שנינו יחד תחת מטריה אחת.

סוף-סוף קצת חורף! בכל חורף אני נזכר בשיר החורף הבא של דונלד פייגן שהוא בעצם "שניים תחת מטריה אחת". אפשר לנגן אותו ברצף גם עם שיר המטרייה של ריאהנה. התפתתי לפתוח את הבלוג בשיר הזה ... בגלל העטיפה...בגלל הסאונד שנשאר רלוונטי עד היום ועד בכלל.. בגלל שזה נקודת האמצע המדוייקת ביותר של רוק ומוזיקה שחורה... בגלל שזה אלבום מופתי. אבל לא היה ממש גשם עד היום. אז עכשיו זה מתאים.

Donald Fagen- Walk between Raindrops


דרך-אגב, אני חושב שכולנו מודעים לכך שאין מים, אבל כדאי גם לדעת שמתקני התפלה הם לא פתרון מלא לבעיה (אפשר לקרוא כאן). בכל מקרה נהיה חייבים לחסוך במים, ובגלל הצריכה הגבוהה של המשק הפרטי זה בידנו. אז הנה כמה דרכים פשוטת לחסוך במים:

1. להתרחץ ברצף כדי לא לחכות למים חמים

2. לסגור את המים כאשר מסתבנים במקלחת (ברור שאמבטיה זה שחיתות, ואם קר לכם הדליקו תנור)

3. לסגור את המים כאשר מצחצחים שיניים ומתגלחים (אם חסר לכם מנגינה ברקע אז שימו שיר)

4. לא חייבים לעשות פיפי באסלה לפני מקלחת- זה הולך בדיוק לאותו מקום גם אם משתינים בעמידה

5. להתקין חסכמים !

6. למקום העבודה שלכם אין כנרת פרטית - לא לבזבז מים גם בעבודה

7. להשתמש בבגדים עוד פעם אחת- זה פחות כביסות, ופחות מים

8. למלא את המדיח כמה שאפשר (עדיף להשתמש במדיח ולא חייבים לנקות את הכלים לגמריי לפני הפעלה)

בכלל תדעו שרוב צריכת המים הפרטית היא באסלה, במקלחת ברחצה ובניקיון, שזה לבד 350 מיליון קוב בשנה שזה כמו 3 מתקני התפלה ענקיים (הכי גדול שיש בעולם הוא 100 מיליון קוב) שרק עלות ההקמה של כל אחד מהם היא 1.5 מילאירד וכל אחד מהם באורך 1 ק"מ (מאיפה נמצא לזה שטח). מתקני התפלה גם צורכים המון אבל המון חשמל ומזהמים את הסביבה. שתדעו בפעם הבא כשאתם זורקים סתם ניר לאסלה ומורידים מים בקטנה.

נבדק ונמצא פרימיום- יום נישואים !

היום יום הנישואים השלושה-עשר שלי ושל אישתי. מזל טוב לנו :-) לכבוד כך מספר שירי אהבה עדכניים המוקדשים לאישתי:

1. למעלה הפטשופ בוייז. להפתעתי מכל הלהקות שחוזרות, כגון U2 ודפש מוד, הפט-שופ בוייז עושים את העבודה הכי טובה עם השיר הנ"ל שנקרא Love Etc. ממש נחמד

2. Electric Feel אחד השירים הגדולים של שנה שעברה כאן בגירסה אקוסטית מהמהמת

Cleast Eatwood - Electric Feel //MGMT cover

3. Two Doors Cinema להקה בריטית חדשה שהופיעה כבר כאן , בשיר חדש ומדליק. אני כבר ממש מחכה לאלבום הבכורה שלהם. מה יותר רומנטי מלראות סרט בקולנוע שתי דלתות. מישהו יודע למה הכוונה?

Two Doors Cinema - Something Good

ודרך-אגב יש כל-כך הרבה אלבומים חדשים שמתרגשים עלינו. אני משתדל לעמוד בפרץ ולהביא רק את מה שממש שווה, וזה ממש קשה.

תהנו מהגשם. תהנו מבני הזוג שלכם, תהנו מהרבה מוזיקה השבת כי אין לכם לאן לברוח. שבת שלום

לבנות עליהם

שני שירים מתוך אוסף טוב וקצר שהוא יותר טיזר ללהקות שונות מהלייבל Devil in the Woods. תענוג קצר וכייפי. למיטב ידיעתי אפשר לרכוש רק ב-EMUSIC.

Light FM -The High


The Aimless Never Miss- The Bright Side

Fanfarlo- ביירות האחרת

זוכרים את הפגנת הסטודנטים בכיכר המרכזית בביירות, לפני כמה שנים. אני זוכר שהבטתי בכך בטלווזיה, התרחב לי הלב וחשבתי: הנה לבנון השתקמה. הנה היא אחרת. היא שכנה ידידותית שקטה, הצועדת לעבר עתיד של דמוקרטיה מודרנית מבטיחה. עד-כדי כך המציאות במזרח התיכון חמקמקה. מיום ליום נראה שהרוב השיעי הולך להשתלט על המדינה, ואם אפשר איכשהו לשמור על שפיות, הרי זה ללא דמוקרטיה שממש נותנת שלטון לרוב (השיעי). בהקשר לכך אני עדין חושב ומאמין שהפתרון היחיד לבעייה הפלשתינאית היא חינוך והשכלה טכנולוגים, בבתי-ספר מערביים בחסות האום, שהאירופאים יממנו. לא יודע למה זה נשמע לי כזה רעיון גאוני ופשוט. אולי זה יקח 20 שנה, אבל במונחים מזרח- תיכונים זה ממש מחר בבוקר.

Fanfarlo היא להקה בריטית, שהסולן שלה והרוח החיה שלה הוא שבדי. משהו בפופיות השבדית ובמלודיות השבדית קיים בשירים (יוצא ששבדיה כאן בכותרות כבר שבועיים, כך שלא צריך לקנות באיקאה). נשמע מעניינן ומסקרן, בעיקר בגלל הגוון של מוזיקת עולם המזכיר את ביירות (הלהקה). גם החצוצרה שברקע נותנת נופך נוסף מיוחד, אם כי היא לפעמים מעצבנת ומיותרת. למטה וידאו נחמד וגם שיר להנהתכם.

Fanfarlo -I' m a Pilot

הנה כתובת האתר שלהם : http://www.fanfarlo.com/

וגם אפשר לשמוע עוד שירים ולראות עוד סרטוני וידאו במייספייס

נעליים ורגליים

אף פעם לא חשבתי על זה שכל אובססית קניית הנעלים של נשים היא בעצם בשבילנו הגברים. הוידאו הבא מסביר את הכל הכי טוב. זה יכל להיות הוידאו הכי מדליק לנשים, בגלל כמות הנעלים שבו, אבל הוא למעשה הוידאו הכי כייפי לגברים. איזה יופי שכולם יכולים לצאת מרוצים.

Gustaf Spetz

יש מצב ששבדיה פה שולטת. Gustaf Spetz עם אחד מאלבומי האינדי הטובים ביותר של השנה. כמובן שכמו כל מוזיקאי שבדי האלבום הוא פופי מלודי חמים ונעים. אפשר בכיף להקשיב ביום חורפי וגם ביום אביבי. אלבום מגווון שיש בו קטעיים מאד פופים מתוקים ואחרים יותר רוקים אם כי ברכות. הרבה פעמים השירים מתחילים בקטן עם פסנתר והופכים בהמשך לקצביים. מה שעוד אופייני היא אוירת הפסטיבל הכללי, שכן חלק מההשפעות המוזיקליות היא של זרם מוזיקלי הנקרא Zouk ואשר התפתח באזורים קריאולים (קולוניות צרפתיות), וכנראה בשל כך אני נהנה ממנו כל-כך. יחד עם זאת יש באלבום הזה נימה אישית ראויה. אלבום מומלץ. הנה שתי דוגמאות:

Gustaf Spetz - Golden Feathers

Gustaf Spetz - You and Me

וגם מייספייס

העיקר זה הרומנטיקה

לא פשוט בכלל רומנטיקה. שירים סטייל איירסופליי עשו לי חררה גם כשהייתי טינאייג'ר. אני גם לא מקנא באלה שזה עושה להם טוב. Dent May & His Magnificent Ukulele הוציאו וידאו חדש ומקסים לשיר"Meet Me In The Garden" .

לפי שם השיר אפשר היה לחשוב על צילומים בפארק השכונתי סטייל הסרטים הערבים של ימי שישי משנות השמונים (למי שלא מכיר את הסצינה החוזרת על עצמה: מדובר על זוג אהובים מצרים המשחקים מחבואים בינות לורדים במעין חיזור רומנטי- רגע לפני שהם מתרסקים אל תוך מערכת נישואים אומללה מלאת עוני תסכול וצעקות). אבל הוידאו נראה לגמריי אחרת וטוב שכך. קצב הבוסהנובה עושה טוב על הנשמה, או שמא זו סמבה.

לפי מילות השיר מדובר ברומטיקה טהורה, מערכת יחסים ארוכת טווח לא תצמח שם. למרות שכבר פגשתי זוג שבו הגבר צעיר מהאישה ב- 17 שנה. לא התבלבתי וזו לא שגיאת כתיב: שבע-עשרה שנה. ולידיעת הסקרנים, הם מאושרים.

נבדק ונמצא פרימיום - טם טם !

מאז שנוצרה מוזיקת הדיסקו מקצבים אפריקאים נמצאים במוזיקה שלנו. בכל זאת נדמה שבשנים האחרונות מאז שהתפתחה מוזיקת העולם יש לכך פריחה גדולה יותר. מהישרדות דרך ההיפ-הופ ועד לקלאבים תופי הטם טם מעצבים את קצב חיינו. הפעם בנבדק ונמצא פרימיום מבחר של קליפים חדשים של מוזיקה שונה שהמכנה המשותף שלהם הוא הקצב.

ודרך אגב, לא שהיה כאן משעמם עד עכשיו אבל ישנה ערימה של כמה אלבומים שאני אפילו לא יודע איך לעשות סדר כדי להקשיב להם. חלקם כבר הופיעו אצל ידידי הבלוגרים האחרים, ושבוע הבא נפנה להם כאן מקום.

Ladytron- Tomorrow

POP MUSIC

פופ-מיוזיק. מרוב היפ-הופ, דאנס ואינדי כבר שכחנו שיש דבר כזה שנקרא פופ. כל-כך התרגלנו שפופ זה טראש או מדונה שלא נשאר טעם ומקום בפה לפופ. השבדים לדעתי עושים עבודה טובה בתחום הזה, אם כי חלק נכבד מהפופ שהם עושים נופל תחת הגדרה אינדי ולא מגיע למי שהוא צריך להגיע.
DAS POP היא להקה בלגית שעושה מוזיקת פופ. מרוב שהשירים כל-כך פופים וקליטים חשבתי שזה אוסף של קאברים ללהיטים ששכחתי או שאני לא מכיר. מזכיר לי במידה מסויימת את ה-Infadels משנה שעברה, אבל לא באותה רמה. כי הצד השני של המטבע הוא שהשירים באלבום מנוגנים בצורה כל-כך פשוטה וחסרת ייחוד שמהר מידי הם נמאסים.
בכל זאת אני מקשיב לזה מידי פעם ונהנה. הנה שתי דוגמאות:

Das Pop - Underground


Das Pop - Saturday Night


ועוד כמה שירים במיספייס

ואם כבר בפופ עסקינן, אז הנה וידאו חדש לשיר Perfect Games של להקת Broken West שהוציאה את אלבומם בשנה שעברה. משעשע ועם סוף מפתיע.

+/- פלוס מינוס

+/- פלוס מינוס היא להקה עם שם יצירתי שאני מחבב, יש לה שירים בסגנון מיינסטרים (אם אפשר להגיד אינדי אפשר להגיד מיינסטרים, בוודאי שאפשר תנסו), שירים נחמדים וסרטוני וידאו עוד יותר נחמדים, למעלה קליפ חדש בסגנון אליסה בארץ הפלאות של השיר Unsung, ולמטה של השיר Snowblind גם כן דרמטי.

תהילה בלתי צפויה לישנונים

Johanna Kunin - Seaworthy Sleeper

סוף-סוף יש פה קצת גשם. אפילו החלפתי מגבים היום. בוא נקרא לזה חורף: אז לכבוד החורף שהגיע שני שירים שביחד ממיסים אותי. אחד למעלה של ג'ואנה קונין ואחד בקישור כאן למטה:

Muffin - Sleeper

למילה Sleeper דרך אגב יש יותר מפירוש אחד: חוץ נעל בית וישנוני, גם קורה, אדן רכבת ואפילו מישהו שזכה לתהילה בלתי צפויה. אז זה מה שזה: תהילה בלתי צפויה לישנונים. לילה טוב.

Here We Go Magic

התכוונתי להמליץ לכם על האלבום של Here W e Go Magic שנקרא גם כך, ובדיוק יצא להם וידאו חדש שמתאים. האלבום של Here We Go Magic ממשיך במשהו את הקו המוזיקלי של אנימל קולקטיב. זה אלבום יותר קטן והוא גם יותר אקוסטי ויש בו אפילו גיטרה, ובכל זאת יש דימיון במקצבים ובקו המוזיקלי האקספרמנטלי. אלבום מומלץ.

בנוסף לוידאו שלמטה הנה עוד שיר, אפילו יפה יותר:

Here We Go Magic - Fangela

ועוד שירים במייספייס.

על אגדות וזמרים

אגדת אליוט סמית' היא מסוג האגדות שאני לא אוהב. באמת. לא בגלל שהוא לא שר בצורה מתוקה וכואבת, אלא כי אני חושב שצער מהסוג שהיה לו אינו ראוי לההדרה. ואני יכול לצרף אל האגדה שלו את אגדת ניק דרייק וקורט קוביין וכמובן שיש המון כאלה משנות השישים צעירים שהלכו בטרם עת. אני מעדיף את פול מקרטני ואם הוא מתוקי מידי בשבילכם אז לכו על דיויד בואי, מיק ג'אגר, לו ריד, איגי פופ, לאונרד כהן ויש עוד הרבה שחיים ובועטים. דרך אגב גם רבי נחמן מברסלב והרצל מתו יחסית צעירים (קשה להאמין אבל זה נכון). אני גם לא מאמין שיש חיים אחרי המוות, אז לטוב ולרע אין מגרש משחקים אחר. יש מה שיש ואם צריך לעשות שינוי, הוא צריך להתקיים בחיים האלה, פשוט כי אין אחרים.

בכל זאת מאז מותו יש לאליוט סמית' הרבה תואמים. הנה עוד אחד, Damien DeRose שמקליט תחת השם Peasant לא הספקתי להקשיב לכל האלבום החדש שלו On The Ground אבל כבר רכשתי אותו ב-EMUSIC - זה כל-כך פשוט קל וזול אז למה שלא. בינתיים אני נהנה מהשיר והוידאו We're Good, יש שם סיפור אהבה לא ברור.

חג אהבה שמח !

היום היה חג האהבה. בילינו אותו בחיק הטבע. לפני שנה אישתי קנתה לי מתנה לחג האהבה נגן MP3 יקר ואיכותי בדיוק כשפתחתי את הבלוג. באופן די מוזר נזכרתי היום בשיר Always Love של Nada Surf והקשבתי לו גם 10 פעמים לפחות. למה מוזר? כי גם לפני שנה הוא היה בפוסט ליום האהבה .
זהו שיר כייפי ומדבק , עם המשפט המנצח שאוכל את כל מה שכל הזמן מטפטפים לנו בתוכניות הראליטי : "תהיו אגואיסטים, תחשבו רק על עצמכם וכו'.." אבל לא! אל תקשיבו להם! החיים זה בעיקר איך שאתה חווה אותם, אפשר טוב ואפשר רע:
To make a mountain of your life Is just a choice...Always love Hate will get you every time

הבאתי את השיר בגירסה רגילה ובגירסה האקוסטית- ככה אפשר להקשיב פעם לזה ופעם לזה ללא הפסקה ובלי שזה ימאס.

נבדק ונמצא פרימיום - יומהולדת שמח!

השבוע היו המון אירועים: סוף-סוף ירד כאן יום אחד גשם, ט"ו בשבט וגם היו בחירות, אבל הכי חשוב שהשבוע יש יומהולדת לרדיו פרימיום להמונים. נראה לי שכבר עבר נצח, אבל לא - עברה רק שנה. בכל זאת כמו שנתיים לפחות :-)

לפני הכל האוסף: רדיו פרימיום היילייטס טעימה קטנה של מוזיקה קליטה שהייתה כאן השנה ושלא שומעים בשום מקום אחר. אל תתנו לתמונה הרצינית של עמק השלום (יש מקום כזה) להטעות אתכם מדובר באוסף שמח!

אני נהנה מכל רגע, די מכור. ההיילייט האמיתי של השנה האחרונה היה כמובן הראיון עם רונה קינן. זה היה מרגש, אפשר עדין לקרוא ולשמוע. אני גם מאד גאה בסיכומי השנה שהיו פה. היו הרבה סיבות לכך שרדיו פרימיום להמונים נולד. ההסבר הקצר הוא ששמעתי כל-כך הרבה מוזיקה טובה באינטרנט, וחשבתי שיהיה נחמד לחלוק זאת עם שאר העולם ברדיו, אבל בגלל שזה נראה לי מורכב מידי החלטתי לפתוח את האתר הזה. אני מקווה שמי שמבקר כאן נהנה, כי זו המטרה העיקרית!

המשאלה שלי לשנה החדשה היא שיהיו יותר תגובות. זה מפתיע אותי לפעמים שיש פוסטים שקראו אותם כמה מאות אנשים ובכל זאת ישנה רק תגובה אחת, אז למי שלא יודע תגובות יתקבלו בשמחה. אני גם אשמח, אגב כך, להכיר אתכם קצת יותר. פעם מישהו כתב שגם במעלית אפשר להכיר את השכנים, ואני חושב שמתגובה לתגובה נכיר אחד את השני יותר טוב. דרך-אגב אם יש מישהו שמעוניין לפרסם פוסט אורח, או אפילו סדרה של פוסטים בנושא מסויים, זה אפשרי, נפנה לו את הסלון ונעבור במרפסת, נישן בקומות..נמצא לו פינה.

ותודה לכל מי שתמך, במיוחד לגיאחה שנותן מידי פעם תנופה, ובכלל הוא ידיד אמיתי. ויש לי פינה חמה בלב לכל ידידי הבלוגרים: נמרוד, מרציאנו, קנדי, שחר, אביעד, שוגייזר שהכרתי רק החודש, ולכל מי שלא הזכרתי.

וזהו.. יומהולדת שמח לי ולכם. כי נכון שאני אוהב את מה שאני עושה, אבל אני עושה את זה בכדי שאתם תאהבו את זה, אחרת זה באמת לא שווה.
כדי שתכירו אותי עוד קצת, למטה העורך הראשי בקטע ראפ מצחיק, עם אחיו ואחותו, ודרך אגב הוא גם גאון קטן שיודע לקרוא את כל האותיות מגיל שנתיים וחצי הנה: כאן.



ושלא תחשבו שהאחים שלו פחות מוכשרים: אחותו הגדולה מנגנת כינור ופסנתר כבר 5 שנים ואלופה במתמתיקה וגם כותבת סיפורים מוכשרת, ואחיו הגדול נגן מוכשר של פסנתר, יודע את כל לוח הכפל מגיל 7 ושחמטיקאי מדופלם. וזה לא אני זה הכל בזכות אישתי (אני עסוק כל היום בבלוג ובעבודה), ובזכותם (גם לי מותר להשוויץ פעם בשנה).

חשבתי איך עוד לפנק אתכם, והחלטתי ללכת על וידאו אחד חדש שמח ומבדח ומתאים ליום האהבה הקרב ובא (היו עוד המון דברים מגניבים השבוע למי שלא עבר על הפוסטים השוטפים):

The Virgins - Teen Lovers from inyourfaceTV on Vimeo.

ופינוק נוסף: משהו מבדח לבחירות

תודה רבה על ההקשבה - אייל

וקנו מוזיקה, זה קל פשוט ונוח

ילדי הקסיו

אני באמת לא יודע אם לכך התכוונו להקת Casiokids הנורבגית, אבל כל ילד אייטיס יודע שילדי הקסיו הם הדור שלו. אנחנו הבאנו את הסבן-סגמנט לעולם. לפני זה כל העולם היה אנלוגי, וזה התחיל בשעונים. בכיתה ז' כל אחד מהילדים בכיתה ענד שעון דיגטלי מעפאן והרגיש שהוא מלך העולם. צריך להבין: עוד לא היו מחשבים מלבד "טקסס-אינסטרומנט" ו"קומודור 64" שאלה בעצם מקלדות שמאחוריהם יש משחק אטארי דור שני (עוד לא דיברו על דורות בזמן ההוא), שחיברנו לטלוויזיה. דרך אגב 64 הן 64K. בקיצור קסיו היו האפל שלנו.
וגם היתה באותה תקופה המצאה של קסיו והיא מיני-מיני אורגנית עם צלילי סלולרי עוד לפני שהיה בכלל סלולרי - יאיר ניצני מתיסלם (גם הם חוזרים, כמה הזוי) מאוד התלהב מזה וניגן בזה כל מיני קטעים. והיתה גם להקה גרמנית שעשתה שיר עם "כלי הנגינה" הזה שהיה להיט היסטרי, ובמקביל זכה לתואר השיר הגרוע של השנה בגלי צה"ל, או שבעצם באותה שנה היה גם "סייב יור לאב מיי דרלניג".
כל זה כהקדמה לשני סרטוני וידאו חדשים של Casiokids. נתקלתי בהם בעבר ולא התלהבתי אבל עכשיו זה נשמע אחרת.
בוידאו למעלה השיר Fot i Hose בניחוח פאנקי יפני או אוריינטלי אחר.

ובוידאו למטה השיר Grønt Lys i Alle Ledd בניחוח צרפתי ג'יימס בונד. בקיצור מגוונים החברה. וכאן מייספייס

ושיר הקסיו משנות השמונים Da Da Da:

צריך לדעת ללכת (פוסט המשך) !

The Ting Tings - We Walk

אתמול כתבתי שצריך לדעת לעזוב, אני אומר שצריך לדעת גם איך ללכת. כמו שאמר מאיר אריאל ז"ל "עם הרבה טקס בישבן". רק להסתכל על איך שנשים הולכות זה ממש מלבב. ו-Ting Ting עושה את זה בקליפ למעלה. זה פופ, אפילו טראש-פופ אבל מהנה. ואיזה בלגן הבחירות האלה..

צריך לדעת לעזוב !

VV Brown - Leave! (New)
Uploaded by xavierdu58

לא רק אולמרט עוזב מחר את העבודה שלו, גם כמה וכמה חבריי כנסת ועימם עוזריהם הנאמנים. מקורביהם שבמשרדי הממשלה כבר מרגישים את הנעל מתקרבת למכנס וקרוב לוודאי שמתכוננים. צריך לדעת לעזוב, למרות שאם יש משהו שנשיא המדינה שלנו הוכיח פעם אחר פעם, שאפשר גם לא ושהעקשנות משתלמת.
בכל מקרה הנה וידאו חביב לשיר חדש של זמרת חדשה, לכבוד הכנסת החדשה שלנו, ולכבוד הממשלה החדשה שתקום בקרוב ושתצליח לטובת כולנו (וזה נכתב עוד לפני תוצאות המדגמים - והברכה היא למי שנבחר יהיה אשר יהיה)
VV Brown L.E.A.V.E

מסיבת אנרכיה ליום הבחירות !

השבוע עברו בדיוק 30 שנה למותו בטרם עת של סיד וישס מהסקס פיסטולס שנפטר בגיל 21, ובתזמון מושלם נפלו עלי שני אלבומי פוסט פאנק מהנים. אחד מהשנה והאחר מהשנה שעברה, ומה יותר מתאים מאיזו מסיבת אנרכיה פאנקיסטית, כדי לחגוג את יום הבחירות.
ראיתי את הסרט על חייו של סיד וישס כשהוא יצא לאקרנים לפני הרבה שנים. בדיעבד, ממרום חיי הבורגנים, החבר'ה הפאנקיסטים נראים פשוט צעירים פושטקים (וזו מילה עדינה), מסוממים, התלושים מהמציאות. הדבר היחיד שסיד וישס תרם לעולם מלבדה אגדת מותו ,הוא ריקוד הפוגו המופרע. בזמן אמת, במבט הרומנטי שהיה בעייני, הם נראו לפחות חלוצים ששמו את רגלם לראשונה על הירח. הפאנק היה המרד המימסדי הגדול בבריטניה והוא היה הרבה יותר קולי, אם כי דוחה, מהמרד של שנות השישים שהתקיים עשור קודם לכן בארה"ב. אבל למרות כל הרוחניקיות והניו-אייג' שאנו סובלים ממנו עד היום בעקבות שנות השישים (סתם, סתם- רוחניות זה אחלה, רק "שאל" מצמר זה פיחסה), אין ספק ששנות השישים ואיתם הביטלס, הדלתות, הסטונס, וולווט אנדרגראונד, בוב דילן וג'ימי הנדריקס הם מורשת תרבותית הרבה יותר משמעותית מהפאנק. בכל זאת יש כל-כך הרבה דברים שהם פוסט פאנק: הניו-וויב, והאינדי בשנות השמונים, הגראנג', הרוק-גאראז', הניו-רייב ובטח יש עוד. ויש דבר כזה פוסט-פאנק ממש.

האלבום הראשון שאני ממליץ לכם עליו הוא אלבום הבכורה של להקת Shrag הבריטית שיוצא השנה. מתוכו למעלה הקליפ לשיר Lost Dog ולמטה הקליפ לשיר Talk to the Left (וזה הכל בראש שלכם, אין שום גסויות בשיר הזה)

והאלבום השני The Airing Grievances, של להקת Titus Androicus האמריקאית, היה במקום ה-25 ברשימת אלבומי השנה של האתר פיצ'פורק. למי שאוהב פיקסס, זה קצת יותר פאנק אבל בכל זאת בכיוון, ולכו להצביע! כי מי שלא מצביע גם כן משפיע אבל לכיוון שהוא לא רוצה.

Titus Andronicus-Titus_Andronicus


Titus Andronicus - Fear and Loathing in Mahwah N.J.

וכאן אפשר להקשיב לכל האלבום.

למי שרוצה לקרוא עוד על סיד וישס יש כתבה מצויינת ערן דינר.

Andrew Bird לט"ו בשבט

Andrew Bird הסינגר-סונגרייטר, הכנר והשריקה הוציא אלבום חדש שמתאים לט"ו בשבט. לא לגמריי יושב עליי כל אוירת הסבנטיז "על בטוח"- רשת ג', של אנדרו בירד, אבל האלבום הנוכחי טוב- מאד ולכן הקשבתי לו. מצאתי לכך דרך נעימה במיוחד, בטיול בחיק הטבע ביום שבת. זה אלבום שמתאים מאד לאויר הפתוח, למרחבים מוריקים, לעצים מלבלבים, לשמש זוהרת, לשקדיה ולט"ו בשבט.

באלבום 14 שירים. עקב "נפלאות הטכנולוגיה" הנגן שלי ניגן את רצף השירים ,1,11,12,13,14 ובאמת זהו רצף יותר נחמד מתחילת האלבום המקורית. אני לא אוהב שיש כל-כך הרבה שירים באלבום, כי מן הסתם חלקם בינוניים, מספיק לי 10-12 שירים. בכל מקרה יש באלבום הזה מספיק רגעיי חסד ותענוג. מעריצי אנדרו בירד המושבעים לא צריכים את המלצתי, אבל לכל השאר: אומרים שזהו האלבום הכי טוב שלו. לכל הנשים שאוהבות גברים עדיני נפש, יש במי להתאהב.

בוידאו למעלה הרצועה השלישית דווקא מתוך הופעה אצל לטרמן לשיר Fitz & Dizzyspells, וכן הבאתי את הרצועה הראשונה של "הלהיט" Oh No ואת הרצועה השמינית שהיא קצבית ושונה מכל השאר. מה שאומר שיש עוד הרבה מה לשמוע, ואני מתכוון להאזין לאלבום הזה לא מעט. - חג ט"ו בשבט שמח!

Andrew Bird - Oh No


Andrew Bird -Not a Robot But a Ghost

אין מה לדאוג - לא בשבדיה ולא ביפן

Peter Bjorn and John "Nothing To Worry About"

"אין מה לדאוג". התיתכן סיסמת בחירות כזאת ? כל סרטוני התעמולה אומרים בדיוק ההיפך, תתדאגו/תפחדו ותצביעו בעדנו כדי שנגן עליכם ונושיע אתכם מפני.(?) Peter Bjorn & John השבדים (יש מצב כזה ששבדיה פה שולטת) הוציאו וידאו חדש לשיר חדש שנקרא Nothing To Worry About. את להיט שלהם Young Folk בהשתתפותה של ליקה לי הנהדרת, אתם מן הסתם מכירים.

את השיר החדש Nothing To Worry About אני מכיר כבר זמן מה, אבל עם הקליפ החדש זהו שילוב קטלני. בתחילה לא חשבתי על קשר בין שם השיר לקליפ של חבורת רקדני רחוב יפנים הנראים כמו מלאכי הגיהנום, אבל אח"כ כשחשבתי על-כך: הם באמת נראים חסרי דאגות, אם זה מה שמעסיק אותם בחיים. קדימה הורה מחולות!

(דקה אחרי שפירסמתי את הפוסט ראיתי בחדשות ערוץ 10 כתבה של מומחה למיתוג בפרסום ממוצא דני החי באוסטרליה שהגיע להארץ להרצות על מחקר אקדמי שבו בודקים את תגובות המוח לפרסום - והמסקנה היא: פחד מוכר ! סקס לא!)

נבדק ונמצא פרימיום - הצליל הבא

נבדק ונמצא פרימיום הוא מדור ההדרן השבועי של הבלוג. היה שבוע מעניין השבוע. אני גם ממליץ לכם לעבור על האלבומים של 2009 שבעמודת בצד, עוד לא שבעתי מהם. בכלל לא, והם ממש שווים. והפעם בנבדק ונמצא פרימיום:

1. עוד 3 שירים מתוך אלבום האוסף המהמם Dark Was The Night. אני מזכיר שזהו פרוייקט צדקה שכל הכנסותיו למלחמה באיידס. שבעיקרון מעודדת שימוש בקנדומים. אז אם אין לכם בני-זוג קבועים שנבדקו ונמצאו פרימיום, תשתמשו בקונדום.

2. כבר חטאתי בכתיבה בבלוג הזה ואני הולך להפוך את זה למנהג מגונה. אז הנה עוד שיר מפרי עטי בפינת "החטאים שלי". שיר שמתאים לבלוג של מוזיקה, וגם לחורים בקונדום (אני מומחה להוציא דברים מהקשרם ולהכניס אותם להקשר אחר לגמרי- בשביל זה אני משלם לעצמי פה):
הצליל הבא
לשמוע זה לחכות לצליל הבא
אני שונא לחכות
אם יש לך מילים תצעקי אותם
אולי אם לא היו חורים
אני יודע
אם לא היו חורים
הכל היה יותר קטן
חורים זה כמו מים
חורים זה הרווח בין הדברים
פני הדברים מרחפים מעל ים התודעה שלנו
והרווח שבין תודעה לתודעה
הוא המקום
אני מצטער נורא
הוא המקום
לחכות זה לשמוע את הצליל הבא
כל הזכויות שמורות לאייל מהבלוג רדיו פרימיום להמונים

יש לי הרבה ביקורת על השיר הזה, אבל אני לא מתכוון לשנות אותו. הוא כזה וזהו. בכל מקרה תגובות יתקבלו בברכה. לקח לי המון זמן להוציא את הקישקה החוצה. כל השירה הזאת גם מכניסה אותי לדכדוך ולמנלכוליה, איזה כיף!

3. בהמשך לפוסט השבדיות שהיה פה השבוע, הנה וידאו יפהפה שמתאים לחורף שאין פה, לשיר של צמד השבדיות The Dear Tracks:
The Deer Tracks 'Slow Collision'

4. ועוד בהקשר לשיר שכתבתי. שבוע עבר גיאחה צטט בעונג שבת את בועז כהן מ-88 (תחנת רדיו שאני מאד אוהב) שכתב בבלוג המצויין שלו רעש כך:
"אני דינוזאור עתיק. לרוב האנשים שסביבי המוזיקה היא "עוד משהו". להיט שורד חודש, מקסימום חדשיים, ולא משאיר שום שריטה על התרבות. להקות טרנדיות נמחקות מהמפה אחרי אלבום אחד חלש. אנשים צעירים חמושים באיי פון, או באייפוד או בהשד-יודע-מה-המציאו-אתמול, אבל הגאדג`ט הוא המסר, ולא המוזיקה. "

וזה נכתב בעקבות דבריו של יואב קוטנר שאמר כך:
"אתה יודע? כשאני הייתי יותר צעיר אז, נגיד, אהבתי פאנק ופורטיס ומוזיקה אלטרנטיבית. הייתי מוכן למות בשביל המוזיקה שאני אוהב. לא בגלל שהייתי ברדיו. זה באמת עניין אותי. הייתי קונה טי שירטים. נסעתי להופעות באנגליה בשביל זה.
היום מה איכפת להם? זה דור שלם שלא איכפת לו מכלום. הדור הזה לא מעניין אותו כלום. זה נורא עצוב"
הגבתי במייל לבועז כהן, ומצאתי לנכון לכתוב זאת גם כאן:
"אני חושב שהיחס השונה למוזיקה נובע בעיקר מהתפרקות "האידאולוגיות"ולאו דווקא מנושא טכנולוגי, אם כי גם לכך יש כמובן השפעה כפי שציינת.
מוזיקה לצעירים היתה תמיד עם איזה ערך מוסף "ערכי" (סליחה על כפילות המילים) .למוזיקה תמיד היה לכל הפחות הערך של מרידה וכינון סדר חדש. כל עוד מוזיקה היא בגדר בידור, ולאייפוד הבורגני המעוצב יש תרומה לכך, ולהתעסקות באיכות הסאונד יש תרומה לכך, אז לא נשאר חותם.
לרוב האוכלוסיה, לעומת זאת, המוזיקה היתה מאז ומתמיד בעיקר מגדירה סוציאולוגית של קבוצות ועמים, ורק לחובבי המוזיקה המושבעים היתה גם התייחסות ערכית נוספת שמאז הפאנק ואוליי לייב -אייד לא חילחלה לציבור הרחב.
למרות כל זאת אני מתרשם שחובבי המוזיקה הרבים שקיימים היום לא רק מדפדפים שירים, אלא גם נפגשים עימם, אוהבים אותם, מתקשרים עם המוזיקאים ועם עצמם דרך המוזיקה. וגם בין חובבי המוזיקה יש תקשורת אנושית חיובית,
ועוד לא מצאתי חובב מוזיקה אמיתי שהוא רשע"
אני יותר קרוב לגיל של בועז כהן מאשר לגיל של גיאחה, אבל בכל זאת נמצא באמצע. אם נעוריו המוזיקליים של בועז כהן היו בסוף שנות השבעים, של יואב קוטנר בתחילת שנות השמונים (לילות שלמים הקשבתי לו ברדיו), אז שלי היו באמצע שנות השמונים ושל גיאחה בשנות התישעים. בכל מקרה זו לא היתה ביקורת, להיפך איזושהיא חוות דעת חיובית, ויש לי יש יסוד סביר להניח שבועז כהן אהב אותה.
אני זוכר את השנים שבהם חיכיתי שלושה שבועות או לפעמים חודש וחצי לקנות תקליט, אבל אני לא מתגעגע. היום זה גן-עדן ואני מקשיב לא רק למיינסטרים של המוזיקה אלטרנטיבית, אלא גם לדברים יותר איזוטריים, ורוכש אותם. אני חושב שהיום אני מעודד יותר את תעשיית המוזיקה מאשר פעם, בכך שאני רוכש יותר. דרך אגב זה די פשוט וזול, תקראו פה.

Grampall Jookabox - Ropechain

Grampall Jookabox מגניבים אותי. זו להקה שעושה גוספל פאנק בסגנון ביג-ביט. לא ידעתם שיש דבר כזה? גם אני לא, אבל לזכותי אני יכול לומר שאת השפעות הגוספל הרגשתי לפני שביקרתי באתר מייספייס שלהם.

אומרים ש- Grampall Jookabox מושפעים מפאף דדי, מוזיקת פולק ועד אנימל קולקטיב. למי שאוהב היפ-הופ, למי שאוהב רגאיי ומוזיקה שחורה, ולמי שיש ראש פתוח האלבום Ropechain בשבילכם. לא אלבום מושלם, צריך מצב רוח מתאים בשבילו, אבל כשיש נהנים מכל רגע.

על פני האלבום מרחפת הרגשה של איזה טקס וודו, בשבט אפריקני נידח. שירי האלבום הושפעו מכל מיני חוויות פראנורמליות שעברו לכאורה על David Adamson הכותב שלהם, שהוא דרך-אגב לבן וקונה בגדים באותה חנות (לא ממש) שג'סטין ורנון מבון איור קונה, ונראה דומה לו.

השיר הכי קליט מהאלבום Grampall Jookabox היה כאן שיר השבוע לאחרונה, וזה היה אפרטיף שאני מקווה שעשה לכם תיאבון לשמוע את כל האלבום. תקליט קטן ולא מוכר מ-2008 שמומלץ בחום. יש עוד כאלה בתור.

Grampall Jookabox - Black Girls


Grampall Jookabox - The One Thing

שבדיות בחורף - זה כיף!

לא אחת לא שתיים לא שלוש..שבע שבדיות...פוסט של אחווה נשית או של אהדה גברית, תלוי במגדר (מילה נקיה של עורכי דין שנשמעת כמו מחלה ואשר מתאימה יותר לרופאים).

אין פה ממש חורף, אבל יש מחלות של חורף. האף שלי מטפטף יותר מהגשם שאין פה. אז יצא להיות חולה, לא משהו רציני קצת אודם בגרון, ובכל זאת מצב צבירה אחר. כשאני חולה אני יותר רגיש ולאו דווקא במובן החיובי של המילה, אבל גם. כלומר, אני יותר מתרגש בקלות וגם יותר מתבאס וגם מחפש נחמה. אז מצאתי אותה מוזיקה, ודווקא של שבדיות. ככה יצא. עכשיו לך תמציא תירוצים. נתחיל מהקל אל הכיף:

Those Dancing Days
למעלה הלהיט Hitten של להקת Those Dancing Days. בלהקה חמש בנות שבדיות והן עומדות להופיע השנה בפסטיבל SXSW החשוב, ולכן כולם נזכרו בהן. השיר הזה מאד מנחם אותי יושב לי בול במנעד של התיבה האקוסטית של הוירוס שלי.

והנה עוד שיר שלהם:
Those_Dancing_Days-Those_Dancing_Days

The Deers Tracks
צמד מוסיקאיות שבדיות שעושות מוזיקת אינדי אלקטרוני אקספרמנטלי (שזאת מילת קוד לכל מיני רישרושים וצלילים מוזרים) שבדי. באוירה חורפית אבל מספיק מלודית וקצבית. שנה שעברה יצא אלבום הבכורה שלהן. אפשר לשמוע את רובו במייספייס, תענוג!

מתוכו סינגל חדש:
The Dears Tracks- Slow Collision

ועוד שיר שלהן:
The Dears Tracks -Yeas This is My Brocken Shield

לא קללה - להקה !

Asobi Seksu - Me & Mary from Aaron Stewart-Ahn on Vimeo.

Asobi Sesku היא לא קללה אלא להקה. למעשה זה ביטוי מיפנית שמשמעותו casual sex (לפחות זה לא הופיע בכותרת). הסגנון הוא שוגייזינג האהוב על Shoegazer. הלהקה פועלת בניו-יורק ושרה באנגלית. למעלה קליפ לשיר מגניב מתוך אלבום שיצא בקרוב ואשר נקרא HUSH.

והנה עוד כמה שירים במייספייס

סקס מגן-עדן

The Golden Filter - Hide Me

שמתי לב שכולכם התעלמתם משיר הסקס שלי בגן-עדן בפוסט הקודם. אז הנה הוא שוב עם וידאו סוער, מלא תשוקה וגם די חדש, של שיר דאנס מלהיט יצרים (אל תדאגו זה לא בוטה) . ואני ממליץ לכם שוב בחום להקשיב לשירים מתוך האלבום Dark Was The Night.

שלחתי לך פרחים

שלחתי לך פרחים...
רק אתמול נודע לי
בגן עדן לא מזיינים הרבה.
בעצם, לא מזיינים בכלל .
שמה לא אוכלים, לא יושנים,
לא רוצים, לא צריכים - לא מזיינים.
שמה סקיצות, תערוכות, קומבינציות, הדגמות.
שם בונים ומפרקים,
חוקרים עד שיודעים.
שם אוהבים כמו שאוהבים אדמה.
שם עצים, גפן ותאנה
ושולחים פרחים...
שאין בשביל מי
ואין בשביל מה.

כל הזכויות שמורות לאייל מהבלוג רדיו פרימיום להמונים