לעקוב אחר הפרימיום

יום חמישי, 28 ביולי 2011

נבדק ונמצא פרימיום: אלף \^/ אוהל = מחאה


הימנון המחאה- הצעת הגשה

פתיחה-
אני גאה להכריז בזאת אייקון חדש לעולם המסרים הקצרים של חיינו. הסימן הוא סימן של אוהל, הוא נראה כך: \^/ והוא מסמל מחאה. אפשר דרך-אגב למחות על כל דבר: אנשים שמוחים על הדיור גרים באוהלים, אנשים שמוחים על התחבורה בארץ נוסעים באוטובוסים, ויש גם אנשים שמוחאים דמעה ויש שמוחאים כף.  שמעתי שמתכוונים לשלב את החרדים במחאה, הם הרי מאד טובים במחאות מאורגנות. הבעיה עם אוהל במאה שערים שצריך להפריד בין נשים וגברים, בין חלב ובשר, בין ברסלבים לחבדנקים, בין חסידי גור לאחרים ואין להם מפסיק אוהלים בשביל כל-כך הרבה הפרדות.
הבעיה העיקרית שלי עם המחאה הנוכחית שהיא אינה מאפשרת לדיעות אחרות להישמע. בשל כך אני רוצה להבליט מאמר שפורסם ב-ynet מפי רופא צעיר ומתמחה, בשם יוסי שיין, שמציע למתמחים ללכת לבתי-חולים בפריפריה, שם יש המון תקנים שמשוועים לרופאים צעירים, וגם כותב:" הגיע הזמן שאנשים יתחילו לחיות לפי יכולתם - גם אם זה אומר לא לגור בתל-אביב, אלא בלוד או רמלה. צריך לעזור למי שבאמת זקוק - לקשישים ניצולי שואה (גם להם ממשלת נתניהו מסייעת כפי שלא היה בעבר), לעולים חדשים שעלו בגיל מבוגר ולאוכלוסיה הנכה. אבל אזרחים צעירים, עובדים ובריאים - אין שום סיבה שהממשלה תסייע להם ברכישת דירה או בקניית קוטג'..אתם רוצים מדינת רווחה? היא רק תיצור נזק. ראו מה קרה לספרד, לאירלנד ולפורטוגל ותבינו לבד את הנזק האדיר של מדינת רווחה"
והשיר שהיה צריך להיות שיר ההימנון של המחאה \^/ הזו למעלה: "מכה אפורה" של מוניקה סקס שאחראית על הפנטזיה של דמי אבטלה ודרום תל-אביב בשקל ותשעים. חיים בלי דאגות, אקונה מטאטה והרבה כוסיות

איימי ווינהאוס
כבר כתבתי לה חצי הספד השבוע. חבל לי עליה, באמת. לא רק בגלל שהיא היתה יכולה לשיר עוד הרבה שירים טובים. אני לא רואה מוסיקה רק כאמצעי לבדר אותי. אני מוצא בכך עולם של גילוי לב ושל התחברות בין בני אדם. השבוע התראיינתי לרדיו "קול אחר" על איימי וינהאוס (יצא יותר מוצלח ממה שהרגשתי במהלך השיחה) ואמרתי שאם היה קורה מקרה דומה לליידי גאגא, אז העולם היה פחות נרעש, כי ליידי גאגא מייצגת את התעשיה של המוסיקה ואילו איימי ווינהאוס את הנשמה שלה. קבלו סרט וידאו בהזרמה עם הופעה מלאה של איימי וינהאוס כשהיא היתה בשיאה:




Noel Gallagher's High Flying Birds - The Death Of You And Me
ההתפצלות האמבית של האחים גלאלגר מעניינת בפני עצמה. אבל אני לא מתעסק בכך, השיר הזה שווה בדיקה:



Ifan Dafydd - No Good
העתיד המוסיקלי של איימי ווינהאוס (אלוהים יחרם עליה), הולך להישמע כך - רמיקסים (דווקא דאבסטפ מצויין, ולא צפוי):



Young Galaxy - Blown Minded
קצת דברים שלא מגיעים לכאן בכל יום



Björk: Crystalline
הקליפ לשיר הזה לא פחות קריסטלי מהשיר עצמו



Eleanor Friedberger - Roosevelt Island
אלבום שלם של אלינור שם ארוך, קצת יותר מידי לא מאתגר, אבל שיר השבוע מדבק. והשיר הזה הוא גם כן רוקנרול אוורירי שעושה נעים בחום. אני אוהב במיוחד את קטע הגיטרות בסיום




פינת הפורום [תודה למייק בוגן]
Grouplove - Don't Say Oh Well
למרות כל הסיכומים המקיפים של שנת 2010, תמיד יש עוד משהו לגלות




עוד דברים טובים שהיו כאן השבוע
Washed Out, וגם שרון רז ממליץ על אלבום של בקסטר דיורי (הבן של איאן דיורי שמכה במטה הקצב).

שתהיה לכם פרימיום של שבת !

פוסטים אחרונים וממש שווים !