לעקוב אחר הפרימיום

יום שני, 31 באוגוסט 2009

מדונה בישראל - 70 פנים לפופ !



מדונה בישראל, ואני אומר לכו, צפו ותהנו. יהיה שואו לא נורמלי.
למטה אפשר להאזין לכל השירים שיהיו בהופעה !!!

שנה שעברה מדונה נכנסה ל"היכל התהילה של הרוק". יש מוזיאון כזה, וזה מעין תואר כבוד שהיא קיבלה כמו אלביס פרסלי, מייקל ג'קסון והחיפושיות. בתחילת שנות השמונים פרצו לעולם שתי זמרות: אחת מוזיקאית, מוכשרת, ססגונית וכייפית שקוראים לה סינדי לאופר, ואחרת שקוראים לה מדונה, שהייתה יותר וונאבי, עם שיר מתריס בשם: Like a Virgin. לכל בר-דעת היה ברור שבנות אוהבות לעשות כיף, ושסינדי לאופר תחזיק מעמד יותר. אז מה יש במדונה הזאת, שבינינו לא היתה עוברת את המוקדמות של כוכב נולד, וגם לא את של נולד לרקוד. איך היא עשתה את זה?
קשה להימנע גם מהשוואה למייקל ג'קסון. מדונה היא המקבילה הנשית-גברית למייקל ג'קסון בעולם הפופ. מלך ומלכת הפופ של 25 השנים האחרונות, שבכל מובן אחר שאפשר לחשוב עליו - הם הפכים גמורים. למייקל ג'קסון כישרון עצום, ענק ומזהיר, אחד למיליונים אם לא למליארדים לשירה, החלנה וריקוד. מדונה היא בעיקר אשת יחסי ציבור, מנהלת ומעצבת דעת קהל, בחסד עליון. בעוד שמייקל ג'קסון ניהל את עסקיו, ואת הקריירה שלו בצורה ילדותית, ובלתי אחראית לחלוטין - מדונה תכננה כל צעד, וכל פרוייקט לכל אורך הקריירה שלה. המילים המתאימות הן: משמעת, ריאלזם ועבודה קשה.
הכי אני מעריך את מדונה כמעצבת דעת קהל. היא לא יצאה בסיסמאות ריקות מתוכן לשימור איכות הסביבה, דאגה לילדים ושלום עולמי, אלא במעשיה, ובהתנהגותה הלכה למעשה, קידמה את מעמד הנשים. היא המודל הכי מובהק ביותר לכך שנשים יכולות לעשות את זה לעצמן, ועדין יכולות להישאר סקסיות וקוליות. מדונה קידמה את מעמד ההומואים עם הרקדנים שלה. מדונה קידמה את מעמד ההיספנים בחברה האמריקאית, וגם מקדמת הלכה למעשה סגנון חיים בריא של תזונה וכושר. גם להיות בת 50 וגם נמוכה (רק 162 ס"מ) ובכל זאת להיות סמל סקס?!

בשורה התחתונה חייבים להודות שבלי מוזיקה טובה היא לא היתה שורדת. למדונה הכישרון לייצר שירי פופ מרעננים ופשוטים, שאפשר להידלק אליהם מיד. גם אני אהבתי לא מעט שירים של מדונה. אבל ..ויש אבל - הם לא עומדים בפני עצמם. מדונה טרחה לספר לנו סיפור קטן, סביב כל אלבום, וסביב כל שיר, שלא יהיה לנו משעמם: סיפור הבתולה, סיפור הזונה, הסניוריטה המקסיקנית, סיפור הבוקרת, הגיישה, הטומבוי, ועכשיו סיפור האמא. כן, היא אמא קשה ונהדרת. מילדה מטריאליסטית ועניה, לאשה עשירה ורוחנית, השואבת את כוחה מהיהדות והקבלה, עם מדונה אין אף רגע משעמם.
אם תחפשו בעיתונים היומיים כתבות על מוזיקה תתקשו למצוא. כי מוזיקה כאומנות פחות מעניינת מהדגם האחרון של האייפוד, אבל סיפורים על אנשים מפורסמים, שבמקרה הם מוזיקאים, כולם אוהבים. אז זה מסביר את 70 הפנים של מדונה, אבל יש לפופ עוד פנים (במובן של משמעויות).
כנראה שאי-אפשר להישאר רלוונטים בעולם המוזיקה מבלי לפשוט וללבוש צורה, מבלי לעשות שינויים אפילו קיצוניים. אם תחשבו רגע על להקות ותיקות שעדין פעילות ותשאלו את עצמכם מה עוד עובד עליכם, אזתמצאו שכל דבר שאינו משתנה פשוט מעלה עובש ואבק והופך לחסר רלוונטיות לחלוטין. לדוגמא, אואזיס שרק התפרקו להם השבוע לא מעניינים. U2 ידעו להמציא את עצמם מחדש עם "גושוע טרי" אבל היום הם כבר לא-לא. לעומת זאת קולדפליי שעדין משתנים, ממשיכים לעשות מוזיקה שמצטלצלת בכל המובנים. אפשר לזלזל בזה, אבל האמת היא שזו גדולה שהיתה גם לדיוויד בואי, והראשונים היו כמובן החיפושיות (ותקנו אותי אם אני טועה). דרך-אגב, זה גם לקח לחיים. תמציאו את עצמכם כל הזמן מחדש, כי מי שלא מתקדם קדימה נשאר מאחור.
אני לא הולך להופעה של מדונה, אני הולך להופעה של MGMT שבאותו היום, כי חיי המדף של מוזיקת פופ הם כמו חיי המדף של יין לבן, תמיד עדיף הבציר האחרון.



כל השירים של ההופעה של מדונה להאזנה
חלקם מההופעה, חלקם קליפים מקוריים, להנהתכם:
Candy Shop
Beat Goes On
Human Nature
Vogue
Die Another Day
Get Into The Groove - מתוך לייב אייד
Holiday
Dress Me Up
She`s Not Me - קצת מאוחר להתנער מכל התדמיות, לא?
Music
Rain
Devil Wouldn`t Recognize You
Spanish Lesson
Miles Away
La Isla Bonita
Doli Doli
You Must Love Me
Get Stupid
Four Minutes
Like A Prayer
Frozen
Ray of Light
Give It 2 Me

יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

לא שאריות בכלל


פעמים רבות אני מתלבט האם לפרסם לכם עוד איזה פרימיום השבוע, או להשאיר אותו לשבוע הבא, וזאת משתיי סיבות:
1. אני לא רוצה שיהיה יותר מידי עומס ושתספיקו להקשיב למה שמתפרסם.
2. מצד שני אולי לא יהיה מה לפרסם שבוע הבא.
בדרך-כלל אני בוחר בכל זאת לפרסם, כי למרות חששותיי מסתבר תמיד ששבוע הבא יש עוד 5 אלבומים חדשים להקשיב להם.
אז הנה אלבום שיש לי יחסים יחסית ארוכים איתו, ואחד השירים שבו כבר היה שיר השבוע. מאד אהבתי מההתחלה, את הלהיט, וכשבררתי קצת יותר הסתבר ש- The Rest גם כן מקנדה. זה קורה כל-כך במקרה, ההידלקות שלי על להקות מקנדה, שאני נכנע וזהו, זה עובד עליי.
הכיוון המוזיקלי משתלב היטב בקו המוזיקלי של נוח והליוויתן ושל Swan Lake, מה שאומר הקיץ הזה יש לנו שירים שמחים וקפצניים, אבל בחום הזה מתאים גם קצת להירגעבשקט תחת צילו של עץ או ריצודו של מחשב.

The Rest - Modern Time Travel

ועוד כמה שירים במייספייס

יום חמישי, 27 באוגוסט 2009

נבדק ונמצא פרימיום - ועידת הייניקן למוזיקה



החיים שלי יותר מעניינים ממני: העולם הזה... לפעמים צריך לצבוט את עצמך ולשאול אם כל זה אמתי או שאני חולם. כל ההופעות האלה... בקיץ אחד זה לא יאמן.כדי להפוך את העסק ליותר מפתיע ומדהים יש ועידת מוזיקה של הייניקן. ועידה ממש למוזיקה כאילו שפה זה אמסטרדם או ברלין.
קודם כל לגביי הבירה: אני מאד אוהב את הייניקן, וכשהיא (הבירה) רק הגיעה לארץ היא היתה מפתיעה במרירותה. הבירות עד אז היו הרבה יותר מתוקות. אני חושב שהבירות האחרות מיתנו את מתיקותם מאז, או שזה רק החיך שלי שהשתנה. הייתי באמסטרדם פעם בפסטיבל שיט, ושתיתי הייניקן כל היום, בסה"כ -4 בירות ביום. פסטיבל השיט הזה נקרא ,Sail Event, וכל נמל אמסטרדם היה מלא בכלי שיט עתיקים וחדשים ובצורת מכונית חיפושית, ספינות דיג ועוד. הפסטיבל מתקיים פעם בארבע שנים, אני הגעתי לשם משוויץ וכל האירוע תפס אותי במקרה. לא היה לי מושג למה הגעתי. כמובן שלא היו מקומות לינה ונאלצנו להשתתף בחדר במלון עם זוג איטלקים. איטלקים, אם אתם לא יודעים, נועלים מוקסינים ללא גרביים, והם רק מחכים לרגע שתחלצו את שלכם. ראו הוזהרתם !

לקחנו שיט בתעלות אמסטרדם שלקח אותנו עד לנמל, ואז שטנו עם כל הספינות. היה מדהים. בדרך ראינו חבר'ה הולנדים צעירים יושבים על גדות התעלות לצד כל אחד מהם ארגז של 24 פחיות בירה ולידם כבר כמה פחיות של חצי ליטר ריקות, ואני מדבר על 11:00 בבוקר. מאד אהבתי לאכול דג הרינג נא בלחמניה עם מלפפון בחומץ, ולאכול צ'יפס עם מיונז, ואל תעשו פרצוף כי גם אני עד אז לא סבלתי לא דג מלוח, לא הרינג ובטח של מיונז.
ושוב לגביי הבירה (כי היה קטע מאד מוזר), כאמור שתיתי הייניקן במשך כמה ימים. היא יותר טעימה באמסטרדם כי היא יותר טריה, וגם יותר חדה, ואז נסעתי ללונדון. כידוע לכם בלונדון פאבים נסגרים בשעה 23:00. המקרה שהיה הוא שהלכנו לסרט. הגענו בשמונה בערב והיו כרטיסים לשעה תשע וחצי. מממול ראינו תור. עמדנו בו ובסופו נכנוה לנו כניסה למועדון/בר/פאב שגם רוקדים בו שהיה מאד נחמד, וזה כדי להעביר את הזמן לפני הסטר. הסיפור הוא שהזמנתי בירה, והיה לה טעם של מים, וניסיתי אחת אחרת וכנ"ל ועוד אחת. שתיתי 3 בירות במשך שעה ולא הרגשתי כלום, הכל מים. ואח"כ חזרתי לארץ ושתיתי בירה אחרת (אני בכוונה לא מציין מותגים) ושוב מים. עד שחוש הטעם חזר לעצמו, לקח קצת זמן.
ולגבי ועידת היינקין למוזיקה, פשוט מדהים שמישהו מביא לכאן את MGMT. קבלו את שיר מעולה אבל פחות מוכר שלהם מתוך ה-EP הבכורה שלהם. והם לקראת אלבום חדש. מעניין אם הם יצליחו לעשות משהו מגרה.

MGMT - We Care




כמה אני יכול להתפעל מכך שיש כל-כך הרבה מה לשמוע. כמה? די מספקי. ובכל זאת למה שלא נחגוג את זה. אז הנה כמה אלבומים חדשים להאזנה חינמית כולם פרימיום, ומומלצים:



1. Mew באלבום חדש, אחד הטובים של השנה. אני עוד אחזור אליו להתייחסות קצת יותר מעמיקה אולי. להקה דנית (אני חושב שדנמרק היא גם סקנידנביה) להאזנה: נגמר



2. The Postmarks באלבום מאד מענג, של חידושים שנקרא: Memoirs at the End of the World. מוזיקה תיזמורתית. אם אהבתם את God Help The Girl, אז תאהבו גם את זה. להאזנה: אזל


Ingrid Michaelson-Soldier

3. ו.. Ingrid Mechaelson היא זמרת יוצרת מניו-יורק, עם שם סקסי במיוחד. באלבום פופ-פולק, נעים. קצת מתוק מידי, כמו ארטיק מגנום, אבל ממש מעוללה- רק לא משמין. להאזנה: מצטער



4. לסמוקי רובינסון אלבום חדש ! שיבדל לחיים ארוכים (בחיי שחשבתי שהוא מת). אותי זה היה מאד מסקרן לשמוע מלך סול עושה דברים חדשים וגם חידושים ודואטים. כבוד ! הנה אדם שפשוט אוהב לשיר. להאזנה: אין יותר.



5. ואם חסר לכם עוד ג'ף באקלי בחיים. למשל בהופעה חיה. אז תוכלו להאזין לאלבום מלא כזה: נגמר

שתהיה לכם פרימיום של שבתתתתת

יום רביעי, 26 באוגוסט 2009

Rachel Goodrich- Lightbulb



טוב.. זה ממש כיף, מכל כיוון שלא תיקחו אותו. אם אתם לא נהנים אז תצאו בחוץ.

והנה עוד כמה שירים של החמודה זאת, במייספייס.

יום שני, 24 באוגוסט 2009

לשדר בתדר הנכון



בלוג שמתיימר להיות רדיו, ועד היום לא דיברנו על "לשדר בתדר הנכון". פעם היו אומרים "לשדר על אותו הגל", וגל זו מילה שאני אוהב הרבה יותר. המילה גל גם מזכירה לי מים, ומים, אם אנחנו כבר בפסיכולוגיה בגרוש, תמיד משמחים אותי והם מסמלים בפסיכולוגיה..נחשו מה? (תשובה בסוף*)
אבל אם אתם לא יודעים מה מים מסמלים אז רשמו לעצמכם באיזה כוס אתם מעדיפים לשתות: קטנה, גדולה או בינונית, ומה האסוציציות שהמילה 'מים' עושה לכם, ובסוף תקבלו תשובות.
הקשבתי לאלבום הבכורה של Brtian Bonz and The Dot Hongs אשר מברוקלין. בראיין בונץ הוא סינגר-סונגרייטר ויש לו אלבום שנשמע מאד אישי, אם כי מופק לגמריי: עם להקה, בנג'ו וגם אלקטרוניקה רכה . הקשבתי לו לראשונה בשבת בצהרים כשאני ישן/לא ישן והמוסיקה היתה לי כמו גלי ים, כמו שמיכה של תודעה קוסמית אחרת. הקול החלומי של בראיין בונץ לא נותן לאלבום להמריא למעלה בכוח, אבל במקום זאת נכונה לכם חוויה של חלום בהקיץ, משהו שאי-אפשר לאחוז בו, אבל הוא מענג מאד.
ואז היכתה בי ההכרה (שוב ההכרה הזאת מרביצה לי כל יום, שמישהו כבר יחזיר לה מכות), שלכל אלבום יש תדר משלו, שלכל אלבום יש גל משלו, שאליו אנחנו מתחברים או שלא, ואם כן, אז אנחנו חווים את חווית ההאזנה הפרטית שלנו עם האלבום. ופתאום הבנתי שזה לא רק עם אלבומים כך, כל מערכות היחסים שלנו עם אנשים הן מכוונות תדרים/גלים. אנחנו בדרך-כלל חווים מערכות יחסים עם אנשים על איזשהו תדר מסויים שנולד מדפוס מסויים של יחסי גומלין. משהו שאנחנו מוצאים, הדבר המיידי או הטיבעי או שסתם התפתח, ולא תמיד הוא הנכון ביותר - אפשר לעשות עם ההבנה הזאת הרבה דברים. אפשר לשנות את כל החיים.


Brian Bonz and The Dot Hongs - Dee The Dinosaur


Brian Bonz and The Dot Hongs - Kid Shit


* מים מסמלים סקס. אם אתם אוהבים לשתות בכוס גדולה זה מצביע על תאווה גדולה. אם יש לכם אסוציאציות טובות למים, אתם אוהבים סקס ובריאים בנפשכם. מי שעובר טראומה מינית יכול לפתח אסוציאציות רעות למים.

יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

לא צריך פרחים




שחר ממונוקרייב עורר בי מחשבות על פרחים. וזה גם הנושא בשיר חדש של Erik Hassl, שיוצא עכשיו בביטניה. אנחנו לא מדברים בדיוק על פרחים, אם עוד לא הבנתם.

יום חמישי, 20 באוגוסט 2009

נבדק ונמצא פרימיום - משחקי יום



דודו טופז התאבד כמו בטרגדיה יוונית. חטא ההיבריס, הקטרזיס של כל הציבור אחרי מותו, הכל יש פה. בכל זאת אני חושב שזה רע להתאבד. אני מבין את המצוקה שהוא נכנס אליה. אני לא מרחם עליו, כי הוא חיבל בגופם של אנשים בצורה אכזרית ביותר, ולכן לא מגיע לו רחמים, אבל אני חושב שהוא היה צריך לקחת את המצב כמו גבר. לכפר על חטאיו ופשעיו כמה שצריך.
אין לי ספק שדודו טופז הוא טיפוס שהיה רגיל לחיות בחופש טוטאלי מגבולות. תמיד הוא חטא ותמיד סלחו לו, בגלל הקסם האישי שלו בגלל החברמניות, בגלל שהוא מצליחן. סלחו לו על הצ'חצ'חים, סלחו לו על כל הנשים שהוא החליף כל הזמן. זה באמת נראה לנו שמגיע לו אלף נשים. סלחו לו על נרקסיזם. סלחו לו על הרמה בתוכניות הבידור שלו. סלחו לו על נשיכות על זריקת כדורי שוקולד, סלחו לו עוד בראשית דרכו כשרימה בפנל של "זה הסוד שלי" (הוא בעצמו סיפר שהודה בפני מנהל בטלוויזיה, לאחר שכביכול גילה את מקוצועו של האדם עם הסוד, שהוא לא רק חכם, אלא גם שקרן, כי הוא בעצם ידע את הסוד מראש- וסלחו לו (כן אני כזה זקן (לא באמת))).
אני לא שמח שדודו טופז התאבד, למען האמת אני עצוב. אני עצוב על זה שהוא בכלל עשה את מה שהוא עשה, כי בכל זאת אי-אפשר היה שלא לאהוב אותו, אבל אני לא מרחם עליו.

הנה תזכורת לכמה דברים פרימיום שפורסמו לאחרונה בבלוג:
1. מלכת הכביסה- וידאו מקסים על רומן במכבסה
2. אני אוהב את מיי פיינגולד - למישהו יש בעיה עם זה (התשובה היא כן)
3. נמצאה נוסחת הפרימיום לחיים נכונים
4. הסיכום של 2006 עדין חם ומטריף (בואו נסכם שאני מהלל את המוזיקה שבו)
5. ראיון טרי של לאונרד כהן לקראת בואו לישראל
6. ראיון פרימיום וגם של ארקטיק מאנקיז מי ימלל
7. וידאו משעשע שבו כל המיכסים מתאימים (על זוגות קצת מוזרים)
8. עוד וידאו מגניב עם ג'ון טרבולטה
9. נוח והליויתן - זה אולי האלבום המועדף עלי כרגע
10. Kleerup שמביא לנו עוד מוסיקת פרימיום משבדיה (נצלו זאת כל עוד ליברמן מרשה (נורא קל לרדת עליו))
11. רק ג'ק קורא לאחות שתציל אותו, או בעצם לרופא

ויש עוד מלא דברים טובים שפועלים

ידעתם שכל המוזיקאים האלה שמאלים?
סבסטיאן בך, בטהובן , מוצארט, בוב דילן, פול סיימון, פול מקארתני (ניגן בגיטרת הבס השמאלית שלו). רינגו סטאר (המתופף של להקת "הביטלס"), סטינג , פיל קולינס , דויד בואי, יזהר אשדות , ג'ימי הנדריקס (ניגן על גיטרה הפוכה). קראו עוד פה.

החיים שלי יותר מעניינים ממני: השבוע העורך הראשי (בני הקט בן השלוש) הכריח אותי כמה פעמים לשים לו את הסרטונים של סיכום שנת 2006 מפסטיבל סיכום העשור. הוא ישב על ברכי ודרש שאני אפעיל שיר אחרי שיר בסרטוני וידאו עד שייגמר. וזה קרה כמה פעמים. איזה כיף !


12. למעלה סרטון וידאו סקסי ומופרע, יותר נראה כמו משחקי לילה. מזכיר סרט צרפתי ישן או את היצ'קוקו. לא רק ארקטיק מאנקיז עושים רוקנרול, אל גם אינטרפול (אתם שמים לב כמה אני משקיע במשקל וחרוזים?). ועכשיו Paul Banks, סולן אינטרפול באלבום חדש ובוידאו חדש בבימויו של Javier Aguilera, בכיכובה של של Emily Haines סולנית להקת מטריק (Help I'm Alive סוף-סוף מושמע ברדיו, כאן הוא נטחן כבר לפני שנה).

13. סקרלט ג'והנסון נראיית מתאימה למשחקי יום (יצאתי מאד תמים, כי יכולתי לכתוב משחקיי לילה) ויש לה אלבום חדש ווידאו חדש לשיר Relator יחד עם Pete Yorn. דווקא נחמד מאד (כן, דווקא). והיא כאילו מנסה כל הזמן להסתיר יופייה והצלם עושה לה דווקא (כן, דווקא).

14. אנטוני והג'ונסונס בחידוש לשיר Crazy in Love. כמו תמיד מעולה.


15. אם מישהו צריך הוכחה שהשנות השמונים עדין פה, אז שיקבל את השיר והוידאו הזה של Memory Cassette

SURFIN'/BODY IN THE WATER-MEMORY CASSETTE from PAT VAMOS on Vimeo.



16. וסתם שיר רוק שווה. אבל שווה, אחרת הוא לא היה פה.



יום רביעי, 19 באוגוסט 2009

מלכת הכביסה




רומנים בעיניים, כמה היו לי כאלה פעם בחיים. רגע של מבט ברחוב והופ זה נגמר. אמרו לי שאין מזה יותר. אני לא יודע, כי אני לא מנסה, וגם כנראה כבר לא בגיל.
הנה שיר של מישהי שפגשה מישהו במכבסה בשקל והחליטה להשתקע שם. רעיון יפה. גם זול, גם נקי, מה רע?

יום שני, 17 באוגוסט 2009

הלילה ביחד - מיי פיינגולד מלכה



זו אחת הפעמים היחידות שאני חושב שאני לא צריך להוציא פוסט, וגם לא להגיד כלום, אבל בכל זאת הייתי חייב. לא נדלקתי ממיי פיינגולד מהרגע הראשון, אהבתי את הקטע הרוקי, אני אוהב את בוני טיילור (אתם לא מכירים אותה כמו שאני מכיר אותה), אבל הקול של מיי היה לי יותר מידי נייר זכוכית, אלא שהיא פשוט כל פעם מחדש הורסת אותי לחתיכות. איזו פרופרמרית ואיזה ביצים (קלישאה, אני יודע, אבל לעיבודים שהיא עשתה צריך את זה).
אתמול שהתחיל הדואט שלה עם ראם, קפצתי מהמחשב לשמוע אותו בטלוויזיה. זה שיר נהדר, ושילוב מושלם בין הקול המחוספס שלה לקול הענוג של ראם. ואיך שהם נהנים כשהם שרים, והמבטים.. והשימחה - איזה כיף. ואיך שהיא שרה את תמיד אישה והעיבוד לשיר של היהודים, איך כולם נהנו שם ...פשוט נפלא ! נפלא ! נפלא !
וזה ממש לא משנה אם היא תזכה. היא מלכה !


נבדק ונמצא פרימיום - שיא החום




Banjo Or Freakou - Upside Down השיר הזה מזכיר יותר מכל ים, מה אני אומר מזכיר הוא ים, וגם הוידאו שלו הוא בים. אז זה חוסך לכם דלק או שדווקא עושה לכם חשק ..ללכת... לים.

יום ראשון, 16 באוגוסט 2009

The Premium Formula

40 שנה לוודסטוק. אני מקווה שהספקתם לשים לב ל- Premium Formula (בעמודת צד למטה): הנוסחא המופלאה הזאת היא כל מה שאני מאחל לעצמי בחיים (אחרי בריאות לכולם), ואיך שאני רואה את הרוח של הבלוג הזה.
כמו שתמיד קורה, כמה דברים הצטרפו לי יחד וגרמו לי לעשות מעשה. הכל התחיל עם התגובה של Clear1 (בדהמרקר יש לכולם כינויים כאילו שהם בשבט של אינדיאנים) לפוסט על ההומואים שבו כתבתי את המשפט הזה:
"יכול להיות שאי-אפשר להיות חובב מוזיקה, מבלי להיות רגיש לאנשים אחרים, לתחשותיהם, רגשותיהם, שימחתם ההוללת ומן הסתם גם לסיבלם."
ואז פתאום היכתה בי ההכרה שאולי אני חי בסרט (אני חי בסרט, אבל התכוונתי לסרט אחר), ובכלל הרוח הזאת של שנות השישים, שמתקשרת לי הכי חזק לחינוך שקיבלתי אצל קוטנר (בתור מאזין), אולי בכלל כל זה כבר עבר ולא קורה.
בשבילי להאזין למוזיקה היה תמיד, להאזין לקולו של האחר, להבין את נפשי וגם את נפש האדם, לרצות לעשות טוב לכולם, ואני שמח שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני. מאד התפלאתי לקרוא את הראיון של בן גולדווסר הסולן של MGMT, כן גם הוא יהודי. אחרי השיר Time To Pretend (שמאד מאד אהבתי), הרגשתי שהנה הגיע דור שכל מה שמעניין אותו זה זיונים וסמים, ולא אהבה ושלום. זה כמעט אותו דבר, אבל בכל זאת Sex & Drugs & Rock & Roll הגיע רק עם הפאנק בשנת 1977 אחרי מהפכת שנות השישים. וזה חשוב מאד הסדר הזה. אבל בראיון בן גולדווסר דווקא אמר שיש לו חברה, ושהוא מחפש עומק בחיים ולא רק מסיבות מטריפות ולילות בלי שינה. לא שזה רע מסיבות אבל בכל זאת אני שמח שיש לבנאדם נשמה.
כל דור ממציא את עצמו מחדש, כל דור ממציא את העולם מחדש, אני רק מקווה שיש עוד כאלה שאפילו שהם רוצים לעבוד בהייטק ולהיות מסודרים , לא רק חושבים על האופציות, אלא גם על איך להיות אנשים טובים. אני מקווה שמוזיקה תמשיך להיות הדת הזאת שגורמת לאנשים לרצות להיות טובים.
ולגביי וודסטוק, אף-פעם לא ראיתי את הסרט במלואו. אלבום של ג'ימי הנדריקס קניתי באמצע שנות השמונים, וזה היה 15 שנה אחרי וודסטוק, שזה עידן ועידנים, אבל בכל זאת לא ארבעים שנה אחרי. אם רק תחשבו רגע על המוזיקה שהביטלס ניגנו בשנת 1962 (שירי רית'ם אנד בלוז אמריקאים), ומה הם הקליטו וניגנו אחרי 5 שנים, תבינו שבעשור ההוא הומצאה רוב המוזיקה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. מה שעד היום מדהים מבחינה היסטורית הוא, שאת כל המהפכה הזאת הובילו הביטלס שהיו מוזיקאים יוצרים מהפכניים וגם הלהקה הכי מצליחה אז ובכל הזמנים.

זה דווקא קטע מפסטיבל מונטריי משנת 1967, בתחילת מה שנקרא Summer of Love



וזה סוף ההופעה והקטע שבו הנדריקס עושה טקס קטן עם הגיטרה כפי שאתם רואים יש 11 קטעי וידאו והרבה שירים באמצע, כך שמעבר לכל הפירוטכניקה היתה גם הרבה מוזיקה ונשמה.




יום חמישי, 13 באוגוסט 2009

נבדק ונמצא פרימיום - פסטיבל סיכום העשור :: 2006



והנה אנחנו שוב בפסטיבל סיכום העשור !!! והפעם שנת 2006 !!! איזה כיף !!!
למי שרוצה להעשיר את עולמו הפנימי, וגם החיצוני, מוזמן לבדיקת מערכות השמע בגופו, ומערכת הריגושים של רוחו, ולהאזין ולקרוא את הסיכומים של שנת 2009, שנת 2008, ושנת 2007.
עד עכשיו יש לי הרגשה שככל שחוזרים אחורה כל סיכום נעשה יותר ויותר כככיףףףף!

שנת 2006 זו בהחלט שנה של להיטים, אז הכי כדאי לסקר אותה מהכיוון הזה. תכינו את עצמכם לעוצמות שלא היכרתם (או שכן בעצם, בשנת 2006), ולריגושים שטרם חוויתם (יש סיכוי די טוב שלא הכרתם את כל השירים שכאן). סה"כ אני שרוף על כמאה שירים, אבל קיצרתי את התהליך בשבילכם, יש סרטוני וידאו פרימיום ומיקסטייפים מעלפים, אימרו את הסיסמה: החיים יפים והמוסיקה פרימיום שלוש פעמים וצאו לדרך !
(ומי שבא לכאן רק לשתי דקות שידע שהוא מפסיד חוויה של החיים)

השירים המפורסמים פרימיום של 2006
נתחיל בתזכורת לשירים המוכרים של השנה, ובמקום הראשון (למה בעצם לא להתחיל מזה):
Peter Bjorn and John – Young Folks
לא צריך להציג, רק להזכיר זה היה בשנת 2006. עד שהשריקה הזו נמאסה היא היתה שווה זהב, וגם ליקה לי שרה בו בכיף. ובכלל זה שאיכשהו הפכו שריקה למשהו רלוונטי פתאום, זה כבר הישג.
אפשר להיזכר גם ברג'ינה ספקטור עם הלהיטים Samaon וגם On The Radio.
T.V. on The Radio עם השיר האגדי Playhouse (עוד רגע נגמרים לי הסופרלטיבים)
Arctic Monkeys - I Bet You Look Good on the Dancefloor, - שיצא באלבום באותה שנה
גם ללילי אלן היו כמה שירים חדשים שיצאו באלבום הבכורה
The Decemberists - The Crane Wife , שלמען האמת אין לי כוח לסיפורים שלהם.
Cat Power - The Greatest
Primal Scream- Country Girl
פול סיימון שיחק אותה עם עוד קלאסיקה שנקראיית Father and Daughter, שכל מי שיש לו בת יכול להבין.
Amy Winehouseעם האלבום רווי הלהיטים והכריזמה Back to Black
Guillmonts עם Train to Brazil שכמו רכבת לילה לקהיר עושה את זה.



ואיך אפשר לשכוח את Crazy של Gnarls Barkley, שהוא מסוג השירים שאתה בהתחלה רוצה שכולם יכירו, ובסוף מתבאס מזה.
ולבסוף Another Sunny Day של Belle and Sabastian (למעלה בוידאו), שהשיר שלהם הוא עד עכשיו הצלצול של הנייד של אישתי (איזו קלאסה). והאלבום שלהם הוא אולי האלבום של שנת 2006.

ואם כבר הנייד של אישתי קבלו את מנגינת התזכורות שלה לאירועים שונים (כן, הנייד ישן, היא צריכה להחליף אותו עוד כמה חודשים, אבל אחלה שיר משנת 2006):

Work it Out-Jurassic 5


השירים המקפיצים פרימיום של 2006
עד עכשיו זה היה ממש חימום. אני מקווה שאתם מוכנים להשתוללות אמיתית. קודם כל קבלו את אוסף השירים המקפיצים של 2006, אין מצב שאתם לא נהנים, נשבע לכם שתשאלו את עצמכם: "איפה הייתי בשנת 2006 כשכל זה נשמע ?". ועכשיו לפירוט מידגמי של התכולה:

The Little Ones - Lovers Who Uncover



The KBC - Poisonous Emblem



Infadels - Love Like Semtex



THE FUTUREHEADS - Skip To The End



Prototypes - Je ne te connais pas




השירים הסוחטים-פרימיום 2006
לאנשים רגשנים אך מאופקים כמוני, שנת 2006 היתה חתיכת לונה פארק של רגשות, בצד השירים המלהיבים עד בלי די חווינו שירים שפשוט הורסים אותי לחתיכות. אז הנה מיקסטייפ עם השירים הסוחטים של 2006 ו..דוגמאות:

voxtrot - the warmest part of winter השיר הכאילו קאנטרי אנגלי הזה, הוא אחד השירים הכי מרגשים של השנה, וממצא הרבה דברים שהיו השנה.



Darkel - At the End of theSky מתוך האלבום של Jean-Benoît Dunckel המהווה מחצית מהצמד AIR
At the end of the sky



I Like Trains - Terra Nova
אם יש משהו שיכניס אתכם לעומק הדרוש בשלב הזה- זה השיר הזה. אם הצלחתם לצלול, קבלו ח"ח על החוויה.



Sol Seppy -Enter One
השיר הזה קצת ארוך ויתפוס אתכם בשמיעה שניה, והוא מתפתח רק לאט, וסבלנות. הוידאו (חובבים) נפלא.



Loney, Dear - I Fought the Battle of Trinidad and Tobago




אי אפשר בלי שיר של M. Ward השנה אז קבלו את המועדף עליי


Tapes n' Tapes - Omaha
והשיר הזה יכין אתכם ליציאה חזרה למציאות ולחיים האמיתיים




השירים דאנס/ אלקטרוני -פרימיום של 2006
אני לא איש של דאנס, אבל אם יש משהו פרימיום אני לא מתבייש לבקש. קבלו את

Junior Boys - In The Morning



ועוד קטע שאחרי שתאזינו לו תקטלגו אותו כקלאסית דאנס

Slam -Eterna


וגם milosh עם השיר Run Away


השירים האלופים פרימיום של שנת 2006
הם לא משתייכים לאף קטגוריה אבל הם בכל זאת אלופים, אז קבלו אותם:
מתוך האלבום מלא הלהיטים של Gomez,




Muse - City Of Delusion, גם רוקנרול כזה היה השנה.



Tilly & the Wall - Lost girl


Gotye - Hearts a Mess
גוטייה האוסטרלי בוידאו נפלא


ולסיום חגיגי, אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, מזל-טוב, קילילילי


ויש עוד מלא שירים, אבל נסתפק בזה.

וסתם אם חסר לכם, הנה רשימה של אלבומים מומלצים משנת 2006 (איזו שנה מופלאה!!!):

Band of Horses - Everything All the Time
Junior Boys - So This Is Goodbye
Peter and The Wolf - Lightness
Patrick Watson - Close to Paradise
Regina Spektor - Begin to Hope
Arctic Monkeys - Whatever People Say I Am, That's What I'm Not
Belle and Sebastian - The Life Pursuit
Tapes 'n Tapes - The Loon
Ratatat - Classics
Camera obscura - Let's get out of this country
Primal Scream - Riot City Blues
Amy Winehouse- Back to Black
M. Ward - Post-War
The Pipettes - We Are the Pipettes
In my Own Ward -Ne Yo
Matisyahu- Youth
Joanna Newsom -Ys
Swan Lake - Beast Moans
Paul Simon - Surprise
Bob Dylen - Morden Times
Neil Young - Living with War
Cold War Kids - Robbers & Cowards
Yo La Tengo - I Am Not Afraid of You and I Will Beat Your Ass
Muse - Black Holes & Revelations
Lily Allen - Alright, Still

וכאלה שפחות הלהיבו או עניינו אותי, אבל אולי אתכם זה יעניין:
Thom Yorke – The Eraser
Mogwai - Mr. Beast
Guillemots - Through th Windowpane
Adem -Love and Other Planets
The Knife - Silent Shout
TV on the Radio - Return to Cookie Mountain
Grizzly Bear - Yellow House
Ray Lamontagne
Boris - Pink
Isobel Campbell & Mark Lanegan
Man Man - Six Demon Bag
Peter Bjorn and John - Writer's Block



יום רביעי, 12 באוגוסט 2009

יודליליהו



יולילהו זה מה שלורי אנדרסון אמרה באחד השירים שלה, שזה מה ששלטי החוצות אומרים. נזכרתי בזה כיוון של- Yo La Tango יש אלבום חדש. ממשיך את הקו של האלבום המעולה משנת 2006. למי שאהב, יש עוד מה לאהוב. בשבילי (אם אתם במקרה שואלים אותי) זה לא פוגע בדיוק. קצת אינטליגנטי מידי או בעצם להיפך, לא מספיק יצרי.

את השיר שלמעלה אני אוהב הרבה יותר מהוידאו הנחמד כשלעצמו, אבל אין לו שום קשר לשיר.

יום שלישי, 11 באוגוסט 2009

ראיונות פרימיום - לאונרד כהן וארקטיק מאנקיז


אוצרות פרימיום יש באינטרנט הזה, כמו ערימה ענקית של ...ובה יהלומים לרוב. זהב טהור. אז קודם כל ראיון חדש !!!! באיכות מעולה עם לאונרד כהן שמגיע אלינו ארצה.
בראיון הוא מדבר על ביתו, מסע ההופעות העולמי, על תחילת דרכו, והמשך הקריירה שלו. זה מאד מעניין במיוחד למי שצריך לדעת שצריך להאמין ולרצות ושתמיד הדרך יותר חכמה מאיתנו. כי בתחילת דרכו הוא לא ידע לנגן והיה כבר לא צעיר ובכלל הוא ניסה לעשות כסף ממוזיקה אחרי שהוא לא הצליח לעשות כסף משירה.



וראיון נוסף עם הארקטיק מאנקיז שלהם אלבום שלישי. והם כאן בשביל להישאר.

יום שני, 10 באוגוסט 2009

כל המיכסים מתאימים



אתם מכירים את הביטוי "לכל סיר יש מכסה". משפט מאד מטעה, כי אם תחשבו על זה לרגע: חצי מהסירים יכולים להיות מכוסים ע"י מחצית מהמכסים לפחות (אני אסביר את זה מתמתית: אם יש סירים בגדלים שונים, אז כל מכסה שקצת גדול מסיר יכול לכסות אותו, לא באופן מושלם, אבל יכסה אותו).
השיר למעלה הרבה יותר משעשע ממני ובאותו נושא.
.

יום ראשון, 9 באוגוסט 2009

רחוק מידי- קרוב מידי



אלבום חדש ללהקת Dragonette ש...גם כן מקנדה, שיט נפלתי שוב !!!
בעצם על-מה אני מתלונן... שאני כזה כלב פבלואידי שכל פעם ששומע משהו מקנדה, בלי לדעת אפילו שזה מקנדה אני ישר מרייר.
בכל מקרה השיר שלמעלה הוא הסינגל השני באלבום והא ממש כייפי. עכשיו קיץ צריך רק כיף. וגם בחורף צריך רק כיף , אבל אחר.
בוידאו ג'ון טרבולטה האגדי מתוך הסרט הכושל .Urban Cowboy

יום חמישי, 6 באוגוסט 2009

נבדק ונמצא פרימיום - אני לא רוצה להיות הומוסקסואל



תכננתי לפרסם היום את המשך מצעד העשור, את הסיכום לשנת 2006, אבל אירועי השבוע גרמו לי במחשבה שניה להקדיש את הפוסט "נבדק ונמצא פרימיום" למוזיקאים הומואים שאני אוהב.
אני חי מספיק שנים בשביל לזכור שפעם הומוסקסואליות לא היתה מותג. אני חייב לציין שלא פגשתי הומוסקסואל מעולם. כלומר בטוח שפגשתי, אבל אפילו לא ידעתי שזה קרה, למרות שתמיד כולם יודעים על אלה שיודעים. אני כל הזמן טוען שמחוץ לאזור חיוג תל-אביב יש הומוסקסואלים רק בטלויזיה. אם להודות על האמת הרבה פעמים כבר הרגשתי ששטיפת המוח גדולה מידי, די כבר ! בכל סידרת טלויזיה, הישרדות או אח גדול, חייב להיות הומוסקסואל, כדי לקבל הכשר מהועד המנהל של תרבות ישראל. חשבתי שזה חלק מהמאפיה השמאלנית, ושזה לא מאוזן וכבר יותר מידי. ואם להמשיך להודות על האמת אני עדין מרגיש כך, אבל אני מבין שלהרבה אנשים אחרים זה היה הרבה יותר מאיזה פגם אסטטי, זה היה פשוט תיאוב מוחלט.
יכול להיות שאי-אפשר להיות חובב מוזיקה, מבלי להיות רגיש לאנשים אחרים, לתחשותיהם, רגשותיהם, שימחתם ההוללת ומן הסתם גם לסיבלם. אולי בגלל זה מובן לי מאליו, שמי שנולד הומסקסואל הוא כזה, כמו שאני לא יכול שלא להימשך לנשים, אפילו אם אני לא רוצה (ולמה שלא ארצה).
לא הייתי מודע באמת למצב של ההומוסקסואליות עד שלא צפיתי בסרט "הזמן הורוד" שהוקרן במוצאי שבת בערוץ 2. למרות שכל התקופה שדובר עליה הכרתי את כל האירועים והשינויים ביחס של החברה הישראלית להומוסקסואליות משנות השמונים ועד היום, עדין זה נראה לי תהליך כזה טבעי ולא משהו שאנשים נאבקו עליו. כי מאז שנות השמונים ועד היום היו כל-כך הרבה מהפכים בנושאים חברתיים, שזה היה על הדרך כזה (למשל פעם היה דבר כזה ששלט בארץ שנקרא ההסתדרות..זוכרים את זה?). מגיע להומואים כל הכבוד על מאבקם וגם לאנשים במימסד שעזרו להם.
פעם פרדי מרקורי היה מכחיש בתוקף שהוא הומסקסואל, וגם אלטון ג'ון וג'ורג' מייקל לא מיהרו להודות בכך. קצת קשה להאמין לכל זה אחריי שדיויד בואי ומיק ג'אגר פירסמו את הסיפורים שלהם (האמיתיים או המומצאים) בתחילת שנות השבעים, שלא לדבר על "אנשי הכפר" - אבל ככה זה. בכל מקרה אני לא מתכוון לעשות את הפוסט הזה לעצוב מידי, וגם לא שמח מידי, אני מתכוון שיהיה יפה.
אני אוהב את רונה קינן וגם למוזיקה של קורין אלעל הקשבתי פעם הרבה, אבל פרדי מרקורי הוא המלך האמיתי:



אני מת על השיר הזה



Frankie goes to Hollywood, ברונסקי ביט, בוי ג'ורג', דיוויין כולם היו בשנות השמונים .אני לא בטוח שאדם אנט הוא הומו, אבל הוא נראה כזה . ואיך שהשיר המשובח הזה (בלי מרכאות) היה להיט היסטרי בארץ.



טרייסי צ'אפמן עדין מרגשת אותי (הכרתי את האלבום שלה לפני שהוא נטחן אז זכיתי באור מן ההפקר). מסתבר שגם היא לסבית.



אני אוהב את רופוס ויינרייט, והוא היה פה רק לפני שבועיים בסיכום של 2007. נזכרתי גם במרק אלמונד שהיה מכחיש שהוא הומוסקסואל, וקבלו את מוריסי מתוך ההופעה בארץ בשיר Life Is A Pigsty, ללא ספק המוזקאי ההומוסקסואל החשוב ביותר, שהיה טוען בראיונות שהוא א-מיני (שמעתי בעצמי).



וזה ההומסקסואל הראשון שהופיע בטלוויזה, ג'ודי שגולם ע"י בילי קריסטל בסידרה המעולה עד היום (מכניסה את סיינפלד לכיס הקטן, אתם לא יודעים מה אתם מפסידים). זה היה הומוריסטי וגם קצת צר אופקים (כי הוא התחתן עם אישה באחד הפרקים), אבל ג'ודי היה הכי שפוי שם, וזה עשה אותו נורמלי בהחלט.



וגם לאונרד ברנשטיין, בראיין אפשטיין ומייקל סטייפ מ-REM.

יום רביעי, 5 באוגוסט 2009

זהו שיר לכל מי ש...

כמו כל גבר טיפוסי לא שמתי לב שט"ו באב, וזה התירוץ הפחות טוב שלי. התירוץ היותר טוב שלי הוא שאפילו את יום ההולדת שלי אני לא זוכר. בכל מקרה כשנודע לי בחדשות על-כך, החלטתי לתרגם את שיר האהבה הכי שורף שיש עכשיו... וזה נמצא פה !

.

Riceboy Sleeps

אי יכול לפרט לכם מי עומד מאחורי האלבום הזה, אבל למה לכם. הכי כדאי להקשיב לו בלי מטען מוקדם, להנות ממנו כמו שהוא בלי להשוות לשום דבר, כך הוא הרבה יותר שווה.
אפשר לתאר זאת כמוזיקת מים מרגיעה ומצננת לעת ערב.

Riceboy Sleeps - Happiness

יום שלישי, 4 באוגוסט 2009

Kleerup - שבדיה לנצח !


מה יותר מתאים ליום קיץ חם מאשר רוח קרירה של מוזיקת פופ אלקטרונית תוצרת שבדיה. הפעם מדובר Andreas Kleerup שמארח באלבום הבכורה שלו את כל זמרות שבדיה: ליקה לי, רובין, Titiyo ועוד..
האלבום הזה הגיע למקום השביעי בשבדיה, והוא להיט. כמובן שהכל באנגלית, מה זה פה השף של החבובובת.

Kleerup Ft. Titiyo - Longing For Lullabies

יום שני, 3 באוגוסט 2009

נוח והליויתן העצוב



הכי אני אוהב אנשים שממציאים את עצמם מחדש. אפשר היה לצפות שלאור ההצלחה של אלבומם הקודם , אפילו בגלגל"צ, ולאור הפירסום של לאורה מרלינג, נוח והלויותן יעשו עוד אלבום כזה שסוחב
בקושי ובו להיט אחד פחות או יותר מוצלח. אבל הפתעה !

האלבום החדש של Noah and The Whale הוא אלבום מגובש הרבה יותר, נטול להיטים דביקים, סוחב וסוחף כלפיי מטה. נדמה שאלבומם הקודם היה רק הפרומו, ועכשיו הגיע הדבר אמיתי. יש אנשים שבוכים איתו, אצלי זה רק נצנוצים בקצה.
הפוסט הזה מוקדש לאסתי שפגשנו (אני ואישתי) בבר בעונג לייב. למי שלא היה , אז שידע שהפסיד. לא פגשתי מספיק אנשים שאני מכיר מהאינטרנט, בפעם הבאה אני מציע להצמיד לכל אחד תג עם הניק-ניים שלו, כמו שעושים בכנסים מהסוג הזה. שאפו לגיאחה ומזל טוב. ימים כאלה הם ימים שאני סופר פעמיים בחיים.


Noah and The Whale -Our Window


The First Days of Spring Official Trailer from charlie fink on Vimeo.


יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

רופא, אחות - הצילו חם לי !




החיים טובים אלינו מידי, ממש חם, אבל חוץ מזה יש כמות בלתי נדליית של מוזיקה פרימיום שאפשר להקשיב לה כעת. בכוח חיפשתי ומצאתי כמה דברים קצת קלילים לשבוע הזה, אבל יהיו כמה דברים קצת יותר, איך נאמר זאת, רציניים. בקיצור לא רק סלט אלא גם מנות עיקריות.
אבל נתחיל עם אפרטיף, Just Jack הוא הגירסה הקלילה והכיפית לדה סטריטס, ועכשיו יש לו אלבום חדש, לא מידי מלהיב, אבל מתאים מאד לימים חמים, והשיר הזה ממש טוב ואני מקשיב לו הרבה.



הפוסט הזה פורסם באופן אוטומטי לפני היוודע כל האירועים אמש, הוא לא הכי מתאים אבל מאוחר מידי לבטל אותו. אז אני רק אגיד שליבי עם המשפחות השכולות, החלמה לפצועים ושדי מזעזע לומר דברים כאלה לא בהקשר למלחמות. האמת שגם בהקשר למלחמות זה לא כיף הכי גדול, אבל בכל זאת יש הבדל.
לי יש ניחוש אינטליגנטי מאיזה כיוון יכול להגיע רצח כזה, ואני חושב שבמקרה הזה גם אם לא ימצאו לעולם את הרוצח, הגיע זמן שמחנה אחד שלובש שחורים רוב השנה ועוטה זקנים גם בקיץ, יעשה רגע חושבים. אולי שנאת חינם זה לא רק בין הרבי מבלץ לרבי מווילניץ, אולי זה יכול להיות גם בין הומואים לחרדים.

פוסטים אחרונים וממש שווים !