לעקוב אחר הפרימיום

יום רביעי, 15 באוקטובר 2008

אושפיזין מוזיקלי סוכות 2008- ראיון בלעדי עם רונה קינן

לפני הכל וידוי קטן. כפי שאתם יודעים אני לא שומע רדיו וגם לא כל-כך שומע מוסיקה ישראלית. כשמרציאנו הציע שנעשה הפקות מושתפות ונשתף בהם עוד בלוגרים. אני הצעתי ש"נארח" אושפיזין בבלוגים לכבוד סוכות. מיד הוא קפץ על הרעיון והציע שנראיין מוסיקאים ישראלים. ואני חוץ מכוכב נולד שאני רואה בלית ברירה בטלוויזיה, אין לי מושג בכלל ממוסיקאים ישראלים. מידי התחלתי לבדוק מי ומה יש, ותוך שתי דקות נתקלתי והתלהבתי עד כאב מרונה קינן, שלא הכרתי קודם ולא היה לי מושג מי היא ומה היא. (למען הדיוק שמעתי בכל זאת איזה שיר פה ושם מתנגן ברדיו אבל זהו). ככל שהתעמקתי היא ריגשה אותי יותר. צמרמורות רק מאיך שהיא מדברת בקול הלבד או הקטיפה שלה. אני "מזועזע" כולי ונרגש בלי סוף. השירים שלה.. ההגשה שלה.. מענגת, מערסלת, מסקרנת ובעיקר פורטת על מיתרים בלב ששכחתי שהם קיימים.
אני מרגיש כאילו חיכיתי לה עשרים שנה וכבר התייאשתי ולא האמנתי שהיא תגיע, וויתרתי על מוסיקה ישראלית. אבל הנה היא באה. והיא לא קרן פלס ולא מירי מסיקה, ולא הופיעה בכוכב נולד, אבל היא הכוכב הנולד האמיתי בלי מניירות מיותרות בקול, בלי דאווין, ואני מקווה שהיא עוד תוציא מעצמה עוד ועוד שירים ועוד ועוד אלבומים לנצח נצחים. (דרך אגב את כל זה כתבתי לפני שראיינתי אותה).
אומרים שרונה קינן מזכירה את חווה אלברשטיין כמבצעת, ויש בזה משהו. אני רואה אותה באותה שורה יחד עם יהודית רביץ, נורית גלרון וגם מתי כספי ומאיר אריאל. רונה קינן היא מסוג המוסיקאים שבזכותם אנחנו גאים להיות ישראלים. שאם אנחנו שואלים את עצמנו לשם מה באנו לכאן לאחר 2000 שנות גלות, אז בשביל יצירה כזאת.
מתאים מאד לראיין את רונה קינן בחג סוכות. כי חג סוכות הוא החג שבו אנחנו עוזבים את ביתנו את כל הסטטוס והנוחיות, ויורדים אל החיים האמיתיים, אל הפשטות הטבעית והבריאה, ששכחנו.



כאן אפשר לקנות את האלבום שלה : http://www.songs.co.il/
אתר של רונה קינן : http://www.ronakenan.com/ בו אפשר גם לשמוע שירים וגם לקרוא ביוגרפיה
רונה קינן בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki
מייספייס של רונה קינן: http://www.myspace.com/ronakenan בו אפשר לשמוע שירים באנגלית וגם לראות סרטונים.

הופעות קרובות:
16.10.08- תיאטרון תמונע, שונצינו 8, ת"א - מופע אקוסטי מורחב, 22:30
18.10.08 - לבונטין 7, פסטיבל אִשָּׁרָה, מתארחת אצל יעל דקלבאום, 23:00
27.10.08 - מועדון ה"ביט", חיפה, מופע אקוסטי מורחב, 22:00

אני שמח מאד לארח את רונה קינן כאושפיזין בסוכה הוירטואלית שלי ברדיו פרימיום להמונים.. הראיון הוא טלפוני (כך שהסוכה היא באמת וירטואלית, וסופסוף יש הצדקה למילה הזאת). החלק הראשון התקיים כשהיא חזרה במונית מההופעה. והחלק השני לאחר שהיא נכנסה הביתה. מה שהיה מאד מתאים לאוירה. בסוכתי בבייתי רבו שני חתולים באמצע הראיון והכל מוקלט: הראיון התקיים לאחר חצות ולפניי תחילת הראיון גם ירד הגשם הראשון ומה מתאים יותר מכך..
דיברנו על המוסיקה שלה, על הכתיבה שלה, על האלבום הבא, על מוסיקה שהיא אוהבת, על ההופעה של פול מקרטני והיה מאד כיף.

ראיון עם רונה קינן 15.8.08 לאחר חצות- חלק א':

ראיון עם רונה קינן 15.8.08 לאחר חצות-חלק ב':


הנה תמליל הראיון:
חג שמח ושנה טובה!חג שמח!
לפני הכל אני רוצה לומר כי לכבוד הוא לי ואני מאד מודה לה על הראיון.
בכיף!
אז לפני שנה הוצאת את האלבום השני שלך "עיינים זרות" שכמעט כולו או שכולו שירים שכתבת והלחנת.נכון, יש שיר אחד שהוא בהלחנה משותפת עם ערן וייצר
זו היתה שאיפה שלך מלכתחילה להיות סינגר-סונגרייטרית?זו לא היתה שאיפה זה פשוט מה שקרה. אני כותבת שירים מגיל 11 ולא היה שלב לפני הקריירה שלי או תוך כדי הקריירה שלי שבו שקלתי להיות אומן מבצע, זה היה לי ברור שאני כותבת שירים ושאני שרה אותם
אז זה פשוט התפתח?
כן, אני שנים כותבת שירים קודם זה היה באנגלית ואח"כ בעיברית, אבל האלבומים שלי, אלא אם כן אני אחליט לעשות אלבום שהוא כולו קאברים, או שפרוייקט שהוא באופן מכוון רוצה לקחת חומרים של מישהו אחר.. עד אז זו בריירת מחדל הרצויה שלי אז האלבום הבא שלך יהיה כנראה גם משירייך?כן בוודאות הוא כבר כתוב
איך שיר נולד אצלך מהמילים מהמנגינה או ביחד?זה משתנה היו תקופות ארוכות שזה התחיל ממנגינה מהתקשקשות כזאת על הגיטרה באמצע היום ואיכשהו זה היה מוליד שיר, דווקא התקופה האחרונה כשהתחלתי לכתוב את האלבום החדש, שבקרוב אני אקליט אותו, התחיל איזשהו תהליך שמתחיל מטקסטים, ולאחרונה זה קורה לי יותר ויותר אני ממש מרגישה שינוי, איזשהו שיפט במגמה
זה באנגלית או בעברית ?בעברית. כרגע אני הולכת ומתחפרת בתוך העברית וככל שאני מתמידה עם זה אני מרגישה שאני משתפרת ומגיעה לרמות גבוהות יותר ולעומקים רציניים יותר
כי בהתחלה זה היה באנגלית אני מבין..כן, כן די הרבה שנים. גם בהופעות הראשונות שלי לבד (זה היה באנגלית)
חלק ב'וברגע שעשיתי את המעבר קצת קשה היה לחזור אחורה, ואני לא פוסלת את האפשרות שאני אחזור. יש גם המון שירים שנאספו במשך השנים ולא נכנסו לאלבום הראשון. שירים שהופעתי איתם שלוש שנים. עם טריו בתיאטרון תמונע. חלק גדול מהקהל שהיה פוקד את ההופעות האלה קצת התמרמר על זה.
זה גם קשור למה שמישהו אמר שהתמסחרת. זה היה באותו נושא?
היו גם דיבורים מהסוג הזה. אלו היו טענות משולבות כאלה. ברגע שהתחלתי לכתוב חומרים חדשים וברגע שהתחלתי להרגיש את הקשר לשפה (העברית), זה הפך גם לאתגר להצליח לכתוב טוב יותר. יש איפשהוא באופק הרחוק אני רואה איזה רגע שבו אולי אני אאסוף את השירים באנגלית ואכתוב כמה חדשים ואז אני אקליט אלבום באנגלית לזכר הימים היפים.
אני יכול לומר משהו באופו אישי?בוודאי
אני מאד שמח על הכיוון הזה, כי אני חושב שהערך המוסף שלך ומה שאת נותנת בעברית, כבר הרבה מאד שנים שאני לא מוצא את זה בארץ. בהגשה. באונטניות של העברית, ובאנגלית זה קצת יותר קשה, אני חושב.נכון, זו בדיוק הסיבה שקצת קשה לי לחזור אחורה. כי יש איזה משהו אתה יודע..אני נורא אוהבת לעשות קאברים באנגלית, וזו מוזיקה שגדלתי עליה, והיא הרבה יותר בדם שלי, אבל מצד שני אתה לומד על עצמך באופן מפתיע שמה שמכונה הזמר העברי נמצא בדם שלך בין אם אתה יודע את זה או לא, בין אם רצית את זה או לא. בין אם גדלת על זה... ופתאום אתה מתחיל לגלות שיש לך בעצם שורשים
כן.. ואת באת באמת מבית מאד תרבותי של כתיבה ושל ספרים
כן אבל לא ממש עניין אותי מוסיקה עברית. אני רצית לשמוע דיויד בואי, זה כל מה שרציתי
ומה עוד השפיע עליך?בגילאים האלה: בואי, ביטלס, תום וייטס, בשלב יותר מאוחר פיטר הארווי גם קלאסיקות רוק כמו פינק פלוייד היו תקופות של ג'אז
מה האלבום הראשון שקנית?לא ממש זוכרת, כי שמעתי תקליטים שהיו לי בבית. עברתי על כל הביטלס. היה לנו בבית תקליט של ג'ון מקלין אמריקאן פיי שטחנתי אותו. וסופרטרמפ וכל מיני ..אמריקאנה כזאת של שנות השיבעים
זה מזכיר, אם אפשר להתלות באילנות גבוהים, את אהוד מנור שהוא שיא הכתיבה הישראלית העברית והוא תמיד אמר שהוא אהב את המוזיקה האמריקאית ואת פול סיימון וזה היה הכיוון שלו, ובעצם הוא ניסה לעשות את זה בעברית ויצא לו נורא ישראליכן זה נכון כי יש משהו ברוק הישראלי שהוא הושפע מאד ממה שקרה בארה"ב בשנים האלה. זה מגמות שמשתנות עם השנים אז היום תשמע יותר פופ ישראל שמתכתב עם..
איזה פופ ישראלי את מכירה? אני לא מכיר בכלל. אני חושב שמה שאין ישראלי, זה פופ.
לא חושבת . זה תלוי איך אתה מגדיר? כל דבר שהוא מוסיקה פופלרית הוא פופ.
אה... כי אני מפריד בין רוק לפופדברים שמנסים לשלב מגמות של R&B עם אלקטרוניקה לייט
איזה אלבומים הכי אהבת השנה (זרקתי לה כמה שמות של אלבומים לועזיים)MGMT אני אהבתי. אבל בתקופה האחרונה אני ממעטת לשמוע אלבומים. יש תקופות של הסתערות שאני מתחילה להשלים פערים, ויש תקופות כמו התקופה האחרונה של כתיבה, שאני נורא נורא מרוכזת באלבום החדש אני כותבת, זה לא מוחלט אבל אני מגלה שזה קצת א...
יש התכנסות?כן ..אני מרגישה שזה מפריע לי חשיפה של דברים אחרים. כי אני נורא נוחה להשפעה ואני מרגישה שישר זה מתרגם אצלי ל..אם אני שומעת משהו שנורא נורא מרשים אות,י אני מיד אכתוב שיר ואני אצליח לשמוע משהו מזה בתוך השיר שכתבתי. איכשהוא לאחרונה אני מעדיפה קצת לנקות את האזניים.
אני מבין את זה לגמריי זה נשמע לי הגיוניאבל אני מאד אוהבת את הכיוונים האלה, את כל ה-HOT CHIP. כמה שזה שונה מהדברים שאני עושה, זה נותן לי איזה סוג של בלאנס ביחס לרוב הדברים המדכדכים שאני שמעת בשאר הזמן.
מהם הדברים המדכדכים שאת שומעת?Iron & Wine, M Ward...
She & Him את מכירה?כן, למרות ששמעתי את זה רק פעם פעמיים, לא חזרתי לזה המון.
(פה יש הסבר שלי מה אני מוצא משותף בין She&Him ורונה קינן)

היית בהופעה של פול מקרטני?בוודאי!
ומה הכי אהבת?בשבילי BlackBird היה השיר גרם לי להבין שאני רוצה להיות מוסיקאית. שמעתי אותו בגיל 9, ואני ממש יכולה להגיד שזה שיר ששינה לי את החיים.
בבלוג שלי כתבתי ביקרות על ההופעה של פול מקרטני וכתבתי ששיא ההופעה היה Blackbird ורק זה היה שווה את הכסף
(והיא מסכימה) לגמריי. זה פשוט שלמות. זה שיר של פעם בהרבה זמן
והוא גם עשה את זה יפה
והוא גם עשה את זה נורא יפה. ואני הייתי עסוקה בלצלם את זה. ואני אף פעם לא מצלמת בהופעות, אבל הפעם אני הרגשתי שאני חייבת. בגלל שראיתי את ההופעה הזאת ב-VOD וכבר ראיתי את הרגע הזה שהוא עושה את Blackbird אז כבר עברתי את הרגע של להיות על סף דמעות. וצילמתי את זה ואח"כ הטלפון הזה אבד. יחד עם הוידאו, ומאד התאבלתי על זה.
כן אני מאד התאכזבתי שלא יצא בסוף באיזה וידאו או משהו דרך ערוץ 10 או אפילו בהקלטה של אחד ערוצי הרדיו של גל"צ או קול ישראל.היתה הופעה מעולה בכל מקרה.
מאד אהבתי את Windmills of your mind (אני מכיר את זה מאלבום של Colorfield שאני שומע לפחות פעם בשנה) ואת "בסוף כולם יודעים" שמגיע עם התקליט בונוסWindmills of your mind זה שיר מתוך סרט The Thomas Crown Affair.
אלה שירים שאת בחרת?אני בוחרת את הקאברים. גם בהופעות אני אוהבת להחזיק את עצמי עירנית עם לזרוק כל פעם איזה קאבר אחר. במשך השנים עשיתי המון הופעות אני עשיתי ממש עשרות קאברים אני לא ממש זוכרת, אבל את אלה באמת החלטתי להכניס לאלבום.
קראתי שאת מאד אוהבת לקרוא ספרים, מטבע הדברים בבית שאת גדלת. את חשבת לכתוב ספר?לא ממש. אין לי כל-כך אספירציות בתחום הזה אני חייבת להגיד. אני מרגישה שלכתוב שירים זה מקצוע בפני עצמו, ואתה יכול להגדיש לו את החיים, ולשחות במים מאד עמוקים בתוך הדבר הזה שנקרה כתיבת שירים. אני לא מרגישה צורך שהבד שפרוס לפני יהיה גדול יותר. אני לא צריכה לכתוב יותר. אני גם לא חושבת שאני אהיה טובה בזה.
מה התחביבים שלך?אין לי תחביבים. אני ממש בנאדם משעמם מהבחינה הזאת. אני אוהבת לאכול..
לבשל גם?לבשל גם וללכת למסעדות. ולאכול יש מקום די מרכזי בחיים שלי.
אבל את נורא.. די רזה
הדעות חלוקות (צוחקת)
טוב כל אחד רוצה להוריד 5 קילו בכל זמן נתון (גם אני צוחק)אבל אין לי..אני לא ממש חובבת ספורט אתגרי. או שאני מנגנת או שאני בבית, או חולשת מול הטלוויזיה, רואה סרטים או קוראת ספרים. אולי חבל יכול להיות שהייתי צריכה לפתח לעצמי גם איזה תחביב
מישהו כתב באחד הביקורות על האלבום שלך. שזה אלבום כזה של בית. שנורא נעים לשמוע אותו בבית. למרות שלי זה לא כל-כך יוצא אני יותר שומע אותו יותר בניסעה ומאד נהנה, אבל זה נותן תחושה כזאת של ביתזה נכון. אני בעד הבית. לא משנה אם זה בית שלך או בכלל בית במובן הפיזי. אלא ליצור לך איזה מרחב שהוא פרטי שאתה יכול לסגור את הדלת מאחוריך אמיתית או הדימיונית ולהתכנס. כיוון שאחד הדברים היחידים שאני יכולה לעשות כשאני לבד, ולא להרגיש בודדה - זה לנגן, יוצא שהשירים הכי טובים נכתבים בבית, בקיצור.
אחרת איפה? תום וייטס אני זוכר שפעם אמר שהוא נוסע ברחוב ועולים לו כל מיני רעיונות והוא חוזר הביתה וכותב אותם.כן, יש אנשים שכותבים במקומות מאד מוזרים. תוך כדי נסיעות, תוך כדי הליכה. יש שנכנסים לאולפן עם התחלה של איזה רעיון וכותבים את ההמשך. להקות המון עובדות ככה מלחינות שירים באולפן.
תוך כדי עבודה. כמו שהביטלס עשו. אבל בשביל זה צריך הרבה כסף. לא?כן אבל ב-2008 זה פחות עניין של כסף. יש הרבה ש..אבל כאן אנחנו חוזרים לנושא של הבית כי אם האולפן הוא בייתי. אז בעצם יוצא שאתה עובד בסופו של דבר בבית.
אבל להקה זה אחרת, לא?כן זה אחר לגמריי. זה ממש עולם אחר.
וכשאת כותבת טקסט זה תהליך איטי או שזו סערה כזאת שאת עוברת. כי השירים שלך באלבום האחרון "עיינים זרות" היו מאד אישיים, ונשמעים כמו חוויה שעברת. אני היית מתאר לעצמי שאת כותבת אותם באיזה 10 דקות ואח"כ משפצת אותם עוד ועודכן זה משהו כזה. לא הייתי אומרת 10 דקות אבל זה בדרך כלל תהליך כזה..
באיווחה אחת?שירים שאתה מרגיש שהם טובים שהנחת את העט או את הגיטרה זה בד"כ שירים שבאים בבת אחת. זה סוג של פרץ כזה. ואתה יודע בוודאות שיש פה שיר שהוא ברמה אחת מעל שאר השירים שכתבת עד עכשיו. ובד"כ שירים שאתה ככה מתחיל להיתעסק איתה, מתמהמה ולא מצליח לגמור לכתוב את הבית, ולא מצליח להגיע לפזמון, הם בד"כ השירים שהם גם פחות חזקים. אני לא יודעת איך להסביר את זה. את "עיניים זרות" כתבתי, ככה בסוג של פרץ כזה של 20 דקות.
הוא מאד מרגש אותיתודה
בכלל בעיקר מרגש אותי השירה שלך, המוסיקה שלך, זה מרגש. גם ההגשה מרגשת. יש הרגשה פנימית שזה משהו אמיתי. וזה לא רק אצלי ראית באינטרנט כמה שחפרתי, שזו תגובה של הרבה מאד אנשים.כן, כן. יש לי מזל. יש לי קהל מאד מסור ומקסים ואנשים שהם באמת..יש דיאלוג כזה. אני מרגישה שאלה אנשים שאתה מדבר אליהם והם שומעים. ולפעמים אתה גם שומע אותם גם בלי שהם בהכרח ידברו.
ראיתי שיש לך פורום רונה קינן בתפוזכן, כן הם מקסימים אנשים צעירים מתוקים
זה יותר נוער?אני לא יודעת בהופעות שלי שי קהל מאד מעורב יש גם אנשים מבוגרים יש כאלה מגיעים עם ילדים יש צעירים יותר. הקהל שלי גם השתנה במשך השנים. כי בתקופה שלפני האלבום הראשון היו חלק פרצופים שאני רואה בכל הופעה ופתאם הפסקתי לראות והגיעו פרצופים חדשים, גם אנשים מתבגרים. חלקם התבגרו יחד איתי והם יצאו מהשלב הזה של להיות פנאטיים ולהגיע לכל הופעה. זה גם עניין של גיל הרבה פעמים. התחלתי בגיל 18 והיו הרבה אנשים בגיל שלי והיום שאנחנו כמעט בני 30, גם הרגליי ההופעות שלנו הם אחרים. החברה בפורום אני חושבת שהם לפניי צבא. אבל אני גם נורא מתרגשת לראות גם סבים וסבתות בהופעות שלי. זה נורא כיף.
אני חושב שמבחינת קהל אם את ממשיכה באותו קו (הכוונה היתה לאוטנטיות) זה רק ילך ויגדל כי זה משיק למיינסטרים, אבל בגלל שזה כזה אותנטי.... (הפסקת קרב חתולים)
אז האלבום הבא יהיה באותו קו?
לא האלבום הבא יהיה אחר לגמריי.
מופק יותר?לא להיפך. מופק פחות. מתוזמר קצת. מבוסס אקוסטית ושירה ואילוסטרציות כאלה.
כמו Last Shadow Puppets או שלא בכיוון?זה לא הולך להיות תזמורתי גראנד, אלא דווקא קאמרי. ודברים בניחוח קצת ישן. זה סוג של אלבום קונספט.
(קרב חתולים בשיאו)זה יהיה אלבום שמגולל סיפור חיים של דמות אחת מיום היוולדה עד יום מותה, זו ערימה של 12 שירים שכולם סביב הטיפוס הזה. זה הולך להיות אלבום שונה הטקסטים הם שונים בתכלית מהטקסטים האישים שלי. הרבה בגלל שקצת נמאס לי מעצמי אחרי האלבום האחרון.
החשיפת יתר?
לא...הרגשתי שאני פשוט לא יכולה לשמוע את עצמי מדברת יותר. הייתי צריכה להשתיק את עצמי וכאילו להמציא איזו דמות ולכתוב על מישהו אחר. כי היה איזה סוג של נבירה סביב איזה לופ סביב שאלה אחת ונושא אחד שהגיע לאיזה סוג של מיצוי באלבום "עיניים זרות". והרגשתי שאם אני לא אחתוך דרסטית לאיזשהוא כיוון אחר אני מסתכנת בלשעמם את עצמי.
זה משתלב החיים האישיים שלך שעכשיו את יותר בזוגיות טובה?גם, גם. אני בטוחה שזה משפיע שיש איזה סוג של נחת בתחום הזה. שהאזור הזה בחיים רגוע אז ..
אני שמח לשמוע. כי לפני שנה בראיון אצל טל גורדון היה לך כבר משהוכן אנחנו כבר ביחד שלוש שנים
יפה, ולקראת הסוף, מה את מאחלת לעצמך לשנה החדשה
אני מאחלת לעצמי שהאלבום הזה יוקלט וישמע בסופו של דבר כמו שאני מדמיינת שהוא יכול להישמע ושהוא ייצא ואני אוכל כבר להרגיש שאני מוסרת אותו לעולם.
ומתי זה יקרהאנחנו נכנסים להקליט ממש בקרוב. אני מניחה שהוא ייצא לקראת האביב. עבודה..שתהיה איזה אנרגיה יצירתית שלא תיפסק. בד"כ בתקופות האלה שאתה מסיים פרויקט גדול יש הרבה פעמים סוג של ריק איזה בור, איזו מן תקופת יובש. ואני מאד מקווה שאני אצליח להתחמק מזה ולהמשיך פשוט לייצר וליצור. וגם אולי למצוא לעצמי איזה תחביב או שניים. אולי למלא את החיים בדברים אחרים, למרות שאני לא בטוחה שיש צורך.
גם אני לא בטוחבאופן כללי אני הייתי רוצה שהסכסוך יפתר
ושלום עולמי..ובעיות האקולגיות והמשבר הכלכלי (זה בחיוך)
אני מודה לך ומאחל לך את כל מה שאת מאחלת לעצמך.חג שמח שנתראה שמחות
לילה טובלילה טוב

3 תגובות:

נמרוד אמר/ה...

מצויין! מוזר קצת לשמוע לפתע את הקול של מישהו שהתכתבת איתו באימייל ובתגובות :)

martzianno אמר/ה...

אז ככה אתה נשמע אייל?!! (:
אחחח... רונה שלי רונה, רונה אותך אוהב...

Kira אמר/ה...

ערן וייץ, לא וייצר... למרות ש"שוייצר" היה יכול לבוא טוב

פוסטים אחרונים וממש שווים !