מלחמות סוף השבוע

אנחנו חיים במקום מאוד יצרי (חשבתי בעוד אני ואישתי חוגגים סוף-שבוע רומנטי, לכבוד יום הנישואים שלנו). חוץ ממזג האויר והאוירה הים תיכונית (וזה החלק הטוב) יש לנו קונפליקט לאומי וקונפליקט דתי. בעוד שהמוסלמים הופכים יותר יותר דתיים כשהם נלחמים, דווקא היהודים ברגע שהחליטו להילחם על שלהם, הורידו מעצמם את נשל הדת. אהוד ברק נראה יותר כמו מצביע רומי או יווני מאשר נחמן מברסלב.

אבל אני דווקא מבין את האימרה של חאלד משעל, הארור האנטישמי, אנחנו באמת עם שלא אוהב להילחם. אנחנו פחדנים, פוחדים למות, בעצם אנחנו נלחמים בשביל לא למות, לא יותר מזה. הוא חושב שזה רע.

לכן דווקא התלפאתי לגלות בצפת תמונה של נחמן מברסלב עם האימרה "ניצחתי ואנצח". בצפת בתים ישנים יפים, ובתים חדשים מכוערים. הקדושה, העוני והעליבות משמשים בעירבוביה. מתחת לכל זה נמשכים שבילים לקברי צדיקים, מסביב עצי שקדיה בתפרחת לבנה משגעת, וכפור. ואולי מעל הכל קיימת איזו רוחניות.

בראש פינה, החילונית, היה חם, הגלריות פתוחות, נשים מבוגרות עם שיער לבן לא צבוע, וזוג צעיר ברכב אדום, קטן. היא בוכה על כתפו, בכי של צער, על מי יודע מה. גשרי עץ , מפלוניי מים, מסעדות עם סטייקים משובחים ואלכוהול, גשמיות נעימה, עם טבע ונוף ונוי נעימים.

ובחדשות שלנו ידיעות שאי אפשר לברוח מהם.

במקרה קוראים לשיר הזה "מלחמות סוף השבוע", מתוך הדיסק החדש של Mgmt. במקרה אני שומע אותו בימים האחרונים. הוא נחמד מאד, המצב לא!

Mgmt- Weekend Wars