היא לא מכשפה רעה. היא מכשפה טובה |
בניו-יורק יש הרגשה כאילו הכסף הוא האויר שהאמריקאים נושמים. אנחנו עוברים מאטרקציה לאטרקציה. לקחנו את הילדים לכל חנויות הצעצועים שיש והם לא יודעים שובע. אנחנו נתקלים בעיקר במה שנקרא נותני שירות, ואנשי מכירות, וכל הזמן בעצם מוכרים לנו את הרגע הבא, את הסיפוק הבא שיגיע ובוא יבוא. משהו גדול יותר מלצפות בניו-יורק מהאפייר סטייט בילדינג ?? זו הדמיה תלת מיימדית של טיסה במסוק בשמי העיר. טוב אי-אפשר ממש להתלונן. חסר לי קצת מוזיאון לאומנות (יש כאן אבל זה פחות מתאים כל-כך לילדים), אבל היינו במוזיאון הטבע וראינו דינוזאורים ואבנים מהירח. הטיימסקוור יותר מפעים מכל מה שחשבתי... יום קודם היינו במחוז לנקסטר בפנסילבניה לראות את כת האיימיש. כת אשר דוגלת בחיים צנועים והתנתקות מכל הפיתויים שמציאים החיים החומרנים, מה שאומר שהם לא משתמשים בכלל בחשמל. אצלנו זה הסתיים בקניה של אייפד 2, בחנות הדגל של אפל בשדרה החמישית ליד הסנטרל פארק (זה בסדר גם אני לא מאמין שאלה החיים שלי, אבל עובדה..).
כל הזמן הם מחייכים האמריקאים האלה. וכשהם רוצים למכור לך משהו אז הם גם צוחקים צחוקים מזוייפים, שזה כבר השיא. נותני השירות נראים די מדוכאים, חוץ מהכושים שיודעים תמיד לחגוג ביניהם, השיטה שלהם נראיית מאד יעילה, המקצועיות היא בפרטים הקטנים. אבל אפילו בחנות של אפל אתה מרגיש שמה שחסר להם זה יצירתיות. Creativity זה משהו שמוכרים רק בפרסומות. בפועל יש סדר וארגון ונהלים ופרוטוקול. הכי משגע אותי שהם ממש לא מסוגלים שנוגעים בהם. אם נוצר מגע הכי קטן אפילו במקומות הומים אז זה ישר "סליחה" ו "אני מצטער" וכאלה. אצלנו זה צ'פחות וכיפים, חיבוקים ונשיקות. בכל זאת אני נותן להם המון קרדיט על זה שהם כאלה נחמדים וחברותיים בכל מקום, ונראה לי שזה נעשה במלוא הכנות.
חיפשתי מוסיקה עדכנית שקשורה לניו-יורק. והנה פטי סמית' האגדית, הוציאה אלבום חדש. עוד לא הספקתי לשמוע אותו, אבל שני שירים שכבר שמעתי מתוכו נהדרים:
Patti Smith - Banga
ועוד שיר
Patti Smith - This is the Girl
ובאתר שלה יש סקירה מלאה של האלבום
http://www.pattismith.net/
ועוד שיר
Patti Smith - This is the Girl
ובאתר שלה יש סקירה מלאה של האלבום
http://www.pattismith.net/