 |
| ילדת חיוך שמש |
איפה שאני מסתובב באינטרנט בלילות, יש קונצנזוס די רחב שזמרות כמו נינה סימון ובילי הולידיי הן זמרות גדולות. מוסיקה שחורה, בלוז וזמרה שחורה מפעם - זוכים להמון הערכה. הרוקנרול צמח מאיזו תערובת של רית'ם אנד בלוז וקאנטרי, על הדרך הקאנטרי קצת נזנח. גם אני לא מקשיב לקאנטרי בשיגרה, מצד שני לא רק השורשים של מיי מורנינג ג'אקט נעוצים באדמת הקאנטרי, אלא גם השורשים של בק ווילקו. יכול להיות שקאנטרי הוא נעים מידי וישיר מידי בשביל חובבי מוסיקה מקצוענים כמונו. כמה שאני אוהב את הפיקסס, ובזמן אמת קניתי את האלבומים שלהם, ואף הספקתי להמוגג מהם ולהתמכר אליהם לפני שמישהו בכלל ידע איך לבטא את שמם, אני עדין מרשה לעצמי להנות מסתם מוסיקה טובה, ושאינה מתוחכמת מידי. אני מציע גם לכל הנבוכים שבכם להרגיש חופשי, תאהבו את מה שאתם אוהבים.
זו היתה הקדמה די ארוכה ובלתי מתנצלת (אם הבנתם אחרת) לאהבתי לאלבום החדש של דולי פארטון. אף אחד לא יכול לקחת ממנה את הקול האדיר שלה, גם לא הבלונד המצועצע והחזה המפואר שלה. אף-אחד לא לוקח את דולי פארטון יותר מידי ברצינות, גם בגלל שהקול שלה די צייצני כשהיא מדברת. עכשיו הגברת בת 60 פלוס - תמיד היא נראתה לי בת 55 גם כשהיתה בת 35, אז זה לא האישיו - ומסתבר שהיא גם כותבת מילים מוכשרת. כמעט כל השירים באלבום הזה הם מפרי עטה: היא שרה על הזמן שעבר, וכל חוכמות החיים שיש לאנשים מבוגרים - שזה לא בדיוק חוכמת חיים אלא יותר פחד מהמוות, משהו כמו: " וואוו רוב החיים כבר מאחוריי, אני כבר חצי רגל בקבר, עוד מעט בלי שאני ארגיש אני אמצא את עצמי בבית אבות עם קטטר, אז בינתיים אני מרשה לעצמי להתאהב בעצמי, ומקווה שגם אתם תתאהבו בי, ושמישהו ממש מנומס ושרמנטי יעשה לי טובה" אחרי המשפט הלא סקסי הזה, אני בטוח שהייתם רוצים לראות תמונה של הציצים של דולי פארטון, גם אם אתם נשים .למרות התדמית הסלאטית שלה- כולל השתתפות בסרט המגוחך The Best Little Whorehouse In Texas בשנת 1982 -לא תמצאו תמונת עירום אחת שלה בכל רחביי האינטרנט (טוב יש אחת, אבל גם היא נראיית מזוייפת). אם נשים לרגע את הצחוק בצד, אז המוטו של האלבום הזה הוא: The greatest days we've ever known are the days we're livin' in שזה ממש ניו-אייג' יפה. דולי פארטון היא הליידי של הקאנטרי, למרות שאני בטוח שיגידו שזו פסטי קליין, או משהי אחרת, אפשר לעשות לה כבוד כבר עכשיו לא צריך לחכות שהיא תמות.
שמתי תמונה שלה למעלה כשהיא צעירה, כי לאנשים צעירים יש את אותו המנגנון כמו של ילדים שלא מאמינים שאבא שלהם היה פעם ילד, אז הנה גם דולי פארטון היתה פעם ילדת חיוך שמש צהובה.
קישורים: סקירה של האלבום ב-NPR, אתר הפלייבוי של דולי פארטון [שימו לב לחצוצרות שלה למטה]שמתי תמונה שלה למעלה כשהיא צעירה, כי לאנשים צעירים יש את אותו המנגנון כמו של ילדים שלא מאמינים שאבא שלהם היה פעם ילד, אז הנה גם דולי פארטון היתה פעם ילדת חיוך שמש צהובה.
הנה שני השירים שאני הכי אהבתי מהאלבום Better Days, אחד מהם הוא בכלל בלוז:
ופה היא בהופעה מלפני חודש בטלוויזיה עם הסינגל הראשון:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה