הילדים שלי ידעו את הסדר של כל כוכבי הלכת במוזיאון החלל בוושינגטון, וגם כמה ירחים יש לכל אחד מהם. במוזיאון הטבע בניו-יורק הם הכירו בע"פ את כל סוגי הדינוזאורים, אם הם היו צריכים לגדל אחד כזה, הם יודעים בדיוק מה להאכיל אותו, ולאיזה מוזיקה הוא אוהב להקשיב לפני שהוא הולך לישון. אז בשביל העשרה לקחנו אותם ללאס-וגאס, זה לא להאמין כמה מכונות מזל והימורים יש פה, אפילו בתחנות הדלק יש מכונות הימורים. לא הספקנו לקנות כרטיסים להופעה של אלביס פרסלי (כי הוא מת מזמן), אבל ראיתי חנות עם גיטרה חתומה ע"י בי.בי קינג, ואחת אחרת חתומה ע"י אריק קלפטון. בחודש הבא יופיע כאן סי לו גרין וגם ארת'ה פרנקלין. עברנו ליד מלון הפלימנגו האגדי שבו הופיע בעבר פרנק סינטרה, אבל אנחנו מסתובבים בעיקר בתוך בתי המלון החדשים. אחרי שראינו שבעה מהם כבר הבנו את הפרנציפ: בכולם יש לובי יפה (בסגנון של פריז/ ניו-יורק/ רומא העתיקה וכדומה), קניון יפה וכמובן קזינו עם מיליון סלוט משינז. ההליכות ארוכות. ובסוף נשברנו במלון ונציה, גם כי זה מאד חיוור ליד ונציה האמיתית, אשר ביקרנו בה אך לפני שנתיים, אבל בעיקר נמאס לנו כי שתינו שם ברד בטעם שרי שעשה לכולנו בחילה מהמתוק. מה שהיה נורא מוזר בעינינו שלא ראינו אף כלבלב אחד משוטט ברחובות ובעצם בשום מקום. בתור חובבי כלבים (המשפחה שלי, לא אני) זה היה מאד חסר לנו.
אין לי כמעט הזדמנויות להקשיב למוסיקה בצורה מסודרת, אבל משמיעים פה מוסיקת רקע בכל מקום. שמעתי כאן את אואזיס לא פעם, וגם את ELO, ו- OUTKAST. בטיסה בין ניו-יורק לבין לאס וגאס היתה לי אפשרות להאזין ביסודיות לאלבום החדש של Dead Can Dance . DCD הם להקת אייטיז שנוסדה במלבורן שבאוסטרליה, אבל פעלה בלונדון בן השנים 81-96, ועכשיו באופן מפתיע הם עשו קאמבק עם אלבום נהדר שנקרא Anastasis. יש במוסיקה שלהם השפעות מזרחיות והם מזכירים גם את מינימל קומפקט שלנו. לי זה מאד מתאים לאוירת מלון האבירים שבו אנחנו לנים, שמעוצב כמו טירה עתיקה ובו גם פסלים של פיות דרקונים ושאר אגדות עתיקות. אהבתי מאד את השיר הנושא ואת Children Of The Sun ויש גם את כל האלבום בהזרמה [קישור]
