שיפוט מהיר: Daft Punk

מייקל ג'קסון לא היה עושה את זה יותר טוב

אנשים חסרי חוש-הומור ואירוניה קאמפית - אל תתקרבו לאלבום החדש של דאפט פאנק. הוא לא בשבילכם ! אתם לא תצליחו לקלוט את הקריצה וחבל. גם לי נמאס מהלהיט Get Lucky. שיר קצת טריקי. הוא מתחיל בקטע של מתוחכם, וזה די מחמיא לך כמאזין. שיר שהעולם חיכה לו במשך 8 שנים ותוך שבוע הוא נהיה לדבר הצ'יזי והסחי הזה שכולם עושים לו רימקסים וגרסאות כיסוי. אבל Random Access Memories הוא ממש הרבה, הרבה יותר מזה. זהו אלבום מחווה, והוא נעשה במיומנות רבה, בעזרה של הרבה מאד מוזיקאים מוכשרים- מג'וליין קזבלנקס מהסטרוקס ועד נייל רוג'ר ופנדה בר. וזה ממש לא חשוב לדעת את זה, אפשר להרגיש בהאזנה שלכל שיר יש סגנון קצת שונה. וחיים משל עצמו.

בגדול זהו אלבום הצדעה לשנות השיבעים. לא רק לדיסקו של שנות השיבעים אבל בעיקר. הוא נשמע יותר כמו רפליקה, הרבה מאד איזכורים והשפעות..שאני לא מנסה אפילו להבין - כי למה לפגום בהנאה. Fragments of Time למשל נשמע כמו סטילי דן. Touch באמצע האלבום – מהווה לדעתי את השיא. זהו שיר מלא אלקטרוניקה קרחונית, אבל גם חמת מוג שכזו, מלאת אנושיות. שיר שיש בו מעברים שונים, מה שעושה אותו לאדיר כל-כך, חוץ מהקול של פול וויליאמס הותיק, הוא המעבר הפאנקי ג'אזי אחרי 3 וחצי דקות של שיר. זה אפילו לא מורגש שפתאום הוא מתפתח לשם, כי זה זורם נכון.

עוד שיא של האלבום הוא ג'ורגיו מורדור שמדבר על המהפכה הדיגיטלית שהוא עשה לדיסקו. ועל תחילת הקריירה שלו. יש בזה משהו מאד קסום, גם בגלל שהוא כבר מבוגר, וזה נשמע כאילו לקחו שחקן זקן שיספר על ג'ורג'י מורודור הצעיר. בקליפ פה. הוא מספר על כמה שדאפט פאנק פרפקציוניסטים לעומתו. וכמה זמן הם משקיעים בשביל להגיע לצליל המדוייק שהם רוצים בו.

אז אפשר לקחת את האלבום הזה ברצינות...אפשר, אבל אז זה מאד תלוי באיזו סוג של רצינות. אם זו רצינות שמבינה שזהו אלבום שסורק פרק מסויים בהיסטוריה של המוזיקה, ולהנות ממלאכת המחשבת של Daft Punk. זה דבר אחד. אבל אם אתם מחפשים פה אלבום שיעשה היסטוריה, אז הוא לא. אין בו שיר אחד, חוץ מ-Get Lucky, שישאר בזכרון של המוזיקה הפופלארית. אני חושב שגם בתור אלבום, הוא ידהה בתוך עשור.  אני חושב שאם מייקל ג'קסון הוא פרינס היו מוציאים את האלבום הזה, הם היו מצליחים להעלות אותו דרגה אחת למעלה. אבל זה לא יכל לקרות, וחבל לחלום.
עדיף להנות מהאלבום הזה כמו מהדורת קיץ של מיץ פריגת: "אננס לימון ליים". עכשיו בחנויות ! הוא מאד טעים. יש לו טעם של קרטיב, אבל איכותי. וואיי איך בא לי גלידה.

כאן גט לאקי בסגנון עדות מייקל ג'קסון. אחרי שתקשיבו - תבינו:
Get Lucky -Michael Jackson edit