לעקוב אחר הפרימיום

יום רביעי, 13 ביולי 2011

הופעות פרימיום: קרן אן, פיית רוק-קלאסי

תמונה של הפיה קרן אן [ויה outlinemusicandmore]

מכתב מהפיה פרי
[ניתן להגדיל בלחיצה]
 העורך הראשי (בני הקט בתמונה למטה) כבר בן 5 והוא עדין מאמין בפיות. ככה הצלחנו לגמול אותו ממוצצים, וכך גם אנחנו משכנעים אותו להיגמל מדברים אחרים. בשבוע האחרון אנחנו מנסים לגמול אותו מלישון עם אוהל סיירים בסלון. אל תשאלו איך התדרדרנו לזה, אבל קנינו לו אוהל מתקפל, עם מוטות מושחלים והכל, והצבנו אותו בסלון. שבוע נמשך הקמפינג שלו ושל אחיו, והיה מאד קשה לשכנע אותם לפנות את המרחב הציבורי. לשם כך גייסנו פייה בשם "כוכבית". הפייה הקודמת בשם "פרי"(עם פ' רפויה) היתה נותנת לו מתנות מתחת לכרית, בכל פעם שהוא ישן לילה ללא מוצץ, בבוקר הוא היה מתעורר ומגלה הפתעה חדשה וגם מכתב (תמונה בצד). הפייה כוכבית נותנת לו מתנות מתחת לכרית, סתם כי הוא ישן במיטה שלו. דרך-אגב, עדין בתוך האוהל, אלא הפעם האוהל מוצב על המיטה שלו. החיים טובים עם פיות, וגם אני הייתי רוצה פייה שתיתן לי מתנות. זה לא צריך להיות תשלום משכנתא או דבר כזה, מספיק לי דיסקים שאני אוהב, או סתם סופ"ש בחו"ל (כן, המתנות שהפיות נותנו הן די יקרות, ואל תשאלו מאיזה תקציב, גם אני לא שואל).
אז השארנו את העורך הראשי עם אחיו הגדולים והפייה "כוכבית", ונסענו דרך די ארוכה למשכן האופרה. כידוע, אני גר בעמק השלום, וזה יותר משעה ורבע נסיעה לכל כיוון. אני עובד בתל-אביב ממש באזור משכן האופרה, ואפילו חונה בחניון גולדה פעמיים בשבוע. אני מאד אוהב להסתובב בכיכר המדינה, שדרות ויצמן, שדרות שאול המלך, ובמיוחד בשדרות בן-גוריון, אבל בלילה הפיות מפזרות על תל-אביב אבקת קסמים שכזו, ואז עם האורות הכל נראה הרבה יותר יפה וקסום.
נכנסנו למשכן האופרה, בפנים זה היה כל מה שאתה מצפה מהופעה בהיכל תרבות באירופה: סושי, יין וקאווה בבר, וגם מגיש מנומס ומתורבת, כמו סחלב, שהסביר לי שקאווה זה כמו שמפנייה אבל בעשרים שקלים. אהבתי גם את הקהל שנראה כמו אוסף מצוי של תל-אביבים מתוחכמים שיש לעיר הזאת להציע. צעירים ומבוגרים - כולם נראו יפים (במובן האוירתי של המילה). אני מניח שהיו שם חובבי מוסיקה מכל הסוגים: קלאסי, רוק, פולק ופופ (צרפתי).
זו פעם ראשונה שלי באולם הזה, הרבה יותר קטן מארנה O2 בפארג, אבל מפואר ומרשים כמו שמבנה אופרה צריך להיות, ושוב האורות מלמעלה כמו אבקת קסמים של פיות. ישבנו בשורה 5 (!) והרגשנו מאד קרוב (רק לשם השוואה: להופעה של פול סיימון קניתי כרטיסים לשורה 52 במחיר גבוה פי 5) . אוירת החו"ל ממשיכה עם הכרוז שמודיע לפני ההופעה, במבטא כמעט יקה, שעוד מעט תתחיל ההופעה ולכבות טלפונים ובלה, בלה בלה.
ההופעה התחילה עם פלייבק של שיר הנושא מתוך האלבום האחרון של אן "101". האורות מעומעמים לאט לאט, כדי לאפשר לכמעט שלושים נגנים לעלות לבמה: קרן אן עם להקה של חמישה, תזמורת כלי מיתר גדולה, ושלומי שבן אחד פנתר על הפסנתר. המופע הוא חלק מסדרת "קלאסי-רוק" ב"בית האופרה - המשכן לאומניות הבמה". והקסם התחיל: שיר אחד מהאלבום החדש, ושיר אחד מפעם, וכך הלאה לכל אורך המופע. כל כמה שירים קרן עצרה וחילקה תודות וגם אבקת פיות ואמרה: "תל-אביב..איזה כיף..". אנחנו הסכמנו איתה.
אן עושה מוסיקה שהכי טוב לתאר אותה כמשיכות של צבעי מים על פני בד קאנבס. זה שיא הרוק-הרך הנשי שאפשר לחשוב עליו. כל ההגשה שלה מלאה ברגישות ואיפוק שאינם נראים במקומותינו. הכל מדוד ומדוייק להפליא. היא אמנם ישראלית במקור, אבל התרבות הצרפתית ניכרת בכל דבר שהיא עושה (וזה מבלי להיות יותר מידי ידען). לדוגמא: על הבמה הונח לידה כסא בר מעץ, ועליו כוס יין-אדום גדולה, שמידי פעם היא ממנו לגמה.
ברוב השירים כל הנגנים השתתפו. שלומי שבן, הוירטואוז, השתדל, וגם הצליח, להרשים ולתת ערך מוסף, מבלי לגנוב את ההצגה (אני מדמיין אותו בניו-אורלינס בתחילת המאה שעברה, מה שהוא היה יכול לעשות לתולדות המוסיקה). היו שירים שקטים, היו שירי רוק. המופע התחיל עם Strange Weather, האוירתי והמלא בכינורות, My Name Is Trouble , לעומת זאת, נוגן עם המון גרוב, והיו אף כיסוחים בגיטרה שנתנו עוד קצת חיים. הכי אהבתי את ההדרן שהיה שילוב של שיר הבונוס באלבום של אן "You've Been On My Mind" יחד עם השיר "מותק את אצלי בראש" של שלומי בן, הם שרו לפי התור כל פעם אחד/אחת מהם בית מכל שיר. היה מצמרר.
אני חייב להודות שלפעמים קשה לי להקשיב לאלבומים של אן, יש משהו קצת בלתי נגיש בעודף אוירתיות ובמיימיות של המוסיקה שלה. העידון הזה, לעיתים קרובות רך מידי בשביל נשמתי הסוררת, אבל על הבמה החוויה מלאה לחלוטין. קרן אן היא פיית רוק אמיתית, שעושה קסמים אמיתים. היה פרימיום דאלוקס. מחאתי כפיים עד שכאבו לי הידיים, עמדתי ולא שכחתי להריע. היה תענוג ! (יכול להיות שסימן הקריאה הזה בסוף היה מיותר , לאור העידון שהופגן עד כה, אבל ככה אני: מתלהב !!!). 

קרן אן ושלומי שבן

אין תגובות:

פוסטים אחרונים וממש שווים !