לסוע עם הילדים לטיול בחו"ל זה קצת כמו ללכת איתם לים. אתה רוב הזמן עסוק בלסחוב דברים, ובלהשגיח על הילדים שלא ילכו לאיבוד. מצד שני, אני חושב שהיה לי מאד קשה להינות מכל העסק בלעדיהם (גם בגלל שאני לא מלהב כמוהם כבר מכל דבר וגם בגלל שקשה לי מאד להנות מבלי לחלוק איתם את החוויה). אנחנו בסה"כ שבעה בטיול הזה, כולל חמי וחברה שלו, היום עשינו חישוב שהגיל הממוצע 34. אז בעיקרון זה טיול בלי רומנטיקה ובלי בירה, והפיצוי הוא לונה פארקים וסרטים בתלת מימד של בוב ספוג.
אחרי יומיים באמריקה אני יכול להגיד שכל מה שאמרו לי עליה נכון: הכל גדול, כולל המנות של המוצרים בסופר, וכוסות הקפה הענקיות. והכל מאד נוח וכולם מנומסים והפרסומות בכל מקום לאוכל ומקביל לתרופות להורדת הכולוסטרול ונגד דיכאון. והמוזיקה ברדיו נשמעת קאנטרי כזה.... טוב ..זו רק התרשמות ראשונית, ואני מניח שניו-יורק, ובהמשך קליפורניה ופלורידה יתנו לי תמונה יותר מקיפה.
והנה שיר חדש של סנטיגולד שמתאים (אולי) גם ליום העצמאות של אמריקה שחל מחר:
Santigold - The Keepers
