ליצן החצר

החיים לא היו שלמים בלי מוריסי. החודש הוא הוציא אוסף חדש. מוריסי מגלם בעצמו ובמוזיקה שלו כל-כך הרבה דברים שנוגעים לליבי: רוק בריטי, אינדי, פוסט מודרניזם (כלומר הכל חשוב וגם לא, אם אין אני לי מי לי, אך אני כשלעצמי מה אני).
אבל מוריסי הוא בעיקר ליצן החצר אך במהופך. הוא כזה מסכן וכל-כך קשה לו שהיום היינו אומרים "אוי יוי יוי", אבל בכל ההתערטלות הדכאונית שלו הוא בעצם מעניק לנו כנף להיכנס תחתיה. כי מי מאיתנו לא מרגיש שהוא צריך שיאהבו אותו.
הנה שיר שמדגים זאת.זה חידוש, האמת שלא הייתי מאמין שמישהו ישיר שיר של מוריסי ואני כל-כך אהנה.
אבל לא רק שזה ביצוע טוב, הוא גם מכניס לו רעננות כאילו אני שומע אותו בפעם הראשונה, בכל פעם מחדש, וזה כבר לא עניין של מה בכך..

The Lucksmiths- There is a light that never goes out