פתיחה
Foo Fighters - Walk
Digitalism - 2 Hearts
האלבום החדש של דגיטליזם מתחיל קצת בנאלי ומתקדם ל"וואלה אחלה מגניב". הסינגל הראשון שמתוכו בכלל לא מזכיר את הקלאקסונס.
Eddie Vedder - Can't Keep
עוד שיר של אדי ודר, מתוך אלבום היוקללי שלו. הקליפ עם הים והמרחבים מדגים כמה רוח אפשר להוציא מכלי קטן ,כשיש לך קול כל-כך גדול [אירוניה?]. אני באופן אישי הייתי מעדיף כלי גדול והייתי מתפשר על הקול, אבל כל אחד ומה שאלוהים נתן לו [הומור מתחת לחגורה].
Cee Lo Green - I Want You (Hold On To Love)
.קליפ חדש לסי-לו-גרין שמזכיר לנו כמה שכיף איתו
EMA - Milkman
אמה, עמה [סתם דיבלי]. קול שלא שמענו מספיק פה
סרט-This Must Be The Place
אפרופו מוסיקה סינמטית של סי-לו גרין, אז גלי גונן [שגם היא מכבדת בנוכחותה את הפורום] מצאה בבלוג של דייויד ביירן פרומו לסרט שעתיד לצאת בחודשים הקרובים. שון פן בתור רוקר מזדקן כשההשראה היא רוברט סמית. את הפסקול כתבו דייויד בירן וויל אולדהם. קצת נראה כמו קריקטורה שון פן, אבל בהחלט מסקרן הדבר הזה. נקווה לטוב.
Bikini – ACheerlaeder
הרבה כוסיות וכוסונים [אני מקווה שאני מבטא את זה נכון [סרקזם]] בקליפ המסיבה הזה. שבא מקנדה. מה מוזר מיותר פה זה החליפות טוקסידו. מה לא שמעתם על שרוולים ונעלי קרוקס ? למה להתענב במסיבה? בטח שמתם לב שיש ציצים בקליפ הזה, אז לא ליד הבנות בעבודה. כי אתם יודעים.. לא כדאי.
UNKLE - Money And Run feat. Nick Cave
אני לא אוהב את הקליפ החדש והאלים הזה. מה איתכם? [אין כאן שום לשון סגני נהור - בתכלס לא אוהב את הקליפ הזה]
טעמתי אצל אחרים
החיים שלי יותר מעניינים ממני
הופעות פרימיום
רכשתי כרטיסים שלהופעה של פול סיימון קודם כל : יהיייי !
אבל למה כרטיסים כל-כך זולים. למה רק 1000 שקלים, למה לא 1300, או אפילו 2500 לכרטיסים הממש קרובים [לשון סגי נהור]. מאד מאד מרגיז אותי המחירים. להופעה של בוב דילן אני לא מוכן לשלם מחירים כאלה. אם לא הייתי ממש מעריץ של פול סיימון, לא הייתי הולך. בהופעה של פול מקרטני זה היה מוגזם : 450 ש"ח לעמידה בדשא. בהופעה של דפש מוד- ביציע עלה כרטיס כ-400 ביציע ו-300 ש"ח בדשא. אבל עכשיו זה ממש מטורף: 1000 ש"ח בשביל לראות את פול סיימון ולשמוע טוב. כל שאר המקומות די רחוקים. קניתי כרטיס ב-650 ש"ח, אבל באמת שזה מרגיז. ב-120 יורו אנשים רואים 40 להקות ביום בפסטיבלים באירופה, ופה שחיתות ! רק מחירי הדירות עולים בקצב הזה [אירוניה ?].
גיל סקוט הורן נפטר השבוע
המינגווי כתב שחייהם של כל הגברים מסתיימים אותו הדבר, ושההבדל בניהם הוא באופן שבו הם חיים [די אירוני]. גיל סקוט הורן התחיל כאבי ההיפ-הופ עם הספוקן וורד שלו, המלא במסרים חברתים. מזכיר את הדי-ג'יי מג'מאייקה, וסיים כג'אנקי חולה באיידס. שנה שעברה הוא הוציא אלבום נפלא, וגם החליט לא להופיע בישראל, ולא לעשות עליה [היינו יכולים לקבל אותו כשחקן במכבי, או כממוסיקאי עובד זר] ותראו מה קרה לו בגלל זה [סרקטזם?] הוא נפטר! השבוע הייתי בלוויה בבית קברות שנקרא "ארץ החיים", ואני שואל: כמה רחוק עוד נלך עם הפוליטקלי קורקט הזה ? [סקרזם !!!!!]
ותודה לאיתן טובי מהפורום על ההמלצה
Gil Scott- Heron - Rivers of My Fathers
Sam Cooke - A Change Is Gonna Come
עוד מהפורום השבוע: עדי גונן הביאה את השיר הנפלא הזה של סם קוק. ומישהו הוסיף שצריך לנשום אויר כשמקשיבים לו - וגם לספור עד עשר, ולשתות מים גם [אירוניה].
 |
| זה אני פול..סיימון.. קוקו ! |
"ג'ודי ניר מוזס שלום וחבריה בפייסבוק, כנראה לא יודעים, אבל הם מצטרפים למגמה עולמית שהדיון הציבורי והפתוח ברשתות החברתיות חושף ומעצים: מותם בטרם עת של האירוניה, הסרקזם והסגי נהור [אמיר בן-דוד -Time Out]"
כשהייתי ילד כבן 10 אחד הבתים בשכונה שלנו היה מכוסה באנטנות וצלחות לווין ענקיות שהרקיעו עד השמים. בבית הזה גר מה שנקרא באותם ימים "חובב רדיו". ואין הכוונה למישהו שמקשיב לרשת ג' וגלי צה"ל ללא הפסקה - אינטרנט עוד לא היה, ברור שגם לא פייסבוק, אבל אנשים ברחביי העולם היו מתקשרים אחד עם השני, באמצע הלילה, באמצעות גלי ההרדיו שעוברים באופן חופשי באתר שמסביב לכדה"א. דרך-אגב, בסופו של דבר גילו "המדענים" שאין דבר כזה "אתר", אבל המושג "גלי-אתר" נשאר (גם מרחב קבירנטי אין, אבל המושג נשאר). נזכרתי בזה השבוע לאור השתתפותי בקבוצת הפורום בפייסבוק. הצלחתי להרגיז שם כמה אנשים כשכתבתי שהמוסיקה שהם שומעים היא "חרא של מוסיקה", יכולתי לכתוב משהו יותר עדין, אבל גם סרקזם ואירוניה זה לא דבר שאנשים אוהבים במיוחד. יחד עם כל זה, היה זה השבוע שבו קיבלתי הכי הרבה המלצות מעולות בפורום, והחלטתי שאני חייב גם לשתף אתכם. וזה ישולב פה היום, וביתר שאת במשך השבוע.
דברים טובים שהיו פה השבוע
השבוע הזה הוקדש בעיקר לאלבומים החדשים של חודש מאי. הרבה אנשים אוהבים את הפורמט הזה, וגם אני כל פעם משתהה מחדש מהפלייליסט שיוצא. אני בסך הכל בוחר מכל אלבום את אחד השירים הכי טובים בו, ובסופו של דבר יוצא פלייליסט פצצה. התודה היא בעיקר למוסיקאים שעושים את כל המוסיקה הנפלאה הזו, אני עושה את זה בשביל הכיף.
Foo Fighters - Walk
אחד אלבומים שאהבתי מאד לאחרונה הוא של הפו פייטרס. דייב גרוהל הוא כנראה באמת אחד האנשים הכי קולים בעולם הזה, ואני יותר ויותר מעריץ אותו כאדם וכמוסיקאי. למעלה הוא בקליפ החדש - מחווה לסרט האירוני "בדרך למטה", על מותה בטרם עת של אמריקה הלבנה. לא ממש נפטרה, למרות שהיי - הנשיא תימני ! [אירוניה]
Digitalism - 2 Hearts
האלבום החדש של דגיטליזם מתחיל קצת בנאלי ומתקדם ל"וואלה אחלה מגניב". הסינגל הראשון שמתוכו בכלל לא מזכיר את הקלאקסונס.
Eddie Vedder - Can't Keep
עוד שיר של אדי ודר, מתוך אלבום היוקללי שלו. הקליפ עם הים והמרחבים מדגים כמה רוח אפשר להוציא מכלי קטן ,כשיש לך קול כל-כך גדול [אירוניה?]. אני באופן אישי הייתי מעדיף כלי גדול והייתי מתפשר על הקול, אבל כל אחד ומה שאלוהים נתן לו [הומור מתחת לחגורה].
Cee Lo Green - I Want You (Hold On To Love)
.קליפ חדש לסי-לו-גרין שמזכיר לנו כמה שכיף איתו
EMA - Milkman
אמה, עמה [סתם דיבלי]. קול שלא שמענו מספיק פה
סרט-This Must Be The Place
אפרופו מוסיקה סינמטית של סי-לו גרין, אז גלי גונן [שגם היא מכבדת בנוכחותה את הפורום] מצאה בבלוג של דייויד ביירן פרומו לסרט שעתיד לצאת בחודשים הקרובים. שון פן בתור רוקר מזדקן כשההשראה היא רוברט סמית. את הפסקול כתבו דייויד בירן וויל אולדהם. קצת נראה כמו קריקטורה שון פן, אבל בהחלט מסקרן הדבר הזה. נקווה לטוב.
Bikini – ACheerlaeder
הרבה כוסיות וכוסונים [אני מקווה שאני מבטא את זה נכון [סרקזם]] בקליפ המסיבה הזה. שבא מקנדה. מה מוזר מיותר פה זה החליפות טוקסידו. מה לא שמעתם על שרוולים ונעלי קרוקס ? למה להתענב במסיבה? בטח שמתם לב שיש ציצים בקליפ הזה, אז לא ליד הבנות בעבודה. כי אתם יודעים.. לא כדאי.
UNKLE - Money And Run feat. Nick Cave
אני לא אוהב את הקליפ החדש והאלים הזה. מה איתכם? [אין כאן שום לשון סגני נהור - בתכלס לא אוהב את הקליפ הזה]
טעמתי אצל אחרים
הבלוג "ילד נייטיז" לא מספיק פעיל לטעמי, אבל כשהוא כבר פעיל אז הוא מפיק מרגליות למשל הפוסט "פתאום בא לי שבדית" באמצע הניינטיז שהיתי מחוץ לכדור-הארץ, כלומר בטכניון [סרקזם], ולא הייתי מספיק מעודכן במוסיקה איכותית [פרימיום]. הקשבתי כל הזמן למוסיקה אבל לא מספיק. הבלוג הזה "ילד ניינטיז" נותן לי הזדמנות לעשות תיקון.
החיים שלי יותר מעניינים ממני
השבוע פגשתי חבר טוב שלמד איתי בתיכון. לא נפגשנו איזה שנה. הוא בדיוק מסיים את שירות הקבע כרב סרן. הוא מהנדס שעושה הסבה מקצועית לפסיכולוגיה. אז מסתבר שבגהה מקשיבים הרבה לרדיו פרימיום להמונים. הבלוג להיט ! התלבטתי לשאול אם זה מה שאוהבים אנשים חולי רוח, אבל הוא הסביר לי שמדובר בסטודנטים, חברים לספסל הלימודים באוניברסיטה, שמתחמחים שם יחד איתו. בכל זאת הם ביחד בבית משוגעים.
הופעות פרימיום
רכשתי כרטיסים שלהופעה של פול סיימון קודם כל : יהיייי !
אבל למה כרטיסים כל-כך זולים. למה רק 1000 שקלים, למה לא 1300, או אפילו 2500 לכרטיסים הממש קרובים [לשון סגי נהור]. מאד מאד מרגיז אותי המחירים. להופעה של בוב דילן אני לא מוכן לשלם מחירים כאלה. אם לא הייתי ממש מעריץ של פול סיימון, לא הייתי הולך. בהופעה של פול מקרטני זה היה מוגזם : 450 ש"ח לעמידה בדשא. בהופעה של דפש מוד- ביציע עלה כרטיס כ-400 ביציע ו-300 ש"ח בדשא. אבל עכשיו זה ממש מטורף: 1000 ש"ח בשביל לראות את פול סיימון ולשמוע טוב. כל שאר המקומות די רחוקים. קניתי כרטיס ב-650 ש"ח, אבל באמת שזה מרגיז. ב-120 יורו אנשים רואים 40 להקות ביום בפסטיבלים באירופה, ופה שחיתות ! רק מחירי הדירות עולים בקצב הזה [אירוניה ?].
גיל סקוט הורן נפטר השבוע
המינגווי כתב שחייהם של כל הגברים מסתיימים אותו הדבר, ושההבדל בניהם הוא באופן שבו הם חיים [די אירוני]. גיל סקוט הורן התחיל כאבי ההיפ-הופ עם הספוקן וורד שלו, המלא במסרים חברתים. מזכיר את הדי-ג'יי מג'מאייקה, וסיים כג'אנקי חולה באיידס. שנה שעברה הוא הוציא אלבום נפלא, וגם החליט לא להופיע בישראל, ולא לעשות עליה [היינו יכולים לקבל אותו כשחקן במכבי, או כממוסיקאי עובד זר] ותראו מה קרה לו בגלל זה [סרקטזם?] הוא נפטר! השבוע הייתי בלוויה בבית קברות שנקרא "ארץ החיים", ואני שואל: כמה רחוק עוד נלך עם הפוליטקלי קורקט הזה ? [סקרזם !!!!!]
ותודה לאיתן טובי מהפורום על ההמלצה
Gil Scott- Heron - Rivers of My Fathers
Sam Cooke - A Change Is Gonna Come
עוד מהפורום השבוע: עדי גונן הביאה את השיר הנפלא הזה של סם קוק. ומישהו הוסיף שצריך לנשום אויר כשמקשיבים לו - וגם לספור עד עשר, ולשתות מים גם [אירוניה].
Is Tropical – The Greeks
ככה ילדים מדמיינים שהם משחקים ברובים, אבל בשביל מה צריך דימיון יותר בעולם הזה. שימו לב לתופעה המוזרה: ילדים רוצים לאכול עוף. תעבים לעוף, משתוקקים לעוף. מאד מוזר..
שתהיה לכם פרימיום של שבת !
