לעקוב אחר הפרימיום

יום רביעי, 28 במאי 2008

הגודל לא קובע!



הפוסט הזה נכתב לפני כחודשיים, אבל היו הרבה אירועים אז הוא המתין לעונת המלפפונים שמתקיימת כעת. ודווקא נעים להוציא את הפוסט הזה עכשיו למי שפיספס את ליקה לי.

אנחנו באמצע מאי ושנת 2008 נראיית כבר סבבה. זו שנה של להקות רוק וזמרות עם אלבומים אישיים. מי שאהב את אדל אני מהמר שיאהב גם את ליקה-לי, למרות ההבדלים הגדולים ביניהם. לאדל יש קול של זמרת גדולה, למעשה זה יחודה. לליקה לי לעומת זאת יש קול קטן ומתוק. מה משותף הוא הרוגע, הסאונד וההגשה האישית, שבאלבום של ליקה לי הם אפילו יותר מורגשים, למרות שיש לו הפקה מצויינת.

ליקה לי היא דוגמא שמקול קטן אפשר לעשות מוסיקה טובה, וזאת במגמה הפוכה לכל תופעת הכוכב נולד למיניה, ליקה לי אפילו כיכבה כקול הנשי בשיר Young Folks. המסקנה הגודל (של הקול) לא קובע אלא הנשמה, הרוח והרגש. והדוגמא ההפוכה היא של דאפי שנתתי פה. בכל זאת קול קטן יש לו אפקט, ולטעמי למוסיקה יש גוון מעט יפני (למעלה יש וידאו מיוחד שמוכיח את טענתי). אבל אל תקשיבו לי, תקשיבו לה.

אם השם ליקה-לי נשמע לכם כמו סידרת ריהוט באיקאה, זה לא בכדי, כי גם היא משבדיה. למי שלא יודע אז כבר כמה שנים מגיעה משם ומכל סקנדינביה בשורה מוזיקלית מעולה. וכבר מזמן מוסיקה משבדיה היא לא רק אבבא.

האלבום מתחיל בשיר שמזכיר את Wave של פטי סמית' שנקרא Melodies Desires, בתור אחד ששמע את Wave וחדר לו לתוך התאים של הדם, השיר הזה הוא סוכריה מתוקה. לאחר מכן יש את השיר Dance*3 שמזכיר לי בסולו סקסופון שלו את Walk in the Wild Side, בקיצור יפה.

Lykke Li-Melodies Desires

Patti Smith- Wave

Lykke Li- Dance, Dance, Dance


את ההבדלים בין דאפי לליקה-לי ניתן לראות גם בהופעות, דאפי היא חתיכת יאכנה, ולעומת זאת ליקה לי העדינה מלאת רוח נעורים לאלבום שלה קוראים Youth Novel.. ואי אפשר שלא להיסחף. הנה כמה קטעי וידאו שבסופם תימסו לגמריי. נתחיל בוידאו נחמד של הופעה ברחוב:




ולמה לא הופעה בטואלט


וקצת הגות מפיה, על מוסיקה היום. אינדי זה הפופ החדש, אם לא ידעתם . יש לה גם ראיונות בשבדית אבל יוצאי יהדות שבדיה שמבקרים פה, יסלחו לי ויחפשו את הוידאו בעצמם ביו-טיוב. (יש לי גם הסבר למי שלא יודע למה אין שבדיות יהודיות בארץ נכתב פה).



וכאן היא מוכיחה שהיא בכלל רוקיסטית

אין תגובות:

פוסטים אחרונים וממש שווים !