אני חייב להודות שאני לא אוהב את העטיפה של האלבום הזה. יש בה משהו שמזכיר לי את אוהל הדוד תום.
Mr. M הוא האלבום ה- 11 (!) של להקה שאמרה על עצמה שהיא להקת הקאנטרי הדפוקה ביותר מנשוויל. והאמת שכבר קשה לזהות שהמקור הוא קאנטרי. הרוח החיה של הלהקה היא קורט וגנר, שגם כותב את השירים וגם שר אותם בקול עמוק ורך. ההרגשה שלי היא שהשירים האלה נולדים מהטקסטים שלהם, ובכל זאת במוסיקה כשלעצמה יש קסם ענוג.
באופן אישי מאד קשה לי להתחבר לאלבומים איטים כל-כך, בהתחלה אני חושב לעצמי שזה מצליח לשעמם אותי יותר ממה שכבר משעמם לי בלאו הכי. אבל לפעמים כשנפתחים ארובות שהשמים, ויורדים גשמים, אז אני מצליח לאגור מספיק קשב, ולהכיל את היופי הצרוף הזה, שאתמול הקשבתי לו כל-כך הרבה פעמים [ותודה לשרון רז שערך את רצף השירים הבא] :Lambchop - Gar
Lambchop - If Not I'll Just Die
Lambchop - Your Life As a Sequel
Lambchop - Smuckers
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה