מוסיקת "עולם" היא מונח שאנשים מרבים להשתמש בו כדי להכליל סגנונות רבים מדי לטעמי. איך אפשר להשוות
מוסיקה ברזילאית למוסיקה קובנית למשל? או אפריקאית? בעיני אי אפשר.ויש משהו יפה בלהקשיב למוסיקה שמגיעה מ"העולם". לא בשפה שלך,גם לא בשפה שאתה מבין, מה שמכריח אותך בדרך כלל להתמקד קודם כל בקצב, ורק אחר כך, אם תרצה בתרגום של השיר.
מאז שחזרתי מקובה אני לא מפסיקה לחשוב על הופעות הרחוב שראיתי שם. המוסיקה היתה כל כך אותנטית, כל כך קרובה. אני ואחד הנגנים יושבים על כסא פלסטיק, הוא אוחז בידי ומנסה ללמד אותי לנגן על קליפת דלעת מרוקנת, חרוצת פסים, בקצב קובני. אני מנסה ומגלה שהקצב שלי עובד אחרת לגמרי משלהם.
במקרה גיליתי שיצא ל Buena Vista Club דיסק מההופעה בקרנגי הול בניו יורק, הופעה שצולמה, בין השאר, לסרט דוקומנטרי על ההרכב והתופעה- נולדה בשנות ה 40 בקובה והצליחה לפרוץ אל מעבר לגבולותיה (וזה לא
עניין של מה בכך שם..). למעשה, רוב המוסיקה הקובנית שהעולם המערבי מכיר כיום מקורה בהרכב הזה, שמאגד בתוכו הרבה משירי העם שלה, אם אפשר לקרוא לזה כך.
אני יכולה להגיד, שאין מה להשוות את ההופעה שלהם לאיך שהמוסיקה נשמעת. אחרי שרואים את הנשמה, המוסיקה מתנחלת שם עוד הרבה זמן. מה שנקרא נבדק ב live ויצא פרימיום !
All music guide הטיבו לסכם את העניין בכמה משפטים, ואין דבר טוב מזה לפתוח איתו את הדיסק הזה, תאמינו לי.
This set is every bit
as necessary as the solo albums by the singers, and perhaps even more
than the studio effort. It is not only a historical document; it is
a living, breathing piece of work that guarantees the transference of
emotion from tape to listener, and cements the Buena Vista Social Club's
place not only in the Latin music pantheon, but in the larger context
of popular music history
הנה, תראו בעצמכם בתוך ההופעה הראשונה באמסטרדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה