בלוג של מתאבד פליסטנאי (או: החיים כבר התחילו)

אני מנסה להזכיר לעצמי בכל בוקר שהחיים כבר התחילו. שזה-זה, שאין חיים אחרים כמו שאין צה"ל ב'. בתכלס אני לא יודע מה לעשות עם זה, כי להגיד שאני לא נהנה, אני לא יכול להגיד, השאלה עד כמה. להגיד שאני לא ממצא, אני לא יכול להגיד, השאלה עד כמה.
פעם היה סרט טלוויזיה על אדם שנותרה לו שעה לחיות - אז הוא ניסה להספיק לחוות את כל יצירות האומנות הגדולות, ולצורך העניין הוא ראה העתק של המונה ליזה, וקרא את תקציר שבגב הכריכה של "מלחמה ושלום" וכו'... בסוף כמובן שהרופא גילה שהוא טעה, ויצא לחפש אותו ברחוב. כשמצא הרופא את "החולה" הוא ניסה להודיע לו זאת מעבר לכביש..ובעוד "החולה" חוצה את כביש לעבר הרופא, "החולה" נדרס ונהרג (זה סרט אנגלי ולא צרפתי- למה ציפיתם בדיוק, לסקס סמים ורוקנרול?).
הסיפור הזה הוא הקדמה לאוסף החדש של ה- Eels, שהוא מלא שירים מלודיים ונעימים, אך עם טקסטים שמזכירים את התחושות שיש בסרטים של קוונטין טרנטינו. יש שם שירים כמו "יום המזל שלך בגיהנום", או שיר שמתחיל במילים "אתה מת אבל העולם ממשיך להסתובב" בקיצור הרבה שירים שמתאימים לבלוג של מתאבד פלסיטנאי.
אבל אנחנו אוהבים את החיים ורוצים לחגוג אותם בכל הזדמנות, ובאוסף גם הרבה שירים שמחים כמו "אני אוהב ציפורים", "הרגשה רעננה" שמתאים במיוחד לאביב, והשיר האופטימי והשטותי , אבל הכייפי הזה (שמתקשר גם לכותרת בסוגריים):

The Eels - Hey Man ,Now you're realy living

The Eels - That Fresh Feeling

(מתאים לקראת צעדת יקנעם בשבת הקרובה)

למעלה תמונה מראש פינה, זה קשור לזה שעשיתי חיים שבת שעברה, וגם כדי להזכיר לכם את הפוסט הראשון השבוע וכל שאר הפוסטים ששווה לחזור אליהם לפחות בשביל השירים - כי אצלי הם עדין נטחנים.