יש תרופה קוראים לה אושר עילאי
כבר שכחתי שמוסיקה היא בעיקר צורת תקשורת בין אנשים, מהנשמה של המוסיקאי לנשמה של אנשים - ביום חמישי הייתי בהופעה אקוסטית של יעל דקלבאום בתרבותא, והיא הזכירה לי את זה. הגעתי לשם בדיוק אחרי שהקשבתי לשיר השבוע של הג'וניור בוייז, ולקח לי רגע להתרגל לעובדה שזו הופעה אקוסטית. ואז היא התחילה בשורה של שירים נפלאים, עם קול צלול וגיטרה. חשבתי על הופעות של חוה אלברשטיין של פעם, רק שיעל דקלבאום שרה שירים שהיא כתבה, יותר אישיים ופחות, איך נאמר, לאומיים. חשבתי על כך שכמה ששמעתי את השם שלה קודם, וכמה שאני אשמע שירים שלה ביוטיוב ו/או בגלגל"צ זה לעולם זה לא ישתווה לחוויה הזו שהיא נותנת את כולה בהופעה (טוב, לא את כולה, היא בכל זאת נשארה עם בגדים). האוירה בתרבותא מאד מאד (ועוד יותר) אינטימית, וההרגשה היא כאילו שחברה חדשה באה לשיר לנו בקיבוץ (למרות שאנחנו בכלל לא קיבוץ). בין לבין היה קצת נונסנס, דנה עדיני מתארחת וביחד הם קצת משוחחות ומתבלות בין השירים. התלהבתי והתאהבתי, כנראה שכל הזמרות הלסביות עושות לי את זה, דווקא מבפנים.
קיצור תולדות יעל דקלבאום: נולדה לאם ישראלית, אב קנדי מוסיקאי, גדלה ליד ירושלים, עבדה עם הפילהרמונית, דואטים עם שלמה ארצי, הבנות נחמה, אלבום בכורה עם הרבה שירים באנגלית בלי מבטא, הופעות בחו"ל ועכשיו אלבום בדרך עם הרבה שירים מרגשים בעברית.
הופעות קרובות:
מרתף 10 (חיפה) - 13/5/2011 22:00 (יום שישי, י' באייר ה'תשע"א)
אברם בר - ירושלים - 18/5/2011 22:00 (יום רביעי, ט"ו באייר ה'תשע"א)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה