בליגת האלופות של האלטרנטיב-קאנטרי התמודדו בגמר של 2002 Wilco ו- Beck ומאז, אין ממש אלטרנטיבה לקאנטרי, וגם בק ווילקו מזמן לא שם, אלא במשהו הרבה יותר מתקדם. My Morning Jacket נראים כרגע כמובילים בז'אנר הנזיל הזה שעובר בין קאנטרי-כפרי, לקאנטרי-עירוני עם גיטרות מפזזות בלוז קראנצ'י. האלבום החדש שלהם Circuital מתחיל, כמו חלק גדול מהשירים שלהם, באופן שקט ולאט לאט מתעצם. שיר הפתיחה Victory Dance מתחיל את האלבום הזה בצורה אפלה, The Circuital היפהפה מדבר החיים של אנשים בלופ של עצמם, The Day Is Coming , שנשמע כמו שיר פופ צרפתי מהסקסטיז, מדבר על הזדמנויות שדופקות לך בדלת. Wonderful חוזר לפולק קאנטרי ונותן הרגשה שלווה קצת יותר מידי שאתה שואל את עצמך: "מה העניין פה?" ואז מגיע Outta My System שמסביר לך למה הלהקה הזו כל-כך גדולה. שיש ערך מוסף למה שהם עושים, שיש בהם ניצוץ. אחריו Holding On to Black Metal תופס בגרוביות הגוספלית שלו, First Light הוא כמעט רוק פיפטיז מלא אופטימיות, You Wanna Freak Out מדבר על קשיים של הגמילה. Slow Tune הוא בלדה רוי רוברטוסנית, Movin Away שוב שקט יותר מידי עד כדי צ'יעמום מוות, ומדבר דווקא על הצורך ליצור חיים. אין לי ספק שזה אלבום קונספט, ואני חושב שנתתי לכם מספיק רמזים על מה. My Morning Jacket לא נותנים אגרוף בבטן, הם מחלחלים באיטיות. אלבום ששווה את האזנה שלכם ! האם אקשיב לו עוד הרבה? לא בטוח...
My Morning Jacket - Outta My System My Morning Jacket- Holding on to Black Metal
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה