Cure - Disintegretion

אם הסמיתס הם הביטלס של שנות השמונים, אז הקיור הם הרולינגסטונס של שנות השמונים (בטח מישהו אמר את זה לפני, ואם לא אז אני רוצה פרס פוליצר לבלוגרים על המשפט הזה). אני זוכר שהסמיתס התפרקו, היתה הרגשה כזו שבאמת הלהקה הכי חשובה בעולם התפרקה, אבל מה הם הספיקו בכלל? זה היה קצת מביך, בכל זאת לא 13 אלבומים כמו הביטלס. מוריסי בהחלט פיצה עם אלבומים שנשמעו ממש כמו המשך של הסמיתס, ובכל זאת הסמיתס התפרקו, והקיור לא. אי-אפשר גם לבוא בטענות לקיור בעניין התוצרת, הרפרטואר שלהם בהחלט עשיר. יכול להיות שהקיור לא התפרקו כי הקיור הם רוברט סמית' ורוברט סמית' הוא הקיור, וכל הניצבים שמסביב התחלפו כל הזמן מבלי שנרגיש.
אני זוכר את זה שרוברט סמית' היה לועג למוריסי בראיונות. כאשר השוו את הסמיתס לקיור הוא היה אומר שמוריסי הוא זמר של שיר אחד. אבל גם על עצמו הוא לא חסך ממש ביקורת, ואמר שהקיור הם להקה לפחות של שני שירים. רוברט סמית' גם נהג לשקר בראיונות, פשוט כי שיעמם לו. במקור הוא היה גיטריסט של סוזי והבאנשיז, והוא אף ביקר בארץ בירושלים יחד עם סוזי והבאנשיז, ולא ממש אהב את מה שהוא ראה (בלי קשר לנושא הפלשתינאי, פשוט נראנו לו פרימיטיבים וחשוכים).
כבר כתבתי כאן לפני כמה פוסטים שבמוזיקה כמו בביזנס "טיימינג איז אברית'ינג" והשאלה הזו גם עולה לגבי ההוצאה מחודש של עוד אלבום מופת ומוערך, הפעם Disintegration של הקיור. אז יש כאן משהו קצת מתעתע, מצד אחד The XX ועוד כמה להקות רטרו אייטיז מחזיקים את הצליל של הקיור רלוונטי מתמיד, ומצד שני (תמיד יש לפחות צד שני) בכל זאת צריך להיות קצת סלחנים, לא כל הרצועות עוברות את מבחן הזמן. הלהיטים בוודאי שכן, אבל מה שמסביב נשמע קצת מיושן (מה שמוכיח שאתם יכולים להיות אינדילקטואלים ככל שתרצו, אבל להיט הוא להיט וישאר כך תמיד). באופן אישי אני מעדיף את האלבום Kiss Me , Kiss Me, Kiss Me של הקיור, ואני חושב שהוא יותר טוב, ושתסלח לי ההיסטוריה על כך.

גם לאדיטורז (שלסולן שלהם קוראים טום סמית (יש פה משפחה שלמה בפוסט הזה)) ביצוע יפה ל- Lullaby ,להקה לא הכי מקורית (האדיטורז), מריחה כמו שילוב של דפש-מוד, אינטרפול, קולדפליי (שכחתי מישהו?) השיר הזה כבר היה פה פעם, בביצוע הזה. אבל יש להם אחלה מוזיקה, וכבר כתבתי פעם שמקוריות זה לא הדבר הכי חשוב, אתם יודעים כמה חיקויים של חיקויים מסתובבים כמו אורים ותומים בעולם הזה (זהו! אם אני מצטט את עצמי זה אומר שזה כבר הסוף!). בכל מקרה מגיע לאדיטורז שאפו על ההופעה המרגשת שלהם בארץ. הופעה שלא הגעתי אליה, ושהתחרטתי על-כך עוד לפני שהתקיימה, ידעתי שאני מפספס, אבל אישתי חזרה מחו"ל, ובכל זאת לא ראיתי אותה כמה ימים, ואי-אפשר להקשיב לכל-כך הרבה שירי אהבה, ובסוף לא ליישם משהו.