לעקוב אחר הפרימיום

יום שלישי, 26 בפברואר 2013

שיפוט מהיר: "היספיקו החיים" משירי חנוך לוין



לי יש חשבון עם חנוך לוין. אני צריך מישהו שיבעט בכל המוסכמות החברתיות. אבל אני חושב שהוא שחט כל-כך הרבה פרות קדושות, ובעיקר פתח את השער לשחיטת כל הפרות הקדושות, שתגובת הנגד היא כמובן יאיר לפיד  רמי קליינשטיין ודה וויס. "חדל סדר ציניות" אמר לפיד לפני איזה עשור או משהו כזה, באיזה כנס עתונאים.  אצל חנוך לוין מפריע לי יותר מכל המערכון של רבע העוף על אשת המהנדס. אני מרגיש שהוא עשה עוול למקצוע שדווקא מכבד את בעליו. ובסופו של דבר זה חילחל. גם ככה אנשים לא מבינים לשם מה צריכים מהנדסים. וככל שירדה המכובדות מהמקצוע הזה גם ירד הערך העצמי של העוסקים במלאכה. וזה בא לידי ביטוי ביושרה. זה בא לידי ביטוי בכך שאנשים רואים במקצוע הזו דרך לעשות יותר כסף ולא לשרת את החברה. המקצוע הזה שאני נושא אותו בגאון יש בו אחריות כמו שלרופאים יש. והנה אצלם מתים כל יום אנשים ואצלנו מתמוטט גשר פעם בחמישים שנה.
ולגבי האלבום של שירי חנוך לוין שיצא בסוף ינואר. ובכן, הוא מולחן כל-כך טוב שאני לא מצליח להקשיב למילים. האוירה היא תאטרלית, קברטית ולאו דווקא רוקית.  14 שירים בביצועים ולחנים של אנסמבל עשיר הכולל את יוני רכטר, שלומי שבן, אלי מגן קרולינה ועוד. אלבום שרק יצא וכבר נשמע כמו קלאסיקה ישראלית נצחית. הטקסטים של לוין שבכל רגע נתון מתריסים יוצרים מספיק עניין, אבל הלחנים כל-כך מדוייקים ויושבים כל-כך טוב עליהם שאפשר לחשוב שמדובר בקאברים. אבל כולם הולחנו במיוחד לפרוייקט הזה. משהו נדיר ממש. יצירתת מופת ישראלית. אם הייתי יודע הייתי הולך למופע של האלבום.





אין תגובות:

פוסטים אחרונים וממש שווים !