כדורגל זה החיים והמונדיאל הוא החיים הטובים. כדורגל הוא תוכנית הריאלטי הכי טובה שהיתה ותהיה אי-פעם. עכשיו כשהישרדות משודרת מול המונדיאל, אפשר בקלות לראות מה אמיתי ומה במונולוגים של עידן קפון מזוייף כל-כך. אתמול, למשל, ארגנטינה כבר לא היתה צריכה בכלל לנצח את יון בשביל לעלות לשמינית הגמר, ובכל זאת ארגנטינה שיחקה בלי אסטרטגיות מפגרות את המשחק הכי ספורטיבי שיכול להיות. בלי ניצחון הם פשוט לא יכלו להראות את הפנים שלהם בשום מקום בעולם. אתם מתארים לעצמכם את דן מנו עושה דבר כזה?
גם אם אתן לא אוהבות כדורגל רוב השנה, כמוני, כדאי לכן מאד לראות את המשחקים הגדולים ואת מסי. מסי (שחקן כדורגל, ולא שם חיבה לרשות המיסים) הוא וירטואוז, הוא להטוטן כדורגל, הוא שחקן כדורגל מושלם. לא צריך לאהוב כדורגל בשביל להנות מהמשחק שלו, כמו שלא היה צריך לאהוב מוסיקה קלאסית בשביל להנות מהוירטואוזיות של מוצארט.
הדבר היפה ביותר בכדורגל הוא המיקריות שבו, ובעניין הזה הוא הפוך מהאינטרנט. אם בפייסבוק אנחנו משתדלים להיראות הכי טוב שאפשר, ולומר את הדברים הכי הגיונים ומאגניבים, הרי שבחיים האמיתים הכל מתפלק לנו, ויוצא לנו בערך ככה, ורק פעם בכמה זמן אנחנו באמת מכניסים גול. נבחרת צפון קוריאה למשל הפסידה 7 -0 לפורטוגל ועפו מהמונדיאל ועכשיו השליט שלהם הולך לשים אותם במרתף עינויים, שהאינקויזיצה פוטוגלית נראיית בדיחה לעומותו.
הדבר היפה ביותר בכדורגל (אני יודע שפתחתי כך גם את הפיסקה הקודמת), שכדורגל עוסק בחברות, יותר מהכל. בכדורגל אין רומנטיקה ואין סקס, אין טלנובלות ואין פרונוגרפיה, ואם תשימו לב אז גם אין הזניה של הספורט כמו באולימפיאדה. כי בכדורגל באמת ובתמים המשחק הקבוצתי חשוב יותר מהיכולת האישית. זה כנראה לא מקרה, שהיחיד שנתפס אי-פעם בעבירת סמים הוא מארדונה (כשעשה קאמבק כשחקן מבוגר במונדיאל 94), כי למארדונה יכולת אישית שקובעת משחקים, אבל לכל שחקן אחר סמים לא היו מועילים ברמה הקבוצתית.
שימו לב לשם המושלם של השחקן הכי טוב בכל הזמנים: "דייאגו ארמנדו מארדונה" היה צריך להמציא את זה, אם הוא לא היה קיים. גם השמות של שאר השחקנים המפורסמים עלי אדמות נשמעים מומצאים, ועל כך שר כבר פעם אריק איינשטיין: זידאן, הנרי, פלה, רונדלו, רונלדיניו, רוני, בקאם... יכולתי למשיך כך לנצח (לא באמת) - כולם נשמעים שמות מומצאים ע"י מלהק מקצועי מהוליווד של שנות העשרים.
אין ספק שזהו המונדיאל הכי מוזיקלי אי-פעם, מטקס הפתיחה, שירי הנושא (יש אפילו אחד אינדי) והוובוזלות. בד"כ אני מאד אוהב חצוצרות, ויש בזה משהו אפילו מלכותי ומהדיר. התהליך של ירידת הוובוזלות אל העם הוא מעניין. מכלי שמזמין מלכים (ובסיום המנגינה שלהם היו קוראים "הולה!), לכלי שמדרבן גליאטורים מודרנים לנצחון. אני מניח שבקרוב נמצא את הוובוזלות בכל מקום ובכל משחק כדורגל, בקרוב בכנסת ובהופעות חיות .
קצת קשה להאמין אבל טכנאי הטלוויזיה הישראלית הצליחו להוריד את כמות הרעש שהוובוזלות עושות בשידור בשיעור של 60-90%. רשתות השידור הגרמניות והאנגליות התקשרו כדי לקבל מידע, כיצד זה נעשה. למרות זאת במשחקים שבהם משתתפת דרום-אפריקה הרעש בשידור מרגיז. ובסופו של דבר הוובוזלות גם לא עזרו להם. דרום-אפריקה היא הארץ הראשונה אי-פעם שמארחת מונידאל, ולא מצליחה לעלות לשלב הבא. אני חושב שזה אומר משהו על המדינה הזו, ולא לטובה.
למעלה להקת Galactic יחד עם The Rebirth Brass Band במנגינה שהיא כולה נצחון: Boe Money מתוך אלבום חדש בשם ya-ka-may.
גם אם אתן לא אוהבות כדורגל רוב השנה, כמוני, כדאי לכן מאד לראות את המשחקים הגדולים ואת מסי. מסי (שחקן כדורגל, ולא שם חיבה לרשות המיסים) הוא וירטואוז, הוא להטוטן כדורגל, הוא שחקן כדורגל מושלם. לא צריך לאהוב כדורגל בשביל להנות מהמשחק שלו, כמו שלא היה צריך לאהוב מוסיקה קלאסית בשביל להנות מהוירטואוזיות של מוצארט.
הדבר היפה ביותר בכדורגל הוא המיקריות שבו, ובעניין הזה הוא הפוך מהאינטרנט. אם בפייסבוק אנחנו משתדלים להיראות הכי טוב שאפשר, ולומר את הדברים הכי הגיונים ומאגניבים, הרי שבחיים האמיתים הכל מתפלק לנו, ויוצא לנו בערך ככה, ורק פעם בכמה זמן אנחנו באמת מכניסים גול. נבחרת צפון קוריאה למשל הפסידה 7 -0 לפורטוגל ועפו מהמונדיאל ועכשיו השליט שלהם הולך לשים אותם במרתף עינויים, שהאינקויזיצה פוטוגלית נראיית בדיחה לעומותו.
הדבר היפה ביותר בכדורגל (אני יודע שפתחתי כך גם את הפיסקה הקודמת), שכדורגל עוסק בחברות, יותר מהכל. בכדורגל אין רומנטיקה ואין סקס, אין טלנובלות ואין פרונוגרפיה, ואם תשימו לב אז גם אין הזניה של הספורט כמו באולימפיאדה. כי בכדורגל באמת ובתמים המשחק הקבוצתי חשוב יותר מהיכולת האישית. זה כנראה לא מקרה, שהיחיד שנתפס אי-פעם בעבירת סמים הוא מארדונה (כשעשה קאמבק כשחקן מבוגר במונדיאל 94), כי למארדונה יכולת אישית שקובעת משחקים, אבל לכל שחקן אחר סמים לא היו מועילים ברמה הקבוצתית.
שימו לב לשם המושלם של השחקן הכי טוב בכל הזמנים: "דייאגו ארמנדו מארדונה" היה צריך להמציא את זה, אם הוא לא היה קיים. גם השמות של שאר השחקנים המפורסמים עלי אדמות נשמעים מומצאים, ועל כך שר כבר פעם אריק איינשטיין: זידאן, הנרי, פלה, רונדלו, רונלדיניו, רוני, בקאם... יכולתי למשיך כך לנצח (לא באמת) - כולם נשמעים שמות מומצאים ע"י מלהק מקצועי מהוליווד של שנות העשרים.אין ספק שזהו המונדיאל הכי מוזיקלי אי-פעם, מטקס הפתיחה, שירי הנושא (יש אפילו אחד אינדי) והוובוזלות. בד"כ אני מאד אוהב חצוצרות, ויש בזה משהו אפילו מלכותי ומהדיר. התהליך של ירידת הוובוזלות אל העם הוא מעניין. מכלי שמזמין מלכים (ובסיום המנגינה שלהם היו קוראים "הולה!), לכלי שמדרבן גליאטורים מודרנים לנצחון. אני מניח שבקרוב נמצא את הוובוזלות בכל מקום ובכל משחק כדורגל, בקרוב בכנסת ובהופעות חיות .
קצת קשה להאמין אבל טכנאי הטלוויזיה הישראלית הצליחו להוריד את כמות הרעש שהוובוזלות עושות בשידור בשיעור של 60-90%. רשתות השידור הגרמניות והאנגליות התקשרו כדי לקבל מידע, כיצד זה נעשה. למרות זאת במשחקים שבהם משתתפת דרום-אפריקה הרעש בשידור מרגיז. ובסופו של דבר הוובוזלות גם לא עזרו להם. דרום-אפריקה היא הארץ הראשונה אי-פעם שמארחת מונידאל, ולא מצליחה לעלות לשלב הבא. אני חושב שזה אומר משהו על המדינה הזו, ולא לטובה.
למעלה להקת Galactic יחד עם The Rebirth Brass Band במנגינה שהיא כולה נצחון: Boe Money מתוך אלבום חדש בשם ya-ka-may.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה