לעקוב אחר הפרימיום

יום רביעי, 22 במאי 2013

שיפוט מהיר: Alison Moyet - The Minutes


מצטער שאני לא מתעכב על החדש של הנשיונל ועל דאפט פאנק. דווקא יש לי מה להגיד. אולי יותר מאוחר. בינתיים לא יכולתי לעצור את הסקרנות שלי, והייתי חייב להקשיב לאלבום החדש של אליסון מוייאט.
זה נמחק במספרי ההיסטוריה, אבל יאזו היו בעצם הצמד האלקטרוני הראשון. אולי הראשון בכלל, אבל בהחלט הראשון שבו יש זמרת עם קול גדול ועמוק, שמנגנת לרקע סינתיסייזרים. זה מעין אוקסימורון שכזה, שצלח מאד יפה. הרבה הודות לכישרון האדיר של וינסט קלארק, אבל לא פחות מכך, הודות לקול היוצא מן הכלל של אליסון מוייאט. בהמשך יוריתמיקס חיקו את הנוסחא המוצלחת, ואף העפילו על הצמד המקורי בכמות הלהיטים. הצמד יוריתמיקס חשוב כאן לסיפור, גם כי לאחר פירוק יאזו ולאחר פירוק יוריתמיקס, היתה תחושה שמי שישרוד פה יותר הוא החלק הגברי, שכביכול הביא את כל הכישרון לצמד. בפועל הסתבר שדווקא הזמרות הצליחו לעשות קריירת סולו ולא המוסיקאים המוכשרים שהיו איתם. זה קצת, אבל ממש קצת, מזכיר את האכזבה מג'וני מר, שעדין זוכרים לו חסד נעורים למרות שהוא ממש לא הצליח ליצור משהו משמעותי, לעומת מוריסי שהמשיך כאילו כלום, מצא מלחינים אחרים, מצא מפיקים אחרים..
מיד לאחר פירוק יאזו אליסון מוייאט הוציאה אלבום מופת בשם ALF, אשר באופן מפתיע לא היה אלקטרוני באופיו. אלא הכיל שיר סול בלוז המזכירים סטנדרטים של ג'אז מתחילת המאה העשרים אם כי בעיבוד עדכני. ובמילים אחרות, המקבילה האייטיזית לאדל. באותו השלב נראה כי הקריירה של אליסון מובטחת אולם באלבום הבא Raindancing (שגם רכשתי אותו) כבר באה הנפילה. השיר היחיד שהצליח בו הוא Is This Love שנכתב יחד עם דייב סטיוארט, מה..יוריתמיקס. אבל ההפקה הפופ-אייטיזית של האלבום ההוא היתה שפל שכזה, והשירים גם לא המריאו. מאז בעצם נפרדו דרכנו...אנני לנוקס הפכה לדיווה. ואליסון מוייאט כבדת המשקל (תרתיי משמע) התפוגגה
מאד הופתעתי לגלות שהיא מוציאה אלבום חדש, ולאחר כמה האזנות אני יכול לומר שהוא עונה על כל התקוות שלי ועל כל החששות שלי. מצד אחד יש בו המון שירים טובים, מצד שני ההפקה המוזיקלית נתקעה לה אי-שם.. כאילו שנות התישעים לא נגמרו אף פעם. במקום לחזור ל-Alf המשיכו עם הקו האלקטרוני-פופי המנופח. לאחר שמסננים את זה, מתקבל אלבום כייפי מאד.
קליפ למטה תוכלו לראות את אליסון מוייאט בסינגל הראשון באלבום. והשיר הבולט מתוכו. קצת קשה לי לראות אותה ככה אנורקטית (או שמא יש לומר: רעבה מתמיד). אני מקווה בשבילה שהיא שומרת על הבריאות שלה


2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מאוד כיף בבלוג שלך!

Unknown אמר/ה...


שמח שכיף ! כיף לי שכיף לך


פוסטים אחרונים וממש שווים !