לעקוב אחר הפרימיום

יום חמישי, 30 ביוני 2011

האלבומים החדשים - גליון מחצית 2011 !



חצי שנה חלפה עברה לה, מבלי שהרגשנו. בסך-הכל היה ממש כיף לא נורמלי. אולי לא נתקלנו בהרבה אלבומים שיהפכו בסופו של דבר לקלאסים, אבל מי אמר שזה מה שחשוב? בכל מקרה עוד מוקדם לסכם את השנה הזו, ועדיף להנות מהרגע ולקחת כל חודש בחודשו. ובכל-זאת, אלה אלבומים שהכי אהבתי בחצי של 2011 [לרוב אלבומים יש גם קישורים לדוגמיות- אפשר פשוט ללחוץ על שם האלבום ולהגיע לשיר]:

ינואר [קישור] -
James Blake - James Blake
Peter Bjorn & John -Gimme Some
Cut Copy - Zonoscope 
Beth Ditto - Deconstruction
Adelle - 21
פברואר [קישור] -
Bright Eyes -The People's Key
Gruff Rhys - Hotel Shampoo
Marianne Faithfull - Horses And High Heels
מרץ [קישור] -
Low - C'mon
Keren Ann - 101
Elbow - Build a Rocket Boys  
Glasvegas - Euphoric Hearbreak
Fleet Foxes - Helplessnes Blues
אפריל [קישור] -
Foo Fighters - Wasting Light
Robbie Robertson - How To Become Clairvoyant
Metronomy - The English Riviera
מאי [קישור] 
Freindly Fire - Pala
Eddie Vedder - Ukuelel
Bon Iver - Bon Iver
Arctic Monkeys  -Suck it and See
Kate Bush - Director's Cut
Handsome Furs - Sound Kapital
Ben Harper - Give It Till It's Gone
Digitalism - I Love You, Dude
Thurston Moore
יוני [למטה] -
Kaiser Chiefs – The Future is Medieval
D - White Denim
Blondie – Panic Girls

ואלה האלבומים החדשים של יוני 2011:



Kaiser Chiefs – The Future is Medieval הגימיק השיווקי הוא רק חלק אחד במשוואה של האלבום הזה. מדובר באלבום של "הרכב זאת בעצמך", יש 20 שירים שמתוכם אפשר לבחור 10 קטעים להורדה ישירות מהאינטרנט, וגם לעצב את העטיפה. אם נתעלם מכך לרגע, אז מדובר באלבום המושפע מכל הטוב של במוסיקה הבריטית כולל Pאנק, סקא וניו-וייב. יש בו שירים שלא היו מביישים את הספיישלס ואת בלר. אלבום שהוא אבן דרך ללהקת קייזר צ'יפס. למרות הפורמט השיווקי החדשני, שמתייחס לאלבום כאסופה לא אחידה של שירים, לי האלבום הזה דווקא מזכיר במידה רבה את Exile on Main Street של הרולינג סטונס, במובן הזה שיש בו הרבה מאד שירים שאף אחד מהם אינו להיט, אבל דווקא ביחד הם מהווים אלבום משובח. כצפוי: גדל בכל האזנה. השיר בפלייליסט: Cousin in The Bronx. ועוד שירים

D - White Denim עוד להקה עם איכויות וינטאג' כמו ה-Black Keys, אבל הרבה יותר מורכב. וואייט דנים עושים רוק שמערב בנוסף לבלוז ולאיכויות של סול מחוספס, גם מורכבויות של ג'אז ופרוג רוק. מבנה השירים אינו שגרתי, וברגעים מסויימים הם גם מזכירים את סטילי דן, את ג'תרו טול, ואולי גם כל להקה אחרת טובה משנות השיבעים. ובכל זאת כל בלוגי האינדי מתים עליהם, לך תבין..השיר בפלייליסט: River to Consider ועוד שיר, ועוד אחד.

Blondie – Panic Girls אין כאן את המהפכנות של Parallel Lines - אשר התיך את הפאנק הניו-יורקי עם הדיסקו שיק - אבל בתור אלבום של להקה בוגרת זה אלבום מאד מהנה. רוב השירים נשמעים ניו-וייב חביב, אבל ההפתעה האמיתית היא כמה שירי הרגאיי ולטינו שמהווים חלק אינטגרלי מהאלבום. לטעמי, נבחרו קאברים לשירים קצת שחוקים, אבל זה מה שנותן לאלבום הזה נופך שובב ושמח. לעומת זאת, השירים המקורים - אשר נכתבו ברובם ע"י דבי הארי - מכילים טקסטים שמעוררים הזדהות, והם בכלל לא רעים. השיר בפלייליסט: Love Doesn't Frighten Me ועוד שיר

Patrick Wolf – Lupercalia האמת היא שגם אני עייפתי מהפומפוזיות התיאטרלית של פטריק וולף, אבל כשקראתי את הביקורת של גל אוחובסקי בטיים-אאוט השתכנעתי לבדוק את האלבום הזה. לפטריק וולף קול שהוא קומבינציה של "דיויד בואי, מארק אלמונד, ניל האנון מהדיווין קומדי ורופוס ויינרייט". הבטחה שכזו לא משאירה יותר מידי אופציות, היא חייבת בסופו של דבר לקיים. הרבה גיי שיק, פסנתר, כינורות, דרמות ופופ ארט. גל אוחובסקי אומר שכל זה בגלל שיש לפטריק סוף-סוף חבר - לפעמים כל מה שהופך גבר לגבר זה פשוט לאבד את הבתולים [גם אצל סטרייטים]. השיר בפלייליסט House. ועוד אחד:



Brian Eno – Drums Between The Bells השאלה הראשונה שעולה היא: בשביל מה הוא צריך את זה? אח"כ כשמקשיבים לאלבום כפול בן 31 קטעים, נשאלת השאלה היותר חשובה: בשביל מה אני צריך את זה? הקשבתי לדיסק אחד, ולא התאכזבתי. זה אלבום קצת יותר ברור מהקודם שלו, עדין אמביינט, עדין מזכיר בכוונות מוסיקה קלאסית. צריך לפנות זמן לדבר הזה, ואין לי סבלנות. בראיין אינו לא מפשל, אבל כיוון שהוא אמר כל-כך הרבה, אף אחד כבר לא מתעניין. יכול להיות שלאלבום הזה יקשיבו בעתיד יותר מכל מה השלל של החודש הזה, בכל זאת בראין אינו.

Fucked Up – David Comes to Life יחסית טרי במערכת. אלבום אופרת רוק של להקה קנדית. מתאר את הרומן בין דיויד לורוניקה בזמן המלחמה. חזרה לימי אופרות הרוק [אפילו רוק כבד], חזרה לשנות השיבעים, הזמר צורח את כל השירים כיאה לרוק כבד. הקליפ של שיר ההיכרות בין דיויד לורוניקה הרג אותי. – אלבום מלהיב ! השיר בפלייליסט The Other Shoe ועוד שיר

Neil Young –A Treasure ניל יאנג היה אולי בשיאו אונו בשנות השמונים, הוא כבר אסף "ספר שירים" מכובד וענוג, אבל הוא היה הכי לא רלוונטי שבעולם. ההיפ-הופ, הניו-וייב, האינדי ורוק האצטדיונים דחקו אותו לקן זויות. בשנת 84-85 הוא יצא למסע הופעות עם להקה מוצלחת במיוחד, מזל שהוא הקליט את הכל, כי זה באמת אוצר. יש בו גם כמה שירים שלא נשמעו עד כה [איך בדיוק, אני לא מבין] אבל גם השירים המוכרים מבוצעים באיכות הגשה שאין טובה ממנה. השיר בפלייליסט: Nothing is Perfect.

Emmy The Great –Virtue אלבום פופ-פולק אינדי קליט, חמוד ודי טוב. מה שנקרא: ממתקים. לחובבי הז'אנר. אני חבבתי. השיר בפלייליסט: Dinosaur Sex

דפש מוד הרמיקסים 81-11 אלבום משולש מלא מלא בהמון רמיקסים שמאוררים את הצורה לשירים ומביאים אותם בעטיפה שלא פעם מחדשת ומפתיעה. לכל אוהבי דפש מוד זה די חובה. לכל השאר יגיעו חלק מהרמיקסים לאוזניכם בדרך כזו או אחרת - יהיה קשה להתחמק. הנה כמה שירים

אכזבות החודש
Peter Murphy – Ninth אביר האופל באלבום חדש ולא מזיק. בלי הברקות מיוחדות, אתם יודעים מה? לא עשה לי כלום.

Gomez - Whatever's on Your Mind אלבום חלש ללהקה האנגלית מסאות'פורט. בכל זאת יש בו שיר אחד טוב: Options


2 תגובות:

Oren אמר/ה...

אחלה סקירה, אבל פאקד אפ קיימים כבר 10 שנים והאלבום הראשון שלהם יצא לפני 5. לא ממש להקה חדשה...

Unknown אמר/ה...

וואלה
לא ידעתי


פוסטים אחרונים וממש שווים !