לעקוב אחר הפרימיום

יום חמישי, 28 בינואר 2010

נבדק ונמצא פרימיום - טום וייטס בעברית !!!

צילום: מאי קסטלנובו
הייתי בשתי ההופעות של טום וייטס בעברית ביום חמישי וביום שישי שעבר 21-22.1.10. היה מפתיע. מאד מפתיע!
בכניסה להופעה פגשתי את רן ואת בר (חברים של שני קידר ועידו שחם) וסיכמנו בפסימיות זהירה, שלא יכול להיות יותר מאכזב ממה שאנחנו חושבים שיהיה. ובסוף היה ממש תענוג גדול, לפחות מבחינתי.
כמו רבים וטובים שהגיעו הכרתי את הרפרוטאר של טום וייטס (פגשתי גם כאלה שמכירים רק את מדונה- נשבע !), ובכל זאת להקשיב לאלבומים של טום וייטס זה כבר די משומש בשבילי. כמה אפשר להתרגש מאותו הדבר ? כלומר, אפשר, אבל צריך את מצב הרוח המתאים.
אז הטוויסט הזה של התרגום לעברית עשה הבדל מספיק גדול, בכדי לאוורר את כל השירים ולהביא אותם רעננים כאילו נשמעו רק עכשיו, לראשונה. כנראה שכאתה אוהב משהו, והוא אחר-כך חוזר שוב אליך אתה מרגיש מתוגמל פעמים - וכך הרגשתי עם השירים בהופעה. במיוחד עם כל שירי האהבה המרירים-מתוקים, עצובים-שמחים. יותר מכל התרגשתי משירי אהבות ביבים שהושרו.
התרגשתי מירונה כספי עם הפסנתר, משירה ז. כרמל (שגם היתה בהופעה של טום וייטס בפראג והשוויצה), שני קידר הקפיצה עם ""לא רוצה להתבגר", איה כורם הפתיעה וגם הצליחה לפתות אותנו עם גרבוני תחרה, אבל הכי התרגשתי מ-"אליס" ששרו "סמטת פחם", ומ- "מרתה" ששר דיויד בלאו.
טליה פרי הגבוהה (שלא מצליחה להשיג חולצות טריקו שמכסות לה את הפופיק), תרגמה את ריין-דוג שהוכיח לי שוב בפעם המאה שהאלבום המאד מוערך הזה הוא לגמרי אוברייטד, דווקא השיר המקורי שלה היה ממש טוב.
בפינת הביזאר הופיע לקינוח זאב טנא הקשיש (שהוא האבא של הבמבה), בשלב הזה ישבתי ליד גון-בן ארי וחברתו תמר (מחבורת חסמבה) והם היו מספיק שתויים כמוהו, בשביל לא להפסיק לצחוק עד הסוף המר-מתוק הזה של הערב הראשון.
בערב השני שילה פרבר נתנה שיעור שאמא שלה נתנה לה לפני עשר שנים, כשהיא נסעה לטיול גדול בחו"ל: היא אמרה לה שכולם יאמרו לה ש"זמן=כסף", אבל שלא תאמין לזה, כי "כסף הולך ובא, אבל זמן שאבד לא חוזר יותר". היא גם אמרה שלקח לה הרבה שנים להבין את זה, והיא גם מצטערת שהיא הבינה. כל-כך פגע בי שרק בשביל זה היה שווה לבוא להופעה.
ירון בן-עמי היה נהדר, כשהוא כמעט מנקה את התקרה עם השיער המתולתל שלו, וגם עידן אלתרמן החינני נתן קטע טוב ומצחיק. לקראת סוף הערב אישתי כבר התעלפה מעייפות ושכבה על הספה, ואני הלכתי להקשיב לגון בן-ארי, שגם הפעם הלך עד הסוף, שר שיר הקדמה שבו הוא מספר כמה הוא שתה בכדי לקבל קול של טום וייטס, ואז הוא עשה את הקול הזה של טום וייטס בעברית - היה עוצמתי !
בכדי להשלים לכם את חווית האין-סוף תענוג שהיתה פה, אציין שהערב שלי התחיל בארוחת צ'יקן טיקה עם אורז בדוכני האוכל של יום חמישי בדיזינגוף סנטר. פעם אחרונה שאכלתי צ'יקן טיקה, זה היה לפני 15 שנה בהודו, אז אפשר להגיד שזו עוד אהבה ישנה.
עוד הערה קטנה: מטבע הדברים היו עיבודים חדשים לשירים. עיבודים מאד מוצלחים בסה"כ, אבל מה שיותר בלט זה התרגום שהיה לעיתים או בד"כ מעט מליצי. בשבילי זה היה כיף גדול (המיליציות), הזכיר לי את התרגומים של ארכדי דוכין ומיכה שיטרית לויסוצקי באלבום "רוצה יהיה", שאני מאד אוהב. אפשר שזה יהווה השראה לכל מי שכותב שירים בארץ הזאת.
מגיע הרבה מאד תודות לגיא חג'ג' בעל מגע הזהב, שאירגן והפיק את כל האירוע המושלם הזה, שגם נותן במה למוזיקאים ישראלים, וגם היה מתוקתק באופן שאיפשר הנאה צרופה. צריך לציין שהאוזןבר הוא תפאורה נאה ביותר לאוירת הביבים הנדרשת. אני מחכה לקליפים בעונג..רק שיגיעו כבר !@

ויש תמונות !

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

הייתי, ואני חושב ממש הפוך ממך.

באתי בציפייה ותקווה, אבל עם חשש שהתקיים מאוחר יותר.

אני לא בעד התרגומים האלה.
החלטתי סופית.
מה גם שהביצועים לא מצליחים להתגבר על המהלך הבעייתי מלכתחילה (התרגום).

רדיו פרימיום להמונים אמר/ה...

אני מבין אותך, מי שהתרגום נתקע לו בגרון, או יותר נכון באוזן, לא יכול להנות.
היו תרגומים יותר מוצלחים והיו כאלה שפחות. יכול להיות שהייתי קצת סלחני, אבל בכל הדברים שציינתי שאהבתי המכלול גבר על תחושת אי-נוחות אחרת או כזאת. בסופו של דבר זה עניין סובייקטיבי לגמריי

פוסטים אחרונים וממש שווים !