לעקוב אחר הפרימיום

יום רביעי, 23 בפברואר 2011

Freedom Vs. Control (חופש מול איפוק)


Keep Shelly In Athens - "Running Out Of You" from Spool on Vimeo.

התמורות המתחוללות בארצות ערב מזכירות לנו, ובעיקר לעולם, כמה שהבעיה הפלשתינאית היא לא הבעיה ההומניטרית היחידה ו/או הכי חשובה בעולם, היא אפילו לא הבעיה ההומניטרית הכי גדולה בעולם הערבי. יש שבעה מיליארד אנשים בעולם הזה, ורק איזה מיליארד שחיים בחברת שפע מפונקת, כמו שאנחנו חיים בה. כל השאר חיים במדינות עולם שלישי. ההפיכה במצרים, והאוניות האיראניות מעוררות בנו דאגות שמא אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך, שבסופו של דבר יעביר אותנו על עבר עידן של שלטון מוסלמי פונדמנטליסטי במזרח התיכון - ונשאלת השאלה: מה מפחיד אותנו כל-כך באיסלאם? או: מה מפחיד אותנו כל-כך בדת? גם בארץ התקשורת יוצאת במסע הפחדה כנגד ההפרדה בין נשים לגברים בנסיעה הציבורית, ושבוע שעבר היו כתבות נגד התורים המופרדים לקבלת ערכות אב"כ . הרעלות הן הדבר שמפחיד אותנו ביותר. בתקשורת מפורסמות עוד ועוד כתבות על תופעה של בנות השומרות על צניעות מופרזת בנוסח "אמא טאליבן", ומיד מתעוררת בנו קונוטציה לאל-קעידה, איראן והאחים המוסלמים.
אני חסיד של חופש. חופש הוא הדבר הכי חשוב בעיניי בעולם, אבל אני מוכן לוותר עליו בשביל להשיג דברים חשובים. כיוון שאני עושה זאת במסגרת בחירה חופשית, אז זה לא בדיוק ויתור, אלא יותר בחירה בין ברירות שונות. החילוניות מסתכלת על הדת בעיקר דרך פריזמה של החופש. הדתות, לעומת זאת, מצאו את מה שאנחנו קוראים "חופש", כהשתעבדות ליצרים, לחשקים האסורים, לחטאים.  הדת שלנו התחילה במעמד הר סיני, שהביא עלינו בעיקר איסורים: לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף, לא תחמוד, איסור עדות שקר,  יום מנוחה בשבת (שבו אסור לעשות הרבה דברים) - כל האיסורים האלה בדרך זו או אחרת קיימים היום בכל מערכות החיים הקיימות בעולם. האבסורד הוא שהחופש החילוני שלנו מבוסס על החוקים האלה. הבעיה היא שהדתות לא הסתפקו בזה ובאהבת לרעך כמוך, אלא המשיכו לעבר עולם מוסרני שדורש רמות גבוהות יותר של איפוק, כדי שיהיה יותר קל להתמודד עם ההשתעבדות ליצרים, כדי העולם הזה יהיה יותר מושלם, כדי שיגיע המשיח והגאולה של כולם. גאולה, שהיא בעצמה הבטחה לחופש.  הנצרות הגדירו את 7 החטאים החמורים שאדם יכול לעשות ושהעונש עליהם הוא מות הנפש והם: " גרגרנות, חמדנות, זעם, עצלות, גאווה, קנאה ותשוקה". בתכלס הנצרות צודקת, כל החטאים האלה, שקיימים בגדול בעולם החילוני, קצת הורגים את הנפש, וזאת בעודנו חיים. הבעיה היא שהם שיווקו את זה עם המון רגשות אשם, וכאן מתחילה כל הבעיה, כי רגשות אשם הורגים את הנפש הכי מהר. חוץ מזה שהחטאים האלה הם מנועי צמיחה אדירים לכלכלה: מהו קפיטליזם אם לא תשוקה וחמדנות בעירבוב של גרגרנות וגאווה. ואיך הקפיטלזים היה מזין את עצמו בלי אנשים עצלנים שרוצים לצרוך עוד ועוד, ואיך ארה"ב היתה מתקדמת  בלי כלכלת מלחמה, שנובעת מזעם, ושנאה. האיסלאם לעומת זאת, מחמיר בצניעות האישה ובמניעת אלכוהול, ולמען האמת אני לא רואה אפשרות של התקדמות כלכלית בעולם הערבי ללא דילוג על האיסורים ההללו. ההתקדמות הגדולה של העולם המערבי החלה יחד עם המיתרנות המינית, ובלי קצת אלכוהול אנשים לוקחים את עצמם יותר מידי ברצינות, ומקבלים את הקיק ואת הפורקן העצור (כי כאמור אין סקס), מהתעלות רוחנית באמצעות הדת, ושנאת האחר בשם הדתף וקצת גיהאד לקינוח.
במקביל לשבעת החטאים, יש בנצרות גם שבע מעלות טובות והן: טהרה (ובתוליות), איפוק (וסגפנות), צדקה (ונתינה), חריצות (ושקידה), סלחנות (ושלווה), אדיבות (והערצה), ענווה (וכניעות). אני בטוח ששמתם לב שמה שכתוב בסוגריים די מעצבן.
דרך-אגב יש הטוענים כי שבעת החטאים של הנצרות מבוססים על פסוקים מספר משלי:
טז: שֶׁשׁ-הֵנָּה, שָׂנֵא יְהוָה; וְשֶׁבַע, תועבות (תּוֹעֲבַת) נַפְשׁוֹ. יז: עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר; וְיָדַיִם, שֹׁפְכוֹת דָּם-נָקִי. יח: לֵב--חֹרֵשׁ, מַחְשְׁבוֹת אָוֶן; רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת, לָרוּץ לָרָעָה.יט: יָפִיחַ כְּזָבִים, עֵד שָׁקֶר; וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים, בֵּין אַחִים.

למעלה קליפ שמתחיל מאופק ונגמר בגאולה ובדיסקו. ולמטה קליפ שמביא תזכורת לאמיתות הבסיסיות שקל לשכוח

אין תגובות:


פוסטים אחרונים וממש שווים !