בילדותי הייתי בגן טרום חובה של חב"ד. זה היה גן די רגיל, למעשה יותר של מה שנקרא "מזרחי", שיחקנו באבא ואמא בכל יום עד שהיה ממש משעמם. אני זוכר שאני תמיד הייתי האבא והיה ילד שהיה הבן והיתה אמא וכל המחזה היה כבר כל-כך שחוק, שיום אחד אני זוכר שפשוט חשבתי שזה ממש טיפשי. יש הבלחות כאלה בילדות שאתה לשניה אחת מרגיש כמו אדם מבוגר. אני זוכר כמה רגעים כאלה בחיי.
נזכרתי בגן הזה כי חוץ מזה שהגננת התלהבה מכך שכבר בגיל 5 ציירתי בתלת-מימד, יום אחד למדנו על פירות ההדר, וגם נתנו לנו הילדים "בשעת ריכוז" לטעום בעיניים עצומות מיץ של פרי הדר, ואנחנו היינו צריכים לנחש מהו. עוד לא היתה אז אשכולית אדומה, אבל כל-כך קיוויתי שיתנו לי לטעום תפוז-דם. לצערי נתנו לי לטעום מיץ לימון, ואני זוכר שהתאכזבתי נורא. וכך חזרתי בשאלה..סתם-סתם... כל הסיפור הזה אולי נשמע מומצא אבל צריך חתיכת דימיון בשביל להמציא סיפור כזה. ובכן, הוא לא מומצא. הכל נכון, ובגלל זה אני לא שונא דתיים או דת.
תפוז דם הוא גם השם החדש של Lightspeed Champion, וכך הוא נשמע:Blood Orange - Sutphin Boulevard
Blood Orange - I'm Sorry We Lied
2 תגובות:
אני דווקא זוכר שכילד תמיד פחדתי לטעום תפוזי דם, רק בגיל שמונה עשרה טעמתי קוקטיל נפלא של ודקה קרנבריז עם תפוז דם. מומלץ בחום!
נשמע טוב :-)
הוסף רשומת תגובה