לעקוב אחר הפרימיום

יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

כל הג'אז המצרי הזה


המהומות במצרים משאירות אותנו קצת נבוכים. מהפיכות הם דבר שקורה בהפתעה, זה נכון לגבי מהפכות בכלכלה וגם לגבי מהפכות פוליטיות. כשאנשים רוצים חופש אז אתה שואל את עצמך: "ממה אלוהים ממה ?" כמאמר המשורר. ובמקרה של מצרים השאלה עולה ביתר שאת. האם הבחירות המתוכננות שם לא יובילו לממשלה מוסלמית קיצונית ? ולא צריך ללכת רחוק כדי לראות שזה כבר קרה, פעם ראשונה באיראן ובפעם שניה ברצועת עזה.
טוב לפעמים לגלות שגם לאוייב יש רגשות בדיוק כמוך. אמנם יש לנו שלום עם מצרים, אבל זה בכלל לא מרגיש כמו סיפור אהבה. יש מעט מאד ערבים שרואים כי מיקומה של ישראל בלב המזרח התיכון, הוא דווקא הזדמנות שלהם לעשות קפיצה טכנולוגית ותרבותית שתקרב אותם להשכלה, לידע ולעבר אופק חדש [דוגמא שאינה מתקבלת על הדעת יש כאן]. בכל מקרה זה נחמד לגלות שיש מוסיקה ממצרים שאתה יכול לאהוב. זה לא אום כולתום, זה ג'אז עם אלמנטים מזרחים וזה לא נשמע כמו מושיק עפיה.  סלח רג'ב, הוא מוסיקאי ג'אז מצרי חשוב, והאו שיתף פעולה עם סאן רא [שתזמורותו מגיעה להופעה בישראל בשבוע הבא] לקטע שלמטה קוראים "ראמדאן בזמן-חלל" אני אהבתי מאד [ותודה לאיתי כוחיי]:

Salah Ragab and the Cairo Jazz Band - 05 - Oriental Mood

ועוד קטע:
Salah Ragab and the Cairo Jazz Band - 01 - Ramadan In Space Time

אחמד ג'מאל הוא בכלל מוסיקאי ג'אז אמריקאי. כל תהליך ההתאסלמות של אמריקאים שחורים קשור לתנועת האחים המוסלמים. אני יכול להבין את זה שאדם רוצה להיות יותר קרוב לטוהר נפשי, והדת הרבה פעמים נותנת תשובה לכך, במיוחד האיסלאם. מי שלא פגש מאמין מוסלמי זך וצלול - לא פגש אדם תמים בעולם [נו קצת הגזמתי] ותודה ליואל גינור:

Ahmad Jamal - Flight

ועוד קטע:
Ahmad Jamal - Arabesque

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מאוד לא נחמד לשמוע את הכתב המהולל שמשתמש בזמר מושיק עפיה כמוזיקה שלילית לגביו, מה גם שההפך הוא הנכון מושיק עפיה הוא בין האמנים היחידים שמשלב רמה מוזיקלית גבוהה בטקסטים עשירים יחסית לשאר הז׳אנר, היה נכון יותר להשתמש בשם משה פרץ שלא מגיע לקרסוליו של מושיק עפיה ומשתמש במוזיקה המזרחית כפוף ים תיכוני ממוסחר וזול, אנא , שקול את מאמריך שנית... ביקורת בונה...

Unknown אמר/ה...

בכל מקרה אני לא אוהב אותו


פוסטים אחרונים וממש שווים !