געגועיי לאייטיז

אני לא מתגעגע לאייטיז, אבל אני בהחלט אוהב הרבה מאד מוזיקה מהעשור ההוא. אני ילד אייטיז ומאכזב אותי לדעת שלרוב האנשים האייטיז הפכו לגלאם-פופ עם פאנים מעצבנים, איפור ססגוני ותחפושות של אסטרונאוטים חייזרים. אז כבר התחלתי בעבר את הסידרה "לא על הסמיתס לבדה" והיא עוד תחזור לאחר סיכום העשור הנוכחי של שנות האפס. כי בשבילי שנות השמונים היו בעיקר העשור שבו נוצר האינדי, וגם המוזיקה האלקטרונית, (שאם לא הומצאה בו, אז לכל הפחות פרצה בזמנו בגדול). זה גם העשור שנולד ההיפ-הופ, הגראנג' עם הפיקסס, אפילו U2 נולדו בו ועיצבו את הצליל שכל להקת רוק מצליחה נשמעת מאז ועד קינגז אוף לאון.
ובהקשר לזה בזמן האחרון יצאו שלושה אלבומים שנורא מזכירים לי את הצליל של שנות השמונים מהכיוון האינדי. יכול להיות שכל העשור הנוכחי מזכיר את זה, או שזו רק הרגשה סובייקטיבית שלי.

The XX
אינדי באייטיז זה בעיקר אנגליה. וכאן יש רביעיה של של שני בנים ושתי בנות, שעושים מוזיקה שמזכירה לי יותר מכל את האייטיז. די מנימליסטית ורזה. עם כל מיני נגיעות אלקטרוניות מנימלסיטיות. מזכיר את הקיור והסמיתס ועוד ועוד ממש אייטיז.

Wild Beasts
אם יש משהו ניו-וייבי חדש זה האלבום החדש של Wild Beasts , אלבום שני של עוד רביעייה בריטית

The Cribs
ג'וני מר השותף של מוריסי בסמית'ס נודד בין להקות. עכשיו זו הקרייבס הבריטית. רוק צנום פאנקיסטי ובסיסי. ממש טוב.

The Cribs - Cheat On Me