אלבום חדש (ואומרים שמוצלח) ל-P.J. Harvey. אני מודה שעד היום לא התלהבתי ממנה. אולי בגלל שגברת הארבי דורשת התמסרות כמעט מונוגמית. מהסוג שג'וני מיטשל מבקשת. מהסוג של יהוא ירון, מהסוג של קונור אוברסט. אתה צריך להבין מה היא רוצה, ולמה היא מתכוונת. ואני, כמו כל גבר ממוצע, בסה"כ רוצה שיבינו אותי. נדמה לי שהאלבוםLet Englang Shake שלה הרבה יותר קומניקטיבי. יש מתח מובנה בין המילים הדעתניות לבין המנגינות הקלילות, וכל הטריקים הרגילים. לקרוא את מילים, מי יודע אולי מסתתרת שם מהפכה. בימים אלה כשהרחוב של העולם הערבי מבעבע בדרישה לשינויים, הבעיות של אנגליה נשמעות כמו התפנקות, או לכל הפחות טרחנות להתעסק בהן. בכל מקרה אלה לא הבעיות שלי, או שלנו. שורה תחתונה: אלבום איכותי למעוניינים לחפור לעומק - עוד לא התלהבתי די.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה