אינסטנט וינטאג'

אני אוהב מוסיקת סול, ובשבילי פרינס הוא לא פחות גאון מדיויד בואי. אני אוהב את סטיבי וונדר, ריי צ'ארלס, הסופרימס, בילי הולידיי ובהזדמנות אני אכתוב עליהם פוסט. שנה שעברה אהבתי מאד את ריאהנה. את הבלוג הזה פתחתי בפוסט על איימי וינהאוס שבדיוק זכתה אז בגראמי. כתבתי שאת איימי וינהאוס אפשר לנגן ברצף עם בילי הולידיי (שזו המוסיקה הכי קדומהנ שאני שומע) וארקטיק מאנקיז (שעשו לה קאבר). אבל השנה חוץ מאדל ודאפי (שהיא לא בשבילי) לא היה אף אלבום סול ראוי לשמו. לא היה עד עכשיו, והיה שווה לחכות.
את Raphael Saadiq אני מכיר מהאלבום הראשון והמעולה שלו Instant Vintage. הבן אדם גאון. הוא עושה מוסיקת מוטאון כאילו עדין 1965. טוב ...הוא היה נגן של פרינס. פעם כשהייתי מדבר על רפאל צדיק אף אחד לא ידע על מי אני מדבר, אבל עכשיו באלבום החדש אפילו סטיבי וונדר מתארח בשביל לנגן... במפוחית, אלא במה?
למי שאוהב מוסיקה כזאת אני ממליץ שוב על ידידיי בקפה דל מרציאנו שמביאים בעיקר מוסיקה פאנק וסול מעולה, משובחת ועדכנית שלא נשמע (שזה כמו שלא נדע).
זה שאתם מכירים את ג'יי זי ואתם לא מכירים את רפאל הצדיק זה כשל במערכת. אתם חייבים לשמוע את האלבום החדש The Way I See It שהוא גם כן אינסטנט וינטאג' משובח, מעולה. אחד האלבומים הטובים של השנה. בשבילי הוא היה חובה, ותודה לאלוהי המוסיקה שהוא גם כזה טוב. ודרך אגב, גם Jay Z מבקר באלבום ונותן כבוד. עוד לא השתכנעתם? הסכיתו:

Raphael Saadiq - Oh Girl

Raphael Saadiq Ft. Stevie Wonder-Never Give You Up