לעקוב אחר הפרימיום

יום חמישי, 5 בינואר 2012

נבדק ונמצא פרימיום - ויסקי בלי אלכוהול


בקסטר דיורי [כל התמונות בפוסט הזה צולמו ע"י גיא רסקין המלך]
פתיחה- 
זה הולך להיות חורף חם של הופעות מחו"ל. אתמול היתה הופעה מאד מוצלחת של בקסטר דיורי, ובקרוב מאד יהיו הופעות של מינימל קומפקט, אוף מונטריאול, טיוניארדס  וקאט פאוור. הולך להיות כיף !

Cat Power 
שון מרשל מכונה "קאט פאוור" בגלל ההרכב הראשון בו פעלה. אני מכיר 'אחד שמבין', שמחשיב אותה כזמרת הכי טובה בהיסטוריה. כשאני מקשיב לאלבומים שלה אני פחות מתלהב מלראות אותה מופיעה - משהו בנוכחות שלה על הבמה מלא בחושניות. אני חושב שלהקשיב לקאט פאוור מבלי להיות גבר, זה קצת כמו לשתות בירה בלי אלכוהול. בשבילי העניין בקאט פאוור בהחלט קשור גם לסוג של משיכה שהיא יוצרת. משהו בקול הצרוד שלה מאד סקסי. משהו באיך שהיא נראיית  מאד עובד עליי. למעשה, בשבילי היא לא בירה היא ויסקי. עכשיו תחשבו על ויסקי בלי אלכוהול; במקרה יצא לה שיר חדש לאחרונה. הקליפ מעניין ביותר:

מדליין הארט
Baxter Dury
ללא ספק שאתמול היתה ההופעה הכי טובה של שנת 2012 עד כה :-) ובכל מקרה זו היתה אחת ההופעות הכי טובות שהייתי בהם בחיי. שתי בירות ושני צ'ייסרים בהחלט עזרו (אל תשתו כל-כך הרבה אם אתם לא שוקלים מעל 75 קילוגרמים). גם החברה שהיתה ליידי עשתה לי מצב רוח מרומם במיוחד. אבל ללא ספק מי שעשתה את הערב הזה למופלא היא מדליין הארט, הזמרת/ קלידנית ,שכל ההופעה אמרתי שאני מת עליה אבל כ "נגנית" (ע"ע ארץ נהדרת רוווחל). גם היא מסתובבת יחפה בהופעות כמו קאט פאוור. השילוב שלה עם דיורי מעולה, וזה בולט הרבה יותר בהופעה מאשר באלבומים. דיורי פשוט נותן לה הרבה יותר במה על הבמה. אם באלבומים הראשונים כמעט ולא הורגשה נוכחות נשית, אז בהופעה למדליין הארט יש כבר הרבה יותר נוכחות. גם הלהקה שליוותה אותו היתה אדירה, לי היתה הרגשה שהשירים כאילו עברו מדו-מימד לתלת מימד. הגיטריסט היה מעולה. הבס-תופים ישבו נהדר, כל אחד בתורו בלט נתן צבעים ודגשים שלא עוברים באלבומים. דיורי היה אנגלי, צחק על העברית שלנו. הוא לא דיבר בעברית, אלא מלמל איזה ג'יבריש בסאונד של עברית, וזה היה מאד מצחיק. רוב הקהל נראה קצת מאופק, אנחנו היינו כמו אוהדי כדורגל אנגלים [הקליפים האותנטים באדיבות יובל קאולי]:
Baxter Dury - Hotel in Brixton - Live in Israel
Baxter Dury - Cocain Man - Live in Israel
פאטיש רגליים יחפות על במה
יפה ירקוני איז דד נאוו
יפה ירקוני נפטרה השבוע. מכל המקלטים אפשר היה לשמוע את באב-אל-וואד. הנה שיר יפה שרץ עכשיו פתאום:
כל היונים - יפה ירקוני



החיים שלי יותר מעניינים ממני
מסיבת הסילבסטר של שנת 1989 זכורה לי במיוחד. זו היתה הפעם הראשונה שנפגשנו לא לבושים שחור. למעשה זו היתה מסיבה של סוף שנת 1989 ותחילת 1990, והמעבר מלבוש שחור ללבוש בצבעים שונים היתה מאד סימלית למרות שלא היתה מתכוננת כלל. במקום לצאת למועדון היינו בבית של טל. בחצות התנשקנו עם הבנות. אני השתכרתי. לימים כמה מהם ירדו לארה"ב. וטל התחתן עם הבת של נשיא אינדונזיה (נשבע לכם שאני לא ממציא כלום). עם טמיר אני נפגש לפעמים לארוחות צהרים, בימי עבודה לא שיגרתים.

Inspiral Carpets - This Is How It Feels
Inspiral Carpets - Directing Traffik

ועוד שיר מאותה תקופה באדיבות יובל קאולי
The Field Mice - Between Hello And Goodbye

פתיחה מאד נעימה לשנה הזו, אני חושב. אם כך אפשר להגיד:
החיים יפים והמוסיקה פרימיום


פוסטים אחרונים וממש שווים !