אנטוני והג'ונסונס ב-EP חדש שבו חידוש ל-Pressing On של בוב דילן וחידוש ל-Imagine של ג'ון לנון. זה נשמע קצת יותר מידי כמו גימיק זול, אבל ה-EP כולו הוא שדר של תקווה, ומעודד במיוחד לאחר אלבום משאלת המוות הקודם. אנטוני הגרטי נשמע כמו שהוא נשמע תמיד, וזה לוקח את השירים האלה לכיוון מוסיקלי שונה, Imagine יוצא מזה חלש בגלל העיבוד עם הגיטרה, אבל Pressing On, ובמיוחד Thank You for Your Love מהנים ביותר, אפילו אם הם לא ממש משגעים אותנו בג'ננה. נחמד גם לגלות את השינוי במצב הרוח של אנטוני הגרטי - מי אמר שמוסיקה לא משנה דברים? יצא גם שהפוסט הזה בדיוק אחרי הפוסט על לו ריד שגם גילה את אנטוני הגרטי, כמה מתאים.
משהו על שיר הדתי של בוב דילן Pressing On (המילים למטה): אחת הסיבות שהולך ונפער פער בין החילוניות לדתיות היא ההבדל בטעמים ואוריינטציות תרבותיות. בעוד שהחילוניות מחוברת מבחינה מוסיקלית לרוק, ג'אז, בלוז, פופ, דיסקו ולגישה מרירה ומרדנית בעיקרה, העולם היהודי הדתי שואב מהמזרח של המזרחים ומהמזרח של המזרח אירופאים. בוב דילן ואנטוני הגרטי מקרבים אותי לאלוהים עם השיר הזה הרבה יותר, ונשאלת השאלה: למה הכל חייב להיות כל-כך רציני עם האלוהים הזה, למה אי-אפשר ללכת איתו לבריכה?
Well I'm pressing on
To the higher calling of my lord.
Many try to stop me, shake me up in my mind
Say, "Prove to me that He is Lord, show me a sign"
What kind of sign they need when
it all come from within
When what's lost has been found, what's
to come has already been ? - Bob Dylan
Antony & the Johnsons - Thank You for Your Love
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה