שיפוט מהיר: ארקטיק מאנקיז

לקח לי הרבה זמן להגיע למסקנה הזו, אבל אלה לטעמי 5 להקות הגדולות ביותר שיש היום (והדגש הוא על היום): אלבו, ארקייד פייר,  ארקטיק מאנקיז, הוט צ'יפ, וומפייר ויקאנד. כמובן שיש עוד הרבה טובות, כמו: אינטרפול (לא מתחבר), נשיונל (לא הכי גדולים), וילקו (בעשור הקודם), רדיוהד (בעשור הקודם לעשור הקודם), Foals (הכי אהובים אבל לא מספיק גדולים ומשפיעים), קינגס אוף לאון (לא מספיק).

אלכס טרנר הוא כיום אחד הכותבים הכי מרתקים שיש במוסיקה. כשארקטיק מאנקיז יצאו רק לפני 5 שנים עם Whatever People Say I Am, That's What I'm Not, הם נשמעו כאילו הם רוכבים על גל רוק הגיטרות שהביאו איתם הסטרוקס, אבל עם הזמן הגיטרות התמתנו, התווספו מלודיות ושירה מוסיקלית שמזכירה את מוריסי והחיפושיות. האלבום השלישי Humbug  נשמע כמו הורדת הילוך רצינית לכיוון של שירה ונגינה יותר מעודנת. אולי בהשפעת פרוייקט הצד נהדר  של טרנר The Last Shadow Puppets. האלבום החדש Suck it and See נשמע כבר יותר פופי ולהיטי, ולדעתי עם צליל יותר מכוון. אם ב-Humbug ניכר היה החיפוש אחר משהו חדש, ב- Suck it and See הכל כבר יושב כמו שצריך, צליל הגיטרות האופייני לארקטיק מאנקיז עדין שם, וגם הפואטיקה החדשה, ההולכת ומשתכללת, של אלכס טרנר. את Piledriver Waltz, אולי השיר הכי טוב באלבום, הוציא טרנר ב-EP סולו שלו שיצא השנה, ויש עוד לפחות 4 שירים נוספים שאני מאד אוהב. שורה תחתונה: גם הרבה מאד פאן, וגם שירים של משורר רוק.
היו פה כבר: Reckless Serenade, Brick By Brick, והנה עוד אחד:

Arctic Monkeys - She's Thunderstorms