סוסים ביער האופנים

Compliments from Band of Horses on Vimeo.

הכל התחיל בכך שרציתי לרדת קצת במשקל ולעלות קצת בכושר, אז בזמן האחרון הגברתי את נסיעותי באופנים. אני רוכב בגבעות שבהן יערות ממש כמו בוידאו של Band Of Horses לשיר compliments שכאן (רק בלי שלג), ואני מאד אוהב להקשיב להם בנסיעות האלה באפנים ולאלבום Cease to Begin, ובמיוחד לשיר No One's Gonna Love You, שהוא כבר הרבה זמן מסווג אצלי כשיר האהבה הכי יפה בעולם. צריך מצב רוח בשביל מוזיקת אמריקאנה ורוק ללא כל התחכמויות. בזמן האחרון אני מקשיב יותר ויותר ל- The National, Broken Social Scene, Tokyo Police Club, ואני חושב שצריך גם לתת להם עוד במה כאן בבלוג - כי הם בין האלבומים הטובים ביותר השנה.
ביום שישי שעבר רכבתי על האופנים, תוך כדי שאני מקשיב לאלבום The Boy with No Name של Travis ומתענג על השיר Selfish Jean ואז כשהכל נראה כל-כך ורוד וחלומי, והרוח מבדרת את שערי שבקסדה, בסוף הירידה, לפני הסיבוב החלקתי הצידה ונפלתי על המרפק. אני אחסוך מכם את תמונות הזוועה של היד, ואת תמונות הרנטגן ורק אציין שיחסית לשניאור חשין (שנהרג בערך באותה שעה) יצאתי ממש בזול, אבל יחסית לשטות שעשיתי אני נמצא קצת יותר מידי זמן במעצר בית. יקח עוד חודש עד שזה ממש ירפא, למרות שכלום לא נשבר, רק שריטה מאד עמוקה (פחות עמוקה מהשריטות בראש), וביום ראשון כבר אחזור לעבודה. בינתיים אני מקשיב להמון מוסיקה. יכול להיות שאלוהי המונדיאל התערב פה, כדי שאוכל לצפות בקצת יותר משחקים (אם כדורגל זה דת, אז צריך להיות לו אלוהים, ואני לא חושב שמראדונה, עם כל הכבוד, מתאים לתפקיד). כמובן שבסופו של דבר עליתי קילו וחצי תוך כמה ימים של בטלה מול הגלידה במקרר.