכדלי. בפועל זה מאד דאנסי. מזכיר לי גם משהו סיסקטיז, סופרימז. את אייר. באמצע יש איזה קטע שמזכיר לי את לורי אנדרסון (אבל זה בטח רק אני). ולמי יש כוח לשמוע קטע כזה ארוך בימינו ? אז זהו שלפחות חצי מיליון איש וכשהוא נגמר אתה מתחיל להקשיב מההתחלה. תנו לזה לקרות כבר



Unknown Mortal Orchestra - Multi-Love
זה המשך כאילו המשך יפה של טיים אימפאלה. נשמע כמו ריפ אוף. רק לא זוכר של מה. ותודה לאיזי שהמליץ

בלר - חדש !
אני לא ילד ניינטיז, אבל נדמה לי כאילו נולדתי לשיר החדש של בלר. או שבעצם הוא נולד בשבילי. בסופו של דבר יש רק שני משאבים יקרים בעולם הזה, והם: אנשים (ואם תרצו משאב אנושי, כוח אדם, בני אדם, או איך שלא תקראו להם) ומקום (או שטח, או טריטוריה, או אדמה, או ארץ, או מדינה, או איך שלא תקראו לזה). כל השאר הוא תוצר לוואי של זה







Death Grips - חדש !
אולי האלבום הכי מגובש והכי טוב שיש בפוסט הזה הוא Jenny Death שלDeath Grips. היפ-הופ נוייז אינדסטריאל. לא קל לעיכול, לא מיועד לשמיעה אגבית. המילים גם כן חודרות וננעצות כמו מראה מנופצת באמצעות הפנים. הקליפ שמובא כאן יחד עם המילים והקונספט כולו הביאו אותי להקשיב לכל האלבום המעולה הזה בהזרמה




James Blackshaw - חדש !
שיר הנושא מתוך האלבום החדש של ג'יימס בלאקשואוו. עם הגיטרה האקוסטית שלו. לפעמים כאילו מחפש שבילים בדרכי הרגש.
James Blackshaw - Summoning Suns


Death Cab For Cutie - חדש !
האלבום החדש Kintsugi של Death Cab For Cutie מאד נעים, ואני מסכים עם מי שכתב שהם נופלים לקלישאות. אלבום אמצע הדרך שכזה שאפשר להקשיב לו בכל מצב. אני מרגיש מהאסופה של האלבומים פה שסוף-סוף אפשר להגדיר את המיינסטרים, אחרי שנים שהתקשקשנו עם המושג אינדי שמינדי עד שאיבדנו כל כיוון שלו. כל האלבום להזרמה




מודסט מאוס - חדש !
הרבה שנים שהלהקה הזו מתברברת לה עם אלבומים בינונים. שחצי מהשירים אפשר לוותר עליהם. מי שאוהב אותם יכול לצפות לאלבום טוב. ומי שלא, לדעתי, גם כן לא יתאכזב. לפעמים הם עושים לי כאב ראש. תחליטו בעצמכם..הנה כל האלבום להזרמה 
Modest Mouse -Strangers To Ourselves

Torche -חדש !
אני לא בקיא בכל תתי הז'אנרים של המטאל. זה נקרא יותר סטונר-רוק. Restarter  הוא בסך הכל האלבום הרביעי של טורץ' ואני אוהב אותם. הוא יצא השנה. ומי שרוצה לשמוע יותר מוזיקה כזו מוזמן לבלוג מאשין מיוזיק ולהקשיב לסיכום השנה שעברה ולעוד פוסטים מעניינים של מטאל והיפ-הופ בעיקר

אלקטרוניקה אל תוך הלילה !
יצא לי יותר מפעם אחת להיות בבר ואחרי הופעה ובסוף הלילה מתחילים לנגן מוזיקה אלקטרונית שמעיפה אותי ואין לי מושג. פשוט אין לי מושג מה זה ומי זה. אני מניח שגם האלכוהול והאווירה עושים את שלהם. ואני שמח שיש לי דוגמא של קטע שיצא השנה. אי.פי. חלק 7, איך זה עובד הדברים האלה ? בכל מקרה אני אוהב

IV57 - Simon Haydo - Ominous - Secret Weapons EP Part 7

להתראות בפוסט הבא, ועד אז...
החיים יפים והמוסיקה פרימיום !

נבדק ונמצא פרימיום - ג'ט לג

פתיחה

הבטחות לחוד, מציאות לחוד ..לא החזקתי אפילו רגע, מבלי לכתוב כאן משהו. אז מסתבר שגם בחו"ל יש אינטרנט..מי היה מאמין ?! הטיסות הארוכות מהארץ המובטחת לאמריקה, הזכירו לי שפעם חשבו שגלי רדיו נישאים על אֶתֶר שמקיף את כתוב הארץ. מכאן באה המילה "גלי-אתר". אריסטו כולל את האתר כאלמנט החמישי בשל העיקרון לפי הטבע סולד מריק, האתר היה אמור להיות אלסטי וחסר מסה. בסוף המאה ה-19 האתר שימש את הפיסקאים שניסו ליישב את התיאוריה האלקטרומגנטית והפיזיקה הניוטונית. אחד הדברים שהצליחו להפריך את קיום האתר הוא שגלים אלקטרומגנטים הנעים בכיוון הסיבוב של כדור-הארץ, ואלה הנעים נגד כיוון כדור הארץ עושים זאת ללא שינוי במהירות. וזמן ההגעה של ליעד זהה. בסופו של דבר תורת היחסות הפרטית של אינשטיין סגרה את הגולל על הנושא. אבל כמדומני שלטיסה נגד או עם כיוון כדור הארץ יש הבדל במהירות, ולו רק בשל משטר הרוחות.

שיפוט מהיר - Sinéad O'Connor !

את תחילת הטיסה העברתי בצפייה בשני סרטים, אחד מהם "מחוברים לחיים" המדובר והחביב. אבל אח"כ עברתי להקשיב כבר לאלבומים. בבריטיש איירוויז יש להם אפשרות להאזנה לאלבומים חדשים, ולאלבומי רוק קלאסים. הוצאתי את האוזניות האיכותיות שלי וזרקתי את אוזניות הטיסה החד-פעמיות. הקשבתי ברציפות וברצינות לאלבום החדש של שנייד אוקונור How About I Be Me, (And You Be You) ?. האשה הזו עדין חיה ומלאת קרביים. שמעתי לאחרונה דעה די מוצדקת על כך שיש בעיה עם הטקסטים של נשים זמריות. אני מצטט אישה מאד חכמה (שאני לא חושב שהיתה רוצה שאזכיר את שמה):
" המבחן הקשה ביותר לאשה-זמרת - מבחן המילים. תהרגו אותי, אבל נשים מקפלות את עצמן לתוך קופסא שבה אסור לכתוב מילים ייצריות, הרבה לאבי-דאבי, הרבה התקרבנות,  ובמקרה הטוב דיון על העצמה נשית, מנקודת מבט אקדמית לחלוטין. יאללה, בחיאת, זה באמת מה שדגדג לכן לכתוב עליו הבוקר?! איפה מילים מהבטן?" אצל שנייד אוקונור, לדעתי, זה לא כך. זה אלבום של של אישה, כב לא ילדה (שזועמת על העולם), אבל עדין עם רשף בעיניים,  ומלאת רגשות. מה שמעניין מבחינה מוסיקלית הוא שעם כל ההתבגרות שלה היא עדין שומרת על חותם אישי. השיר Old Lady מתוך האלבום הזה, הוא אחד האהובים עלי השנה, אבל התרגשתי מכולו.

Sinead O'Connor - Take Off Your Shoes


Sinead O'Connor - Back Where You Belong

The Rolling Stones - Beast of Burden

הטיסות כאמור ארוכות ומעייפות וחיייבים להישאר ערים כי אחרת לא עוברים את הג'ט לג בשלום. אז התחלתי להקשיב לאלבום הקלאסי Some Girls וכשהגעתי לשיר הזה את התעוררתי לגמריי לחיים. והשיר הזה יחקק לעלומים כקונקשיין סונג בבריטיש איירוייז מלונדון.

The Rolling Stones - Beast of Burden

Paradise is exactly like where you are right now... only much, much better.

את הימים הראשונים אנחנו מבלים אצל משפחה של אישתי בקנדה. בני דודים שירדו מהארץ בסוף שנות השישים. הם לגמריי קנדים. העברית שלהם (ומי שמארח אותנו מדבר עברית, השאר לא) ישנה, עם בדיחות ישנות כאלה. מזל שהם ביקרו אותנו לפני שנתיים' כדי לראות שאנחנו כבר לא חיים במעברות ובשיכונים. אבל הלב כזה רחב, והאהבה שהם מרעיפים עלינו.. והחיבור בין בני משפחה יהודים משני קצוות העולם הוא בלתי יאמן. וזו הזדמנות נדירה שלי לראות מקרוב קהילה יהודית גדולה בחו"ל. כל מה שסיפרו לנו ויותר.
הכל שונה בחו"ל אפילו הסוכר בא בגרגרים יותר קטנים. הבניה שונה, לא בדיוק בלוקים, יותר דיקטים, אבל זה עובד. בחדר שבו אנחנו ישנים טפט עם דפים של תווי נגינה על הקיר (כאילו במיוחד בשבילנו). היינו במוזיאון המדע בטורונטו, הילדים נהנו עד בלי די, אבל אני יכול לומר לכם שמוזיאון המדע בירושלים לא פחות מרשים. מכל הסיפור הזה נזכרתי בלורי אנדרסון... כשאתה עובר חוויות אתה חוזר למוסיקה הבסיסית שבנתה את המאגר התפישתי שלך. Big Science מתאים למוזיאון המדע. השיר הנבואי Languege is a Virus הזכיר לי שגן-העדן הוא בעצם מקום כמו שאנחנו חיים בו רק יותר טוב..נגיד קנדה. והג'ט לג את Sharkey's Night. והנה סיימנו את הפוסט הזה עם עוד אישה-זמרת שיש לה טקסטים ראויים.

Laurie Anderson - Sharkey's Day

נבדק ונמצא פרימיום - Don't Kiss the Beast

Peace and Harmony

פתיחה -

השבוע פרינס חגג יומהולדת, ומאד שמחתי לגלות שיש ברשת התייחסות רצינית אליו, כאל אחד המוסיקאים הגאונים שקמו בדורנו.  מה שאני אוהב אצל פרינס - חוץ מהיצירתיות, החדשנות, והתעוזה המוסיקלית - זה גם החיוביות שפורצת מהמוסיקה שלו. הוא אף-פעם לא התנהג כמו בתולה (ראו מדונה), הוא גם אף פעם לא הפסיק עם הטיזינג, אבל תמיד הפרובוקציות אצלו היו בשביל הפאן, והערכים שלו הם של אוהב אדם, במיוחד מהמין השני... אבל לא רק. אחד השירים של פרינס שאני הכי אוהב הוא Positivity שממנו לקחתי את המשפט לכותרת הפוסט הזה Don't Kiss the Beast. כי הפוסט הזה הוא על התופעה של הקליפים השטאנים שיש היום. השבוע ראיתי כבר קליפ שבו הראו איך מישהו חובט עם אלת בייסבול בגולגולת של מישהו, ואיך ניתזים מראשו רסיסים, ואיזה חור נוצר לו בראש - הקליפ הזה לא יובא לכאן !
כשאני רואה קליפים, אני תמיד מתלבט בין הצורך לעדכן (כי בכל זאת זו המטרה של האתר הזה ואני לא רוצה ל "החריש") לבין הטעם האישי שלי. אין כאן התחסדות, אין לי בעיה עם פרובוקציות, כל עוד זה נעשה עם טעם טוב, או טעם רע-טוב או בליווי הומור. מבחינתי זה בסדר גם אם זה עובר את הגבול בנושא של מיניות, אבל אלימות טהורה זה משהו שאני באמת לא מבין. לא אוהב. לא מכבד. ולא קורא לו אומנות טובה.

אם אתם מתחת לגיל 18 אתם לא אמורים לצפות בחלק מהקליפים שבפוסט הזה, וגם אם אתם בעבודה או ליד הדודה הפולניה שלכם.

אריקה באדו בעירום

סיפור גדול היה השבוע סביב הקליפ החדש של הפליימינג ליפס ואריקה באדו. היא התפלשה באמבטייה בעירום מלא עם ג'לי בצבע אדום (שמסמל נוזל שיוצא מגוף האדם בצבע אדום, הידוע גם בשמו: דם) וג'לי בצבע לבן (שמסמל נוזל שיוצא מגוף האדם הידוע גם בשמו:...). היא שכבה, התרוממה, עמדה, וראו לה את הכל (כולל הכל). אחרי שהקליפ יצא היא הביעה מחאה רבתית, אמרה שזו אחותה בכלל (כן, מסתבר שזו אחותה שקוראים לה ניירוק) והוא הוסר באופן רישמי. האמת שאני לא לגמריי מבין מה היא רוצה. הרי היא הצטלמה ככה, זה לא שדברים הוצאו מהקשרם. מה שמזכיר לי שעד היום לא טרחתי לראות את הסצינה של גלי עטרי וענת עצמון בדזינגוף 99. נראה לי משהו שאני צריך לעשות לפני מותי (לא להאמין כמה חניה היתה פעם אמצע רחוב דיזינגוף). לסיכום: שיר בינוני, קליפ שנוי במחלוקת מתוך אלבום לא רע בכלל.

The Flaming Lips ft. Erykah Badu - The First Time Ever I Saw Your Face

Thank You Lord For Satan
כאן יש המון הומור. משפחה של ווייט טראש בלונדינים. יש כאן גם איזה סיפור רומאו ויוליה, אלא שהפעם להורים של החתן והכלה לא איכפת, מי שמתנגד פה בחריפות הוא האח הקנאי, ובסוף הקליפ יוליה לא מתאבדת אלא נלחמת על זכותה. אם לזרוק לבנה על הראש של אחיה זה נחשב. לפני הארוחה המשפחתית היא מברכת את אלוהים על כל הדברים הטובים שקרו לה. קליפ מצחיק וגרוטסקי שנראה כמו סרטים מצויירים.

DIE ANTWOORD - BABY'S ON FIRE


תנו לגדול בשקט
זה כבר הרבה יותר קליל. ילדים מופרעים הופכים לאנשים נחמדים. זה נושא הקליפ. שיר חמוד וילד חמוד שגונב את ההצגה

Danny Brown - Grown Up


OFF! - Cracked
כשהייתי בן 13 נורא רציתי לעבוד. הייתי תלמיד טוב וכל זה..אבל רציתי בנוסף ללימודים. לא יודע להסביר את זה. אבא שלי גם כן לא הבין. אז בשביל הצחוק הוא הציע שאני אסתובב עם בגד של שלט פרסומת ואחלק פליירים. נשמע לי נורא מוזר. חלמתי על זה בלילות. הקליפ הזה מדגים איך עושים את זה, וזה נגמר בקטע סלפסטיק.

OFF! - Cracked


בית בחוף
לא הבנתי לגמריי את הקליפ החדש של ביץ' האוס. נראה לגמריי מחוץ להקשרו. שלושה אנשים שעוברים למימד אחר של מציאות. אני אוהב את האלבום הזה. אני אוהב את השיר הזה. וגם הקליפ לא מזיק.

BEACH HOUSE - LAZULI


אבל אנחנו תמיד חיוביים
החיים יפים והמוסיקה פרימיום !

נבדק ונמצא פרימיום - לשמוע ולהתמוגג

 

פתיחה
השבוע מוריסי חגג יומהולדת והקיץ הוא גם יופיע בישראל, בשנית. פעם שניה שאני הולך לפספס הופעה שלו. בעסה.  ביום שני השבוע גם יתקיים "יום השמיעה הארצי" לא יודע אם שמעתם על כך. אני לא.  במקרה זה יצא שבדיוק באותו היום סיפרתי לאנשים בעבודה, שראיתי מישהו בסופר שבודק את הביצים ע"י שמיעה. הוא פשוט מוציא את הביצים אחת אחת מהתבנית ומנער אותם בכל הכוח ליד האוזן שלו. וכך הוא מחליט אם לקחת אותם או לא. זה היה אחד המחזות הכי מצחיקים שראיתי בחיים שלי.

The Afghan Whigs - See And Don't See
בתאריך 15 ליולי יופיעו גרג דולי וחבריו בבארבי. ובלי שום קשר (או עם קשר) הם מוציאים אלבום חדש. ישנו חשש כבד בקרב האוהדים שהאלבום, הזה יקלקל את חגיגות הנוסטלגיה, ושבמקום שירי נייטניז אהובים ובדוקים ונצורים, הם יביאו אותה בשירים חדשים, שאולי מזרימים להם את הדם, אבל לא מעמידים לנו את ההופעה. אז הנה סנון ראשון מהאלבום החדש, לא כזה נורא..חידוש נחמד, לדעתי:
The Afghan Whigs- See And Don't See

וכך נשמע המקור הנפלא. הרבה פחות יללני והרבה פחות בכייני כששרה אותו אישה:
Marie Queenie Lyons - See And Don't See

Richard Hawley - Before
ריצ'רד האוולי עם אלבום חדש. שמעתי כבר כמה שירים יפים מתוכו, אבל לא נראה לי שאני אצלח אלבום שלם שלו. אז בינתיים זה הולך ככה, בבודדת:

כיצד המוסיקה משפיעה על המוח ?
ראיון מעניין של אורי זר אביב עם פרופ' דניאל לויטין וכתבה נהדרת על איך שהמוסיקה משפיעה לנו על המוח. לויטין, בן 54, הוא פרופסור לפסיכולוגיה, מוסיקה ומדעי המחשב במחלקת הפסיכולוגיה ומדעי המוח של אוניברסיטת מקגיל במונטריאול. שם, במעבדה חדשנית שהקים, הוא חוקר לצד מוסיקאים, טכנאים, סטטיסטיקאים, פסיכולוגים וכימאים את השינויים הקוגניטיביים שמתרחשים למשמע מוסיקה. חלק גדול מהנושאים אני מכיר מכתבות אחרות, אבל הפעם יש כאן סיכום רחב יותר של התופעות, וזה בהחלט שווה קריאה. [קישור]

האינטרנט בשנת 1969

אני נולדתי בשנת 69. תמיד הייתי גאה בכך, כי בשנת 1969 האדם טס לירח ובעצם הפך להיות מודרני. קצת קשה להסביר למי שלא חווה את זה, את התאוצה הבלתי נתפשת של הטכנולוגיה שהיתה מאז ועד היום. אני מאד נהנה מכל פלאי הטכנולוגיה ולא הייתי מוותר עליהם, אבל אני גם מאד שמח שיש לי את האפשרות להיזכר בתחילת שנות השיבעים לפני המצאת הפקס והטיימר לדוד , כשכמעט ולא היו עוד מכוניות, וגם לא טלפון. היה אחרת. אבל מבפנים הכל נשאר אותו הדבר (פרטים בהמשך). אז כך נראה חזון האינטרנט בשנת 1969

The Internet in 1969 

Mount Eerie - Clear Moon

אלבום חדש ובהזרמה למאונט אירי.   [קישור]  קצת עגמומי ומלנכולי, אפילו הייתי אומר חורפי. יש לי בעיה עם הקול העכברי של מאונט אירי, וזה עוד אלבום שקשה לי לצלוח, אבל הזה הבא הקסים אותי:
 Mount Eerie - The Place I Live





מוג - אלקטורניקה עם לב


אז מי מכם ניסה השבוע לנגן על המוג שגוגל הציבו בדף החיפוש שלהם ? ומי גילה רק עכשיו שאפשר לנגן עליו, ורץ לבדוק את כל הכפתורים ? כן ! כל הכפתורים עובדים, כולל הגלגל בצד שמשנה את הטונים. אם עוד לא ניסתם אפשר כאן .

ככה מפעילים את זה, אפשר להשתמש במקלדת וזה..


זה מה שיצא לי : וואיי וואיי וואיי
ואם אתם רוצים להבין מה זה מוג ולמה, אז גלי גונן המחוננת תסביר לכם הכל אודותיו [קישור]





לזכרו של רובין גיב

רובין גיב הלך לעולמו השבוע ממחלת הסרטן. סטטיסטית כולנו נמות (כנראה) בסוף, אבל למה מסרטן ולמה בגיל כזה. יאיר יונה מעלה מהאוב אלבום סולו של רובין [קישור], ומציין עד כמה המוסיקה של הבי ג'יס ראויה הרבה יותר להערכה. אני גם מכיר את השירים שלהם מתחילת דרכם בשנות השישים. הם היו מספיק קרובים לביטלס ולביץ' בוייז והיו להם דברים מצויינים. ההצלחה הפנומנלית של הדיסקו שהם יצרו בשנות השיבעים האפילה על שאר היצירה שלהם, אבל לא מאוחר לגלות אותם:

Bee Gees - Sir Geoffrey Saved The World

The Beach Boys and Satan

סרט דוקומנטרי על מוסיקת הגולשים של קליפורניה ולהקת הביץ' בוייז. לא יודע איך חשבו להשוות אותם לשטן, אבל הם בהחלט אולי המתחרים האמיתים היחידים מתוצרת אמריקה שהיו לחיפושיות [קישור]

Slowdive - Souvlaki

היוטיוב מלא באלבומים מלאים להאזנה, ולי יש הרבה אלבומי ניינטיז שאני צריך להשלים. על האלבום הבא המליץ שרון רז. זה שוגייז דרים פופ, ואני הכי אוהב להקשיב לאלבומים האלה כשאני מנמנם, בשעות הערב, אחרי שאני שותה וודקה עם מיץ תפוזי דם. הקשבתי והתחלתי לחלום חלומות של אנשים אחרים. חלמתי שאני מכיר מישהו, ואני פוגש אותו פתאום אחרי המון זמן, ואני מתמלא ברגשי געגוע כאלה, ואז התעוררתי וחשבתי שבעצם מעולם לא הכרתי את האדם הזה, וזה בכלל לא הייתי אני בחלום הזה, ומה אני רוצה מעצמי, ומי שם לי דם במיץ התפוזים שלי ? מי ? [קישור]

25 האלבומים של מחצית 2012 ע"פ סטריאוגאם
אחד האתרים שהכי משפיעים עליי הוא סטריאוגאם, ולעיתים אני מרגיש שאני מושפע ממנו יותר מידי. ואז יוצא סיכום שכזה על 25 האלבומים של 2012 ואני מבין שתהום מפרידה בינינו.

עצה שנתתי לאחרונה לאחד מחבריי בעניין יצירתיות וחקיינות, שקשורה לנושא, אמרתי לו... "אני לא יודע מה אתה מנסה ליצור. אבל אל תתן לשום דבר לסרס אותך. להיפך, אני מציע לך לנסות לחקות דברים יפים וטובים שאתה מכיר, מניסיוני תמיד יצא לך דבר אחר חדש ומקורי, אלא אם כן אתה מוכשר בצורה יוצאת דופן בחיקויים. דווקא אז בעצם תבוא לידי ביטוי הכי הרבה אישיותך. סך כל ההשפעות שצברת כפי שהן מזדקקות על-ידך. יש לי המון דוגמאות כאלה מהחיים האישים שלי, מהמטבח של הבית שלי שתכננתי לפי מודל של השכנים שלנו מהקומה מתחת, ועד לבלוג שלי שאני מאד הייתי רוצה שהוא יהיה דומה לכמה בלוגים אחרים בעת ובעונה אחת, ובסוף יוצא מה שיוצא, וזה לא דומה לשום דבר אחר. "

החיים שלי יותר מעניינים ממני  השבוע התברברתי בדרום תל-אביב אל רגעי קסם אבודים מילדותי. הייתי אמור לצאת לאיילון ביציאה הדרומית של לה-גרדיה, והגעתי בטעות לאזור התחנה המרכזית. אז החלטתי שאם כבר הגעתי עד הלום, אז אולי כדאי שאמשיך עוד קצת דרומה, ברחוב יפו, לעבר שנת 1979. יש לי זכרונות ילדות מהאזור הזה. פעם זה היה דרום הארדקור. עדין יש שם חנויות בשם "אופנת דולר" ו- Club Mode כמו שאריות מתקופה אחרת, כשרצינו שישראל תהיה אמריקה. אני זוכר יום קיץ אחד שבו הלכתי ברחוב הזה עם אמא שלי ודודה שלי, הם חיפשו מציאות של בגדים, והיה נורא חם, והייתי נורא נורא צמא, ולא היו עוד מים מינרלים בעולם, ומיץ גזר עלה נורא יקר (מאז, דרך-אגב, אני שותה כל הזמן מים, ושונא קניות של בגדים ! במיוחד ברחוב). אח"כ חיפשתי את "החנות" של בני דודים של אמא שלי, ברחוב פלורנטין. עברו כמה וכמה שנים, מאז שראיתי את אברהם השמן ואת אח שלו מושיקו, ופתאום התגעגעתי. הם נורא אוהבים אותי, ואני אותם. זה משפחה זה..זה דם. אז נסעתי ברחוב לוינסקי, והתברברתי בעוד איזה רחוב צדדי... אני זוכר את האזור הזה בלילה מביקורי האחרון בתל-אביב. ביום הוא נראה קצת כמו ניו-דלהי. עדין יש שם את הנגריות שזכרתי, וגם את אופנים האלה שיש להם עגלה. הרגשה-הרגשה...ואז חיפשתי את החנות שלהם, ובמקום זה היה קפה-פאב, עם פרסומת של בירה מרפיס, וחשבתי לעצמי שרוחניות היא בעצם טעמים שאנחנו כבר לא יכולים לטעום. ואברהם ומושיקו ? הם כבר מזמן לא שם..הם עדין מובילים רהיטים, אבל ה"חנות" שלהם נמצאת מזמן באזור יד אליהו. לא יודע מה הם מחפשים שם, בדיוק כשכל הכוסיות הגיעו לשתות קפה לידם ?

Richard Hawley - The Ocean
עוד שיר אחד של ריצ'רד האוולי בשביל לסגור את הבסטה יפה:

Richard Hawley - The Ocean



ושיהיו לכם חיים טובים ומוסיקה פרימיום

נבדק ונמצא פרימיום - ג'וני ביגוד

פתיחה- 

דבר אחד אני לא יכול להתלונן והוא שהחיים שלי לא מעניינים. הם מעניינים ואפילו טובים. רק שלפעמים מרוב שאנחנו שקועים בחיים הוירטואלים, ובעבודה, ובתכנונים של אלף דברים, ובעשיה של 100 במקביל, אנחנו שוכחים כמה שהכל שביר. השבוע התקשרתי למעצבת של הבית החדש שאנחנו בונים, ותוך כדי השיחה ,פתאום היה רחש כזה לא ברור מעברו השני של הקו, ולאחריו הבן שלה לא הפסיק לבכות .ילד בן 9 לא כזה קטן, ובכל זאת. נאלצנו לנתק את השיחה, הם חיים ב"עוטף עזה", כלומה ליד אשדוד ! (ראמבק , איך הגענו לכך שעוטף עזה זה באשדוד) כל סופהשבוע שעבר הם בילו בריצה מבוהלת לממ"ד, ומאז כל רחש שדומה לנפילה של טיל מיד מציף את כל הפחדים. 

Sinead O'Connor - Old Lady

[תודה לשרון רז המלך] שנייד אוקונור כבר פחות רלוונטית. לא רלוונטי אומר שהיא כבר לא משנה את היקום עם המוסיקה שלה. היא כוכב קטן ודועך בקצה הגלקסיה של הרוקנרול, ולא שמש מאירה, או לחילופין חור שחור שמניע פלנטות. לעולם לא אשכח לה את מנדינקה. ורק בשל כך היא אהובה אצלי לנצח. אני זוכר כשהשיר הזה יצא. עפתי. עד היום אני יכול לעוף על מנדינקה. אני מת על אלבום הבכורה שלה וגם על על האלבום אמא עולמית. ועכשיו יש לה שיר חדש ולאחר שמיעה שלישית, אני יכול להגיד שהוא יפה, ואפילו מרגש אותי. שירי אהבה פתטים תמיד מרגשים אותי

Sinead O'Connor - Old Lady

The Temper Trap - Rabbit Hole
שיר חדש לקראת אלבום חדש של הלהקה האוסטרלית הכייפית הזאת, שגם מייק בוגאן אוהב

The Temper Trap - Rabbit Hole


יאיר יונה
יאיר יונה המאסטר חגג השבוע יום הולדת. תראו איך הוא ככה מנגן ברחוב (מתוך האלבום החדש שלו שזכה לתהודה והערכה עולמית)

Yair Yona - A Day In Tel Aviv : 10 - Russian Dance



NO - Stay With Me

יש משהו מרגש בסרטון הזה, אנחנו יכולים לקבל רובוטים ומכונות בכל צורה, רק שאיך שיש להם משהו שמזכיר דמות אנושית אנחנו ישר מייחסים להם תכונות אנושיות. מה שאומר שאנחנו אנושים ולא הרובוטים.

NO - Stay With Me


Here We Go Magic - Make Up Your
שיר חדש וקליפ חדש ללהקה שאהובה כל-כך על יובל סובל.

Here We Go Magic - Make Up Your Mind

 Lee Ranaldo - Between the Times and the Tides

הגיטריסט של הסוניק יות' באלבום בכורה שנשמע  פחות סוניק ויותר אר.אי אמי, או אפילו יותר טלוויז'ן. שלוש להקות שכל להקת גיטרות תהיה מושווה מיד לאחת מהן. אלבום מומלץ ומשובח. שאפשר לשמוע את כולו בהזרמה:

http://www1.rollingstone.com/hearitnow/player/leeranaldo.html

Shins - Port Of Morrow
עוד אלבום בהזרמה, הפעם החדש של השינס [קישור] . זה פופ, רק שהוא לא עושה נעים, אלא מדגדג את העצבים. אני לא מבטיח לעצמי לאהוב את האלבום הזה, אבל אני אנסה.  הנה עוד סינגל ממנו:

The Shins - September



החפוז המכני

גוף כאב הוא אלבום של פינה בבית. הוא הוקלט בבית ועשוי מחומרים של בית. בין מכונות התופים אפשר לשמוע מקצבים שהורכבו מהקלטות של: רשרוש צנצנת ויטמינים, נקישות הצפורניים של טוני הכלב על פרקט למינציה, תיפוף על בקבוק ויסקי, דפדוף בספר מדע בדיוני, ועוד. למטה יש שיר אחד מתוכו וגם כל האלבום להזרמה [קישור]

החפוז המכני - פרומו לדיסק החדש "גוף כאב".



ג'וני ביגוד
ולסיום כמה שירי רוק מעולים עם המילה ג'וני שמצאתי. רעיון של יובל קאולי. רעיון טוב
AC/DC - Johnny B. Goode
Sonic Youth - Hey Joni
The Fall - Janet, Johnny and James

ועוד אחד נסתר שלהם שקשור בעקיפין
AC/DC- Live Wire

וכן, גם בחורף וגם כשיורד מטר..
החיים יפים והמוסיקה פרימיום !

נבדק ונמצא פרימיום - להשתנות

פתיחה- 

כמה אתם משתנים ? (משתנים לא משתינים) כמה באמת? בחגים אני פוגש כל פעם חלק אחר של המשפחה שלי. לכל אחד בעולם יש משפחה אחרת. זה כמו צופן גנטי אישי שמלווה אותך. אפילו לשתי תאומות זהות יש משפחה אחרת, כי לכל אחת מהן יש אחות אחרת. ואני מאד שבע רצון מהפסיפס שמצייר תמונה כל-כך מרהיבה של משפחתי.  בפורים פגשתי את בת-דודתי. אנחנו מדברים שיחה של 5 דקות פעם בחצי שנה (אתמול גיליתי שהיא היתה מנהלת השיווק של פנגו בשנים האחרונות ושבדיוק עכשיו היא מחליפה עבודה). פתאום הרגשתי ששנינו גדלנו. שאנחנו כבר אנשים אחרים ממה שהיינו, אבל מצד שני נשארנו אותו הדבר. לך תסביר את הדבק הזה שמחזיק את כל החלקים של הוויה שלך לאישיות קוהרנטית
אחת. לך תסביר את כל החלקים המשתנים של המשפחה שלך שהופכים אותה ליישות קוהרנטית אחת.

Beach House - Myth
אני לא יודע מה השתנה בי שהצלחתי להתאהב בבת-אחת בשיר החדש הזה של הביץ' האוס. פעם זה היה לוקח לי הרבה יותר זמן לאהוב שיר שלהם

Clap Your Hands Say Yeah - Hysterical
יש כל-כך הרבה שירים חדשים וטובים בעולם. למשל זה מתוך האלבום Hysterical.  הרבה יותר עדיף בעיניי מ The Pain of Being Pure in the Ass שביטלו את בואם לישראל



David Byrne/Robert Fripp - Under Heavy Manners
[תודה לשרון רז] בזמן האחרון אני שומע יותר מידי דיוויד ביירן (לאו דווקא ביוזמתי), עד שקצת נמאס עליי. בכל זאת כששרון רז שלף את השיר הזה, מתוך אוסף של 4 שירים שרוברט פריפ הפיק למוזיקאים שונים, לא יכולתי שלא להידלק
David Byrne/Robert Fripp - Under Heavy Manners

Sharon Van Etten - Leonard
כל פעם אני מתאהב מחדש בשירי הפופ הנימוך של שרון ואן-אטן. קליפ קליידוסקופי פנורמי. (הלהיט הקודם שלה).



Burial + Four Tet - Nova
חדש וטוב. שיתופי הפעולה האלה של בורייל עובדים.

יאיר קז -Auto Orchestra
יאיר קז ממייסדי להקת הג'ירפות שולח יד לשנות ה-70 ומביא לכם את המוסיקה שתמיד חלמתם לעשות כשהייתם ילדים. מקלדות צעצוע, קופסאות פלאים ומוסיקה פנטסטית. ברוכים הבאים לתזמורת האוטומטית של יאיר קז, לא תרצו לחזור לעולם האמיתי. EP חדש שנהנתי מאד להקשיב לו:

Bowerbirds - Tuck the Darkness In
פולק מנלכולי כזה שברירי מידי בשבילי, אבל הם עושים מוסיקה מצויינת בסגנון הזה. השיר הזה פרימיום. והקליפ גם כן מספר משהו. מוקדש לכל הנולדים במזל דגים שחגגו יום הולדת השבוע

Beach Fossils - Shallow
שיר אחר אותה מנגינה לביץ' פוסילס



לא ממש סבלתי - פינת הפולניה הבלתי מתוגמלת !

 Björk - Hollow אפרופו די.אן. איי. ביורק בקליפ חדש של האנימטור Drew Barry. לדעתי זה זיפת של מוסיקה. אם לא היה הקליפ הזה, אז לא הייתי טורח לשמוע




Jim O'Rourke - Women of the World
[תודה לארז סובל] ולסיום, לכבוד יום האישה הבינלאומי שחל אתמול. השיר הזה שהוא יותר מנטרה, אבל כזו שאי-אפשר להפסיק אותה. לא יודע אם זה הרצפט. נשים שמשתלטות על העולם כמו זהבה גלאון, שיר אריסון וציפציף ליבני - עדין לא הצילו את העולם
Jim O'Rourke - Women of the World

Bobby Womack - Please Forgive My Heart
ושיר השבוע שיהיה

Bobby Womack - Please Forgive My Heart



וזהו. ואני מאד מרוצה, ולכן אני יכול לומר בלב שלם, גם השבוע ש..
החיים יפים והמוסיקה פרימיום !

נבדק ונמצא פרימיום -ילדות

פתיחה - 
אני כבר מזמן לא מאמין לאף מילה שכתובה בעיתון ידיעות אחרונות. אני לא יודע למה זה עדין נחשב מקור לחדשות, הרי כל מה שכתוב שם ידוע לנו לפחות 24 שעות. אלה החדשות של אתמול ! ידיעות אחרונות, כמו רוב העיתונות הכתובה הפכו בשנים האחרונות להייד פארק של הוגי דעות, וכמו בהייד פארק המקורי, זה שבלונדון, הדעות האלה בדרך-כלל לא לטובתנו. כיוון שאין שום חדש בעבר שכותבים עליו בעיתונים, וכיוון שההווה, כלומר החיים כמו שהם באמת, מאד טובים ומשעממים, אז העיתון בעיקר עסוק בלהפחיד אותנו ממה שיקרה מחר. איכשהו זה עובד עלינו, ואנחנו קונים שוב ושוב את העיתון רק כדי לוודא שהגרוע מכל טרם קרה, ותוך כדי להתכונן לפורעוניות החדשות. מידי פעם העיתון מביא סקר שמראה לנו כמה שאנחנו אופטימים וכמה שטוב לנו, אך מיד זה מלווה בהררי פרשנויות והסברים שמסבירים לנו כמה שבעצם רע לנו - רק כדי שזה יסתדר עם העולם המקביל, ועם מציאות המדומה שהעיתון יצר. תעשו ניסוי ותקראו פעם אחת את עיתון השבת של השבוע שעבר, ותראו איך כל התחזיות הפוליטיות לא מתממשות.

איך כל זה קשור למוסיקה ? ובכן אני בכל זאת קונה בכל שבת עיתון ידיעות בעיקר בגלל המאגזין 7 לילות, ןהכתיבה הנפלאה של גון בן-ארי על מוסיקה. פעמים רבות הכתיבה שלו מתעלה על המוסיקה שהוא כותב עליה, למשל השבוע הוא כתב על האלבום החדש של נואל גאלגר: "במילון של גאלאגר, ההגדרה ל'אידיוט' היא:'מי שהפילוסופיה מסתירה לו את הכיף'". וזו רק דוגמא קטנה. גון בן-ארי בשיאו בכל מה שקשור לכתיבת ביקורות אלבומים, זה כמו שאתגר קרת כתב לחמישיה הקאמרית כשאף אחד עוד לא הכיר אותו. קצת חבל לי ששום דבר קלאסי לא ישאר מזה, כי אולי פעם היו עוטפים עם עיתונים דגים, ומשהו מהמילים הכתובות היה מגיע אלינו בסוף אל הבטן כשהיינו אוכלים את הדגים. היום אנחנו זורקים אותם לארגזי המיחזור ובסופו של דבר זה הופך לניר טואלט או משהו כזה.

לא רק גון-בן ארי כותב על מוסיקה, למשל לירון תאני כתב השבוע בידיעות על פסטיבל אינדינגב. כל שנה אני מצטער קצת יותר שלא הייתי שם, והשנה במיוחד היו תגובות מצויינות. בן-שלו כתב  על חוויות משם, וגם ניר גורלי כותב יפה בעכבר העיר.  הקשבתי בשבת שעברה בסטרים לרדיו אינדינגב , וגיליתי דברים שאני אוהב ולא ידעתי בכלל ולכן השבוע נבדק ונמצא פרימיום יהיה קצת יותר מוסיקת ישראלית. והאמת היא שזה כיף לגלות מוסיקה ישראלית טובה, אבל ממש טובה ולא הדג נחש:

צנזורה- גורבה גורבה
הייתי שמח להיות בהופעה של "צנזורה". אני מת על השיר הזה:

 וגם "שקל 20" שיר בן 1000 ! על אימהות.

Zvuloon Dub System - Let Me Love You
ההופעה הראשונה ששמעתי  ברדיו אינדינגב היתה של זבולון דאב סיסטם. למטה מתוך הופעה בקצה. מה שמתקשר לאירוע העצוב של השבוע, והוא הורדת התוכנית "הקצה" מלו"ח השידורים של גלגל"צ. לא הייתי מאזין קבוע, כי אני לא מרגיש צורך להתעדכן משם, והטעם שלי הוא בכל זאת מעט יותר מיינסטרימי, אבל בהחלט עצוב לי וחבל לי, ואני מוחה:-( !

תומר יוסף - שחר 35

תומר יוסף המוסיקאי והגרוב באלבום חדש בשם "שחר 35" שהיא כצפוי: כתובת בית ילדותו של יוסף בכפר סבא. מזכיר את רחוב האגס 1 של אהוד בנאי . ההשקה של האלבום החדש כללה השבוע האזנה מיוחדת ב-YNET לכמה שירים - מאד אהבתי, בינתיים זה ירד מהרשת, אז אתם יכולים להתרשם מהופעת ההשקה בזאפה ! שסיקר אותה יפה בבלוג שלו וגם צילם היטב בוידאו: יובל אראל.  לרוץ לקנות.

וחלק 2 של ההופעה האדירה של תומר יוסף בזאפה.

A Cat - שיר לילה

מי שמנסה בדרך-כלל גם מצליח. אני שומע כבר את הציניקניות אומרות: "באמת ? למה אף-אחד לא אמר לי".  אז מה לעשות שהאמת היא גם דבר טוב לפעמים (אני מידי אופטימי בשבילי השבוע, אבל נצטרך לעבור את זה). אז A Cat  הוא "פרויקט" של טל גרינפלד, שגם כותב ומבצע את השירים. לכל שיר הוא מצרף קבוצה של נגנים, אנשי סאונד וכו' לפי מה שמתאים. בסוף המוסיקה יוצאת יחסית מגוונת. מסתבר שהפרויקט קיים כבר כמה שנים, אבל בחודשים האחרונים הוא תופס תאוצה באופן משמעותי. את השיר הזה אהבתי:

שיר לילה by a cat

החיים שלי יותר מעניינים ממני  מתקשר לי מאד לאלבום של תומר יוסף עם חוויות הילדות שהיו לי השבוע. ילדים רוצים כל הזמן להיות גדולים, וכשאתה מתבגר אתה כמו ג'אנקי שכל הזמן מתגעגע לתחושת הילדות. היום ראיתי קשת בענן, ופרפר עף לנו בתוך הבית וקצת שיגע את כולנו. הילדים שלי לא אוהבים לישון בצהרים, הם לא רוצים להפסיד את הכיף חיים. אבל לפעמים כשאני קם משנת צהרים, יש לי הרגשה כזו טובה כמו בילדות.. וגם אכלתי אורז פרסי של אמא שלי, שהוא האורז הכי טוב בעולם. אתמול הייתי גם בבת-מיצווה של הבת של בן-דוד שלי. כיוון שאני גר בצפון והמשפחה שלי מהמרכז יוצא לי לראות חלק גדול ממנה רק בשמחות. כי בכל זאת זו משפחה מאד גדולה ויש גם קרובים של קרובים, בסך הכל כולל בני דודים של אמא שלי, וסבתות של בני דודים, וכל הדודים ובני הדודים שלי, בעליהם נשותיהם וילדיהם זה כמה מאות.

אז אתמול כשהייתי בבת מצווה חזרתי לילדות. אם היינו חיים באמריקה אז כל המשפחות שלנו היו נראות כמו המשפחות האיטלקיות בסרטים של מרטין סקורסיזה או כמו כל המשפחות היהודיות האשכנזיות בסרטים של וודי אלן - מזל שאנחנו בכל זאת בישראל. בחתונות והשמחות של המשפחה שלי אמא שלי יש תמיד משהו מוגזם כמו בסרטים של פליני, עירבוביה בלתי אפשרית של מתירנות ודת: פרחות צבועות ביותר מידי בלונד, הרבה גברים עם כיפות, נשים חרדיות שלא שומרות נגיעה מבן-דוד שלהם ונותנות לו נשיקות בלחי כמו שנהוג אצלנו, וברקע "משיח-משיח-משיח" בגירסת הטראנס ובווליום בלתי אפשרי. אחד מבני הדודים שלי טס אחרי זה לשטוקהולם לנגן 4 שעות בדרבוקה בחתונה פרסית. אני זוכר אותו ואותי מתופפים שעות על סירי אלומיניום בחצר של ההורים שלי. אתמול הסתבר לי שסבא שלו, שהיום הוא בן למעלה משמונים, השיג את רוב הכסף שלו ביבוא חומרים אסורים, בתקופת השח הפרסי, ולא מהחנות שהיתה לו בשוק הפישפשים.

תומר יוסף - יפה באמת

בנזין

ונסיים בהתחלה, כלומר באיך שהתחילה מוסיקת הרוק בישראל -השבוע חזרתי לחדר כושר. התכנון ללכת כמעט בכל יום לחדר כושר, בינתיים הייתי פעמיים. כשהייתי על ההליכון מצאתי בערוץ 1 כתבה של מבט שני על בנזין. הראו את הבית של יהודה פוליקר בקריות, וכל תולדות הלהקה כפי שאתם מכירים אותה. מאמר טוב על זה נמצא בבלוג "זכרונות מעוצבים מחדש". וכאן יש קטעים מהתוכנית בסידרה "סוף עונת התפוזים":

שיפוט מהיר Puscifer - חדש !

[מצטט את רנן ממונוקרייב שממליץ:] סחבקים אוהבים את מיינרד ג'יימס קינן (טול ו-א פרפקט סירקל), שממשיך להוציא אלבומים תחת פרויקט הצד שלו, פוסיפר. זה כאילו אמור להיות דחקה, גם בגלל שם הפרויקט ושמות האלבומים (לחדש קוראים Conditions of My Parole), אבל זה לא, זה הוא שפשוט עושה מה שלא התאים בלהקות "הרציניות" שלו. וזה מצוין.

Puscifer - Monsoons

Puscifer - Green Valley