2010 - הנה אני בא !

העורך הראשי מזמין אתכם באופן אישי לעוד שנת פרימיום של מוזיקה

אני קורא עיתונים של סופשבוע בעיקר, מידי פעם יוצא לי לקרוא עיתון יומי. ואני שואל את עצמי:

מי קורא את כל ערימות הניר הזה? מי קורא את רענן שקד? מי קורא את מאיר שלו? מי קורא את חנוך דאום? מי קורא את גון בן-ארי? ואלה רק כמה כותבים מידיעות אחרונות, ומי קורא את מה שכותבים בעיתונים אחרים?

ומה הם כותבים שם בעיתונים? מה בדיוק זה מעניין?!

ברק לא מפחד מאף-אחד, וגם לא ליברמן. ליבני לא רוצה, וגם ביבי לא. ובנושאים החשובים (ואני מתכוון באמת חשובים, ולא עלילות סער באח הגדול): גלעד שליט עדין לא השתחרר, והמס על המים... בחיית מה אתם רוצים? אם אין מים, אז זה לא צריך לעלות יותר? צריך, ועוד איך !

מילה על יאיר לפיד
אני קורא את יאיר לפיד למעלה מעשרים שנה, מאז שהוא היה בן עשרים וקצת ואני הייתי בן עשרים וקצת פחות. במשך 19 שנה הוא כתב טור במעריב, שדמה מאד לאיך שכותבים בלוג (בזמן שעכבר היה עוד יצור חי שאוכל גבינה). זה מדהים איך שהכתיבה שלו השתנתה, ברגע שהוא עבר לידיעות. אבל זה בסדר. זה מתאים לתפוצה, למעמד, לפורמט - ככה צריך להיות, וזה עדין איכותי לא פחות. בגיל 24 הוא נשמע כמו גירסה חקיינית, אך קצת יותר שפויה של יונתן גפן, שכתב במקביל אליו במעריב, ולימד את יאיר לפיד "כל מה שצריך לדעת על לכתוב" (ציטוט שלו).

עם השנים אני מעריך אותו יותר ויותר. גם על הדרך שהוא עשה, גם על המשפחתיות שבו, שמאד מזכירה לי את שלי. סגנון הכתיבה שלו, שכאמור מושפע מיונתן גפן, אבל גם מאפרים קישון ואחרים, הוא כיום כמעט תקן לאיך כותבים מעניין ובהומור. משהו וירלי שפשה בכל חלקה טובה. לפעמים זה עושה לי טוב, לפעמים זה עושה לי רע.

ראיתי אותו היום באילנה דיין (שגם אותה אני זוכר מאז שהיא היתה בגיל 24 - מאז היא תקועה באותה פוזה), הוא נראה הרבה יותר מבוגר ממני. זה מספיק לי. ויש לו טעם נורא משעמם במוזיקה.

מילה על שפעת החזירים
אשתי התחסנה, אני ממתין לראות איך זה ישפיע עליה.

מילה על טלוויזיה
האח הגדול זה נורא ! סער מקריח ! יש כל-כך הרבה דברים טובים לראות בטלוויזיה, אבל אסור לי, כי היא תפוסה.

מילה על חזרה למציאות
היום קאסמים ופצרים על ישראל מעזה.

המוזיקה של 2010
אז סוף-סוף נפתחה שנת 2010 - הנה אני בא ! ומה אתכם ?

בטיימאאוט כבר התחילו לנחש אילו אלבומים יעשו לנו את השנה. יש המון רמזים לכך שתהיה שנה ברוכה. אבל אני אומר בואו נתחיל בקטנה. לאט-לאט נאכל את כל השנה הזאת. לואמפייר ויקאנד אלבום חדש שאפשר להאזין לכולו: כאן

למען האמת, לא עד כדי כך מרגש אותי, למרות שהשיר מתוכו Horchata, שהיה כאן לפני שלושה חודשים - מדבק !

אתם חייבים להקשיב ל-Surfer Blood, הם עושים מוזיקה שהיא בין המכביז לבין גריזלי בר, או בין ניו-אורדר לבין (כמה לא מפתיע) הביץ' בוייז. לפרקים הם מזכירים את השינז, קורסיב וארקייד פייר. האלבום שלהם אמור לצאת השנה. כבר כתבתי עליו כאן בשנה שעברה, אבל הכיף שבו לא נגמר, אז הנה עוד שני שירים פרימיום מתוכו להנהתכם:

Surfer Blood - Slow Jabroni

Surfer Blood - Catholic Pagans
ולשירים נוספים של Surfer Blood

תבואו שוב- יהיה פרימיום !